|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מנהיגי השובתים יודעים: "שביתה עתירת נזק", וכל הציבור מזהה אותך ברחוב. מדובר בבליץ יחצני יקר על התודעה, שלאחריו, יזכה לכתבות צבע בנוסח "מנהיג נולד". אחד כזה הצליח בזכות נזקים במיליארדי שקלים למשק, להגיע עד לתפקיד שר ביטחון. גם שם הוכיח את מומחיותו בגרימת נזקים
|
אני שונא שביתות! אין לאיש זכות לתקוע אותי בשדה התעופה או במעלית, כאמצעי לחץ עד שימלאו את דרישותיו. אני יודע שההשוואה מקוממת, אבל הפרינציפ אותו פרינציפ: מה שעשו הטרוריסטים שחטפו את מטוס הנוסעים לאנטבה, דומה למה שעושים שובתים. אלה ואלה, מצמידים אקדח לרכתם של אזרחים תמימים שלא חטאו, ומתנים את הסרת האקדח, בכניעה לדרישותיהם. מהסיבה הזו, נשק השביתה הוא בלתי מוסרי.
עם עובדות אין להתווכח: ככל שהשובתים חזקים ומיליטנטיים, שכרם גבוה יותר. אילו המוסר של ועדי הרופאים היה זהה למוסר של הוועדים החזקים (חברת החשמל, מקורות, נתב"ג או הנמלים), משכורתם ההתחלתית היתה יכולה להיות עשרים, שלושים, ארבעים, ואפילו מאה אלף שקל. אין ממשלה בעולם שיכולה לשרוד נטישת רופאים את בתי החולים והמרפאות. הסיבה שמשכורתם הממוצעת נמוכה משל עובדי חברת החשמל והנמלים, מקורה באחריות וריסון עצמי.
ולפני שאני ממשיך, הערה לגבי שביתת המורים. למרות שמנהיגם רן ארז מעורר בי אנטגוניזם בלתי מוסבר, אני נמנה עם אלה הסבורים, שמאוד חשוב להעלות, ואפילו להכפיל את שכרם (בהדרגה). מותנה בשיפור רמתם. אין לי ספק: השקעה נכונה בחינוך (הישגים, וערכים), מניבה את הדיבידנד הכי גבוה לכלכלה ולחברה. מורים שלא יודעים מושגי יסוד ביהדות וציונות- ויש כאלה! - זה לא מה שמדינת ישראל זקוקה.
נשק השביתה "הומצא" תחת אילוץ. היתה תקופה, שהעובדים התחילו את עמל יומם מרגע זריחת החמה עד שקיעתה. בטרם יכרעו תחת הנטל, התארגנו, שבתו - וראו אור. המעסיק "נכנע", ושיפר את תנאי העבודה. מאז זרמו הרבה מים רותחים במיחם התה של ההסתדרות, והמדינות המתוקנות קבעו כללים וחוקקו חוקים שתכליתם: שמירה על זכויות יסוד של העובדים.
ולמרות זאת: ישנם עובדים רבים מושפלים, מקופחים ומנוצלים. שביתה של הכי חזקים במשק למען אלה - מבורכת ומוסרית. הפגנת סולידאריות מיליטנטית עם חלשים, תתקבל בהבנה ואפילו בברכה בעיני רבים. זה כמובן לא פוטר אף קבוצת עובדים מהצורך להתייעל.
מבחינה כלכלית, העולם הוא כפר גלובאלי. זאת לא קלישאה, אלא מציאות. מי שלא מבין את זה, לא יודע איפה הוא חי. המשמעות בהירה: כולנו, נרצה או לא, נמצאים בתחרות עם העולם - מה שמחייב התייעלות בכל תחום. יש בינינו ששומעים את המילה "התייעלות", או "רפורמה", וחוטפים חרארה. אלה אויבי המשק. צריך להבהיר: מי שמתנגד לפיטורי עובדים מיותרים, כאילו אמר: אני רוצה לשרוד מזיעת אפם של אחרים. זה בלתי מוסרי. דוגמאות לא חסרות.
הגיע הזמן שהממשלה תבחן מחדש את הזכות לשבות. השביתה איננה הדרך היחידה לשיפור תנאי עבודה. יש אלטרנטיבות יותר מוצלחות. אפשר לסגור עניין בשקט, רחוק מהמצלמות. יניחו הצדדים את דרישותיהם על שולחנו של בורר מוסכם (שופט (בדימ.)), וזה יפסוק. אלא שמנהיגי השובתים יודעים: "שביתה עתירת נזק", וכל הציבור מזהה אותך ברחוב. מדובר בבליץ יחצני יקר על התודעה, שלאחריו, יזכה לכתבות צבע בנוסח "מנהיג נולד". אחד כזה הצליח בזכות נזקים במיליארדי שקלים למשק, להגיע עד לתפקיד שר ביטחון. גם שם הוכיח את מומחיותו בגרימת נזקים.
