ראשי חודשים על-פי היהדות הם משהו מאוד חשוב, שלא מרבים להרחיב עליו את הדיבור. בכל חודש יש אנרגיה המיוחדת לאותו חודש, והיא בעצם האנרגיה של המזל של אותו חודש.
אנו רגילים לחשוב על אסטרולוגיה כעל משהו אזוטרי, נחמד, המצוי בעיתונים, בחינת בידור להמונים. אבל כמה מאתנו יודעים שאברהם אבינו, בספר יצירה, קובע שהעולם בנוי על-פי שנים עשר המזלות, השולטים על שנים עשר חודשי השנה, וכך מזל טלה שולט על חודש ניסן כולו, מא' בניסן ועד ל' בניסן, מזל אייר שולט על חודש אייר כולו, מא' באייר ועד כט' באייר, וכך הלאה.
באסטרולוגיה שאנו מוצאים בעיתונים אין חודשים שלמים, מזל טלה אינו מתחיל בתחילת חודש אפריל ואינו מסתיים בסופו, וכל זה מפני שהאסטרולוגיה מוצאה בעצם מן הקבלה, ואברהם אבינו היה בעצם האסטרולוג הראשון.
לכל מזל יש תכונות אופי המיוחדות לו, חלקן שליליות וחלקן חיוביות. תכונות האופי השליליות הם הדברים שבאנו לתקן בעצמנו בעולם הזה, ותכונות האופי החיוביות הם חלק מן הכלים שעוזרים לנו לתקן את עצמנו.
אנו ניצבים בפתחו של ראש חודש חשוון, החודש שאברהם אבינו מקשר עם מזל עקרב. מהיכרותנו עם העקרב אנו פוחדים ממנו. העקרב ידוע לנו כבעל החיים היחידי שכאשר הוא פוחד הוא הורג את עצמו. לכן נבחן כאן בפירוט כיצד הקבלה יכולה לעזור לנו להפוך את חיינו למעט קלים יותר ובעיקר כיצד לסלק את הכאוס המתגנב אליהם.
כדי להבין את החודש ולהתחבר אליו, נחזור לספר יצירה שחיבר אברהם אבינו, ספר האסטרולוגיה העתיק בעולם. יש הטוענים שלדת היהודית אין כל קשר לאסטרולוגיה. הם מצטטים את התלמוד, האומר "אין מזל לישראל" ולכן לכאורה אין כל קשר בין היהדות לבין האסטרולוגיה. הציטוט אומנם נכון, אך כוונתו אחרת לגמרי. כוונתו היא שבני ישראל אינם נשלטים על-ידי המזל, אלא יש להם כוח ופוטנציאל להתעלות מעל המזל ולשלוט בו, במקום שהוא ישלוט בהם.
אברהם אבינו, בספר יצירה, ורבי שמעון בר יוחאי, בספר הזוהר, מראים לנו שללא הבנה אסטרולוגית יקשה עלינו מאוד לסלק כאוס מחיינו. בספר יצירה, עמוד 114, כתוב: "המליך אות נון וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם ומרחשוון בשנה".
הכתר שמדובר עליו כאן הוא הזרע של החודש. מזרע זה נוצרו חודש מר-חשוון וכל הכוכבים שמהם נוצרה קבוצת הכוכבים המכונה עקרב. תיאוריות רבות ניסו להסביר מדוע קיבל חודש חשוון את התואר "מר". בחודש מרחשוון תועדו כמה מאורעות הסטוריים ביניהם נטילת מאור עינו של צדקיהו המלך בפקודת נבוכדנאצר [מלכים ב', פרק כה', פסוק ז'], ומותה של רחל אמנו, אשתו של יעקב, בי"א בחודש [בראשית, פרק לה', פסוק יט']. מר חשוון מאופין בכך שהוא החודש היחיד שבו לא חל כל אירוע של אנרגיה קוסמית, כלומר חג.
יום ט"ז במרחשוון בולט במיוחד בחודש זה, מכיוון שזה היום שבו, בימי נוח, החל המבול שגרם להכחדת האנושות ועולמות החי והצומח [בראשית, ז', יא']. מהו הגורם הקוסמי אשר הביא לכך שעקרב נחשב למזל המר של גלגל המזלות?
