הטלפון צלצל כשהנחתי את השפופרת. כנראה, מישהו היה לחוץ, ושם אותי על שיחה ממתינה. הדובר לא הזדהה בשמו. אני רגיל לשיחות כאלו, כבר כמה עשרות שנים. מיטב סיפורי החלו בשיחות של דובר לא-מזוהה.
"איציק מרדכי אמר בכנס הגדודי, שמחלקת היסטוריה מצאה, שהוא התנהג בגבורה בקרב בחווה הסינית", אמר לי הדובר, "אתה יודע על כך?"
"לא רצו שאגיע לעצרת, ולא באתי. הם עבדו גם על כרמלה מנשה, ואמרו, שכל מי שהיה בגדוד יוכל לבוא לכנס - גם אם אין לו הזמנה".
"אז יש לך חומר למחשבה ...".
השיחה נותקה. רשמתי לי פתק לתזכורת, ושכחתי ממנו. למען האמת, אפילו התעלמתי ממנו, כיוון שהקרב ב"טרטור" 42, שאיציק מרדכי ואנשיו קוראים לו, "הקרב על החווה הסינית", היה לי כבר לזרא. כמה אפשר לטפל בשקרים בוטים, בניכוס גבורה של אחרים ובהדרת יחידות, שהצנחנים מגדוד 890 באוקטובר 73 חייבים להן תודה על שחילצו אותם, את פצועיהם ואת גוויות חבריהם מאתר הקרב הכושל, שניהלו מפקדיהם בחוסר תבונה מפגיע.
אבל הקוץ, שננעץ בתודעתי, לא הרפה, ומצאתי לו מזור: פרופ' אלון קדיש, ראש המחלקה להיסטוריה בצה"ל, מסר
בראיון לשמעון כהן מערוץ 7, בתגובה לטענותי, כי המחקר על הקרב ב"טרטור" 42 טרם הסתיים. לפיכך, קשה להגיד, שיש לו כעת אי-אלו מסקנות - כפי שמפנטז איציק מרדכי.
גילוי נאות: בסוף חודש יולי פניתי - בשם ה"פורום לאזרוח תחקירי קרבות ולקחי מלחמה" - לפרופ' קדיש על-מנת שיעדכן אותנו על הקורה למחקר הקרב ב"טרטור" 42 במלחמת יום הכיפורים. תשובה, לצערי, לא קיבלתי ממנו. נהוג אצלנו, שהרשויות אינן עונות לאזרחים, שמממנים אותן. מה פתאום מגיע להם תשובה על פניותיהם?! שמעון כהן מערוץ 7 קיבל מפרופ' קדיש תשובה מסוימת לשאלותי.
"בתגובה לדברי אנשי הפורום אומר ראש מחלקת היסטוריה, פרופ' אלון קדיש, לערוץ 7, כי לפי שעה עדיין לא הגיעו אליו מסקנות החוקר העוסק בסוגיית קרב החווה הסינית. לדבריו, בעוד מספר חודשים ירוכזו מסקנות התחקיר, הכוללות גם את עמדתם של אנשי פורום תחקור קרבות, ולאחר מכן יפורסמו המסקנות".
"לשאלתנו אם ניתן להעריך מתי יתקל [כנראה, יתחיל - אב"ץ] סיכום התחקיר אומר פרופ' קדיש כי לא נקבע מועד לסיום עבודתו של החוקר [ההדגשות שלי - אב"ץ]. 'אנחנו לא מציבים לו סטופר', אומר קדיש".
פחד וטיפשות
כלומר, איציק מרדכי ואנשי חצרו ממשיכים לשקר ללוחמי גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים. לא רק שקיבלו צל"שים ועיטורים בטענות-שווא מופרכות, אלא שהם ממשיכים להפיץ את שקריהם גם ללוחמי הצנחנים כיום. לדעתי, הם עושים זאת מפחד ומטיפשות, שמלווים את כל מעשיהם בשלושים וארבע השנים האחרונות. שהרי שאל שמעון כהן את פרופ' קדיש, "האם ידוע בעבר מצב בו נמשך או נשלל צל"ש בעקבות תחקיר מאוחר?"
תשובת ראש המחלקה להיסטוריה: "לא ידוע לי על מקרה כזה".
צה"ל לא יעז לשלול עיטור מאלוף, או מקצין בכיר אחר - גם אם יוכח קבל עם ועדה, שהשיגו במרמה - כיוון שהצבא מפחד להיחשף בקלונו. שנית, אם ייעשה הדבר לאיציק מרדכי - תיפתח תיבת פנדורה, וכל מיני שדים ומזיקים ייצאו ממנה לחופשי; ומי יודע מה יילד יום. עיינו בערך אי-שלילת דרגותיו של עבריין המין המדופלם א' מרדכי.
לפני כמה ימים כתב לי סא"ל (בדימ.) דני קריאף - ידידי, טנקיסט נמרץ, שקיבל את דרגותיו בשדות הקרב מבלי שעבר קורס קצינים כלל - על תגובת חניכים בצה"ל להרצאותיו על מלחמת יום הכיפורים.
ואלה דברי דני קריאף: "לפני חודש נתתי הרצאה [בקורס] ב... החניכים שחלקם יפקדו על הצבא בעתיד ... [אינם] מבינים ... איך אני מעז להגיד שמי שכבש את החווה הסינית היא חטיבה 14, שעבדך הנאמן היה 'בורג קטן' בה באירוע ... משום שבכל מורשות הקרב, שהם שמעו מאז הטירונות ... סיפרו להם סיפורי גבורה על כך, שגדוד [מילואי השריון] 100 [של אהוד ברק] וגדוד [הצנחנים] 890 כבשו את החווה הסינית...
"כל מי שבקי יודע, שהמרחק בין 'טרטור' 42 לחווה היפנית/הסינית הוא כמרחק בין בת-ים לרמת-אביב ג' ... ייתכן שהגזמתי ...".