שורת תחתונה: כשמדובר בכלכלה, יש נכון ולא נכון. הזכות לשבות לכל דיכפין, זה לא נכון. הגבלתה לעובדים חלשים בלבד, זה נכון. חייבים להתגבר על הדחף המניפולטיבי של פוליטיקאים, לבנות את עצמם באמצעות הרס וחורבן. לא צריך להיתקע באמצע הדרך בלי דלק, כדי להבין שזכות השביתה לעובדי תחנות הדלק (למשל), היא לוקסוס, שמדינה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה.
|
| תאריך:
|
14/10/2007
|
|
|
עודכן:
|
14/10/2007
|
|
נרי אבנרי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
א.ה.
|
14/10/07 11:56
|
|
|
|
2
|
|
י.ל. פרץ
|
14/10/07 12:09
|
|
|
|
3
|
|
מ. פוכח
|
14/10/07 12:38
|
|
|
|
|
|
שמעון שדה
|
14/10/07 14:26
|
|
|
|
4
|
|
הניה
|
14/10/07 14:40
|
|
|
|
5
|
|
אבי קרן
|
14/10/07 15:06
|
|
|
|
6
|
|
דורון ט
|
14/10/07 21:40
|
|
|
|
|
|
ששון גבאי
|
14/10/07 23:18
|
|
|
|
7
|
|
ע.ג1
|
14/10/07 23:41
|
|
|
|
|
|
נהנה להפליץ עליך
|
15/10/07 07:13
|
|
|
|
|
|
רבקה,המורה לעברית
|
15/10/07 08:03
|
|
|
|
|
|
נהנה להפליץ עליך
|
15/10/07 08:45
|
|
|
|
|
|
אדולף
|
15/10/07 10:29
|
|
|
|
|
|
מוחמד זילבמן
|
15/10/07 08:46
|
|
|
|
|
|
ע.ג1
|
15/10/07 08:42
|
|
|
|
|
|
החתול במגפיים
|
15/10/07 11:17
|
|
|
|
8
|
|
שאול א.
|
15/10/07 09:33
|
|
|
|
|
|
ריטה לין
|
15/10/07 10:54
|
|
|
|
9
|
|
שלום199א
|
15/10/07 11:26
|
|
|
|
10
|
|
אמנון לוי
|
15/10/07 11:33
|
|
|
|
|
|
נרי אבנרי
|
15/10/07 13:13
|
|
כאשר הטלוויזיה היתה מדיום צעיר ואילו הקולנוע היה שייך יותר לממלכת רכילות-בידורית מאשר לאמנות, המבקרים, בייחוד מבקרי אמנות ותיאטרון, היו הכוונים הראשיים של האזימוט התרבותי אמנותי. שיר הערש, ה-lullaby of Broadway - היה בשתיים לפנות בוקר, והיה צריך לחכות כמה שעות עד שמהדורת הניו-יורק טיימס המאוחרת תופיע. המוקדמת, שבה השתמשו עיתונאים זרים כמוני, שדיווחו לרדיו או לעיתוני הערב בארץ, היתה מצויה בקיוסקים לאחר חצות. השחקנים, הבמאי והמפיק היו צריכים להרים עיניהם לשמיים בתפילה. באמריקה, הביקורת התנשאה לגובה רב: או עמוד תאורה או עמוד תלייה.
|
|
|
|
|
לרגל המשדר הטלוויזיוני הכלל עולמי למען הדמוקרטיה, החליטו בערוץ-1 להגיש לצופיהם משדר משלהם. הוא נפתח בסקירה כללית של אותם האירועים בתולדות המדינה, אשר איימו, על-פי דעתם של מלומדי הערוץ, על יציבותה של הדמוקרטיה המזרח תיכונית היחידה.
|
|
|
|
|
שבוע משובש לפנינו. הכול מכל, ערבוביה במצבי הכוכבים שיוצרים בו-זמנית גם האטה בקצב ההתרחשויות וגם האצה בקצב האירועים. אל תופתעו אם תרגישו מבולבלים. מצד אחד יש תחושה שכל התוכניות שצריך לבצע מתקדמות וזורמות בלי שום בעיה, ורגע אחרי, משהו "פולש" למוח, "טוחן" ומעצבן את המערכת העצבית, וזה איזשהו תסכול המתעורר בגלל מכשולים ודחייה כלשהי היוצרת הפרעות.
|
|
|
|
|
לאחרונה, בימים של סוף שנה ותחילת שנה עסקו אמצעי תקשורת שונים בבחירת איש השנה תשס"ז בתחומים שונים: פוליטיקה, כלכלה, ועוד. הבחירה לפעמים היתה צפויה ולעתים הפתיעה. מבחינתי, האיש הראוי להיות מוכתר בתואר זה הוא מחמוד עבאס, הידוע יותר כאבו-מאזן.
|
|
|
|
|
לתלמידים הלומדים אזרחות ברור לחלוטין שכל קשר בין התיאוריה לבין המציאות, מקרי לגמרי. בימים אלה של השביתה, יש לכולם הזדמנות ללמוד שיעור נוסף בנושא הדמוקרטיה, במיוחד בכל הקשרו לזכויות העובדים והאזרחים.
|
|
|
|
|