ספר בראשית משמש נקודת פתיחה טובה לחקירה הזו. שם נאמר כי מבין שנים עשר שבטי ישראל מיוצג חודש עקרב על-ידי "דן" [ספר יצירה, פירוש הראב"ד, עמוד 9], הבן שילדה בלהה ליעקב אבינו [בראשית ל', ד'-ז']. כאשר נולד דן קראה רחל: "דנני אלוהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן, על כן קראה שמו דן".
הראב"ד מציין את דן כמאפיין תכונות העקרב. זה דבר נוסף המצביע על כך שהתורה אינה רק שורש הדת, אלא גם צופן קוסמי. הראב"ד נשמר תמיד ממתן פירושים מילוליים לכתבים איזוטריים עתיקים, והוא זהיר במיוחד בפירוש כתבי התורה.
הזוהר תופס את הסיפורים ואת המשלים שבתורה כהשתקפויות סמליות של התחום המטאפיסי הפנימי, דרכו יכול האדם לתפוס את המסתורין האלוקיים של היקום. רבי שמעון בר יוחאי נוזף באלה הרואים את סיפורי התורה כמתייחסים אך ורק להתרחשויות בחייהם של יחידים או של אומות. הם נוגעים לחייו הפנימיים של כל אדם.
אין זה אומר שקריאת התורה תוך התייחסות מילולית לפשט היא חסרת ערך. אין ספק בכך שהתורה מספקת תיעוד היסטורי בעל ערך רב. המקובל מגשש מתחת לפני השטח של הפרשנות המקראית מתוך ידיעה בלתי ניתנת לערעור שמשמעותה האמיתית של התורה, כמו האור עצמו, חייבת להישאר חבויה, בחינת האור הגנוז. בזוהר נאמר שרק טפש שופט אדם על-פי בגדיו, וכמוהו האדם המתייחס רק לפשט, רק ללבוש החיצוני של התורה [זוהר, פירוש הסולם, פרשת בהעלותך, סעיף נח-סד].
כאשר נולד דן, קראה רחל "דנני אלוקים". זוהי רמיזה לכוח האדיר המקופל במזל זה, כמו גם לעיקרון הדין. "והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה..." [במדבר ב', ג'] "דגל מחנה דן צפונה לצבאותם [במדבר, ב', כה'].
בקריאה שטחית, אין הלומד את התורה מסוגל להבין פסוקים אלה. אך עבור המקובל מכיל קטע זה של ספר במדבר את תמצית האסטרולוגיה האמיתית, ואת המידע הנחוץ להשגת מודעות רוחנית לשיפור איכות החיים.
הזוהר מעלה את השאלה מדוע היה דגלו של שבט דן ממוקם דווקא בצד הצפוני של התחנה מושכת האנרגיה הידועה בשם הצופן ארון הברית. ובאותו עניין, מה הייתה משמעותו של מסע הארון, ומה ניתן להבין מכך?
מילת הצופן "מסע" מציינת נוכחות מוחשית של האור. בספר במדבר כתוב: "וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם מנוחה [במדבר, ז' לג']. המילה "מנוחה" מציינת בצופן הקבלי זיווג בין כוח האור ובין הכלי. כדי להכין את הכלי לגילוי אור ולזרימה מעגלית של האור, נסע ארון הברית "שלושת ימים". זהו הצופן לבניית ויסוד מערכת התקשורת של שלושת הקווים [זוהר, פירוש הסולם, פרשת בהעלותך, סעיף קיא].
מערכת שלושת הקוים היא המערכת הבסיסית של היקום, ואף גוף האדם בנוי על פיה. קו ימין מסמל חסד, נתינה, קן שמאל מסמל גבורה, לקיחה, וקן אמצע מסמל את האיזון ביניהם.
אין קיום ליקום ולאדם בלי איזון בין נתינה וקבלה. מי שנותן ללא גבול ובצורה לא מאוזנת ולא נכונה נשאר לבסוף חסר כל, ומי שלוקח בצורה אגואיסטית וחסרת התחשבות, גם הוא נשאר לבסוף חסר כל. האיזון בין השניים הוא הגורם הקובע, וזהו הצופן לקן האמצעי. כולנו צריכים ללמוד לתת כדי לקבל ולקבל כדי לתת.
זוהי בעצם המהות העיקרית של תורת הקבלה, אשר כשמה כן היא. אנו נולדנו כדי לקבל את האור, אנו הכלי של הבורא, אך אנו צריכים לדעת כיצד לקבל אותו בצורה הנכונה והמאוזנת ביותר. ארון הברית היה הארון אשר נשאו הלוויים בזמן מסעי ישראל במדבר סיני. כאשר התגלה האור באמצעות מערכת שלושת הקוים, הכיל ארון הברית אנרגיה קוסמית שהיתה חיונית לכיבוש ארץ הקודש על-ידי בני ישראל. הכל נקשר יחדיו ואוחד בשם המפורש, שהוא גם נקודת המוצא של המציאות החובקת כל, וגם מימושה. [זוהר, פירוש הסולם, פרשת במדבר, סעיף כז- לז]. מקטע זה של הזוהר עולה המשמעות של עוצמתו האדירה של דן כערוץ תקשורת של כוח האור. לכן קראה רחל "דנני אלוקים וגם שמע בקולי", היא הצביעה בכך על כוח ספירת גבורה, כוח הדין, ערוץ התקשורת של האור. קריאתה של רחל "שמע קולי" מצביעה על העובדה שכוח האור נגלה ויצא לפועל.
אם כן, אם האור מתגלה ויוצא אל הפועל, מדוע נחשב חשוון לחודש מר? הזוהר מטעים ומדגיש שכוח האור תלוי בזרימה מעגלית של האור, בנתינה לצורך קבלה וקבלה לצורך נתינה. אם תנאי זה אינו מתמלא, הרי בזמן שבו שולט מזל עקרב אנו פגיעים לדין ולחורבן. הסיבה לכך היא התגלותו של השם המפורש בלי נוכחותם של ממדי תמיכה נאותים של הכלי. זוהי עוצמה אדירה ונוראה, שמשתוללת בהעדר התערבות מצד מערכת מבוקרת של איזון ובלימה.
מכאן, שחשוון הינו מר, אך לא בהכרח הרסני. כאשר מחליפים את סדר האותיות במילה מר מתקבלת המלה "רם", שפירושה גבוה או נישא. בכך נעוץ המסתורין של מהותו הבסיסית של העקרב. מזל בעל עוצמה אדירה, אשר ניתן להשתמש בו לחיוב או לשלילה.
כאשר משתמשים בכוח האור של הבורא לשלילה, למילוי הרצון האנוכי שלנו בלבד, בלי להתחשב באחרים, דומה הדבר לילד אימפולסיבי התוחב את אצבעו לתוך שקע חשמלי. ההלם שהוא מקבל כתוצאה מכך אינו מלמד על עונש חיצוני, או דין, אלא על כך שכוחו של הזרם החשמלי דורש כלי מתאים, שיוכל להכיל את הזרם העצום.רק כלי כזה מסוגל להכיל ולתעל את האור כיאות. על הכלי, כלומר עלינו, מוטל להיות מוכנים לחלוטין ומכוונים בדייקנות כדי לטפל באנרגיה של האור. מוכנות זו כרוכה בהטמעה מוחלטת של המעגליות, של טפוח הרצון לקבל כדי לתת ולתת כדי לקבל. ולכן, אם האנושות מוצאת את עצמה נתונה תדיר בעיצומם של משברים, שורש הבעיה אינו באור, אלא במעשי בני האדם. אלה מאתנו שאינם בונים כלי רוחני כדי לתעל בו את טובו של האור, חווים תוצאות קשות, הדומות לאי היכולת שלנו לספוג זרם חשמלי ישיר.
העקרב הוא מזל אפוף מסתורין. כמו כל צורות האנרגיה, הוא נותר במצב של פוטנציאל, ממתין לרגע הנכון להתגלות. נוכחותו נוכחות נסתרת, עד שכלי כלשהו מגלה את מקור הכוח. כאשר מבקעים אטום זעיר, משתחררת אנרגיה מרוכזת, אשר ניתן להשתמש בה למטרות חיוביות או שליליות. וכך גם את האנרגיה של דן ושל מזל עקרב, התלויה במוליך האנושי שלה, ניתן לתעל למטרות חיוביות או להפכה לכלי הרסני.
לכן כדאי לא להתחיל כל יוזמה חדשה במשך כל חודש חשוון. התוצאות עלולות להיות קיצוניות - לטוב או לרע. התוצאה של ניסיון כזה יכולה להתגלות כמר או כרם, כעולה על כל ציפיותינו או כשוקעת בתהום הנשייה.
בחודש זה אנו קוראים בתורה על המבול. המבול הציף את העולם במים וכך החריב אותו. אבל אנו יודעים שלמים יש אנרגיה פנימית של חסד. המים מוליכים את כוח האור של הבורא, את כוח החיים. לכן מכיל גוף האדם ברובו מים. מדוע אם כך בחר הבורא במים כדי להרוס את העולם? הטעם לכך הוא כי העולם היה אז מלא חמס.
התנ"ך בחר במילה זו לפני אלפי שנים כדי לתאר כאוס ושחיתות.כדי לסלק את השחיתות והחושך בחר הבורא להציף את העולם במים, המוליכים את כוח האור טוב יותר מכל מתווך אחר. זוהי הסיבה שהעובר מוקף בעת ההריון במים. זוהי הסיבה למנהג הטבילה במקווה. סוד המקווה הוא שהטבילה בו מרחיקה אנרגיות שליליות שדבקו באדם. הדבר תורם לניקון רוחני המשפר באורח דרמטי את ביצועי המערכת החיסונית ואת חילוף החומרים בגוף. מי השפיר הסוככים על העובר ברחם מאפשרים למערכת החיסון שלו לצמוח ולהתחזק.
חודש חשוון בא לאחר כל המאמץ שהושקע בראש השנה, ביום כיפור ובסוכות. כל האירועים הללו באו כדי לתת לנו כלים של איזון בחודש תשרי, חודש מאזניים, כדי שנוכל לפעול בחודש חשוון באיזון, ונוכל לאזן בין הרצון שלנו לקבל ובין הרצון שלנו לתת. חודש חשוון נועד להוציא לפועל את האור שגילינו במהלך חודש תשרי.
בראש חודש חשוון נזרע הזרע ליצירת מעטה הגנה, שבו היקום עוטף אותנו בהשפעתו המגוננת, בדומה למים שברחם האישה. המבול לא בא להרוס את העולם, אלא לרפאו על-ידי כוח החסד והטיהור שיש במים, כי כל עוד יש חמס יש כאוס וקלקול. כל עוד אין אנו מתחשבים בזולתנו ואין אנו נמצאים בנתינה, אין לעולם סיכוי.
רק נתינה, חסד, מים, תעזור לעולם להיחלץ מן המשברים והחוליים בהם הוא נתון. רק מודעות של נתינה, נתינה לאחרים ולא רק למשפחתך, יכולה לעזור. הרעיון שהנתינה משתלמת לנותן הוא רעיון שכדאי לנסות אותו. רק כך נוכל להתחבר לתחושה שאנו נמצאים בבועת מים מגינה, כמו ברחם. רק כך נתחבר לכוח שרק מים יכולים לתת: קו ימין, הכוח האלוקי שבנו, שיש לו יכולת לסלק כאוס.
מזל עקרב הוא אחד משלושת מזלות המים. בחודש הזה נתקין לנו מערכת חיסון המבוססת על נתינה. לא נרצה להתחבר לכך דרך אירוע אלים ומעורר אימה כמו מבול, אלא דרך מודעות של מים העוטפים אותנו ומסלקים ביעילות וביסודיות את הכאוס מכל ההבטים בהווית חיינו.
