פרוטוקול <span style='font-weight:normal;'>[7]</span>

חילוקי דעות מהותיים אירעו בתקופה האחרונה בהנהלת קאופרטיב תנובה, על רקע בלתי שכיח: יו"ר הקאופרטיב, ח"כ לשעבר גדליה גל, התנגד לתשלום שכר שנתי של כמיליון ש"ח למנכ"ל החברה אריה רייכמן. אין לשלם שכר בגובה זה, טען, כיוון שהסיבה העיקרית דווקא למינויו (ולא מנהל מקצועי מהסקטור העיסקי) היא היותו קיבוצניק - הקיבוצים והמושבים הם-הם השולטים בתנובה.

גדליה גל - ששכרו צמוד לזה של המנכ"ל - נקב במקביל ב"סנקציה", שגם היא בלתי שכיחה. הוא הזהיר, כי אם לא יופחת שכרו של רייכמן, הוא לא יסכים לקבל כלל את שכרו הוא. בשל עמדתו של גדליה גל, הבלתי שיגרתית, יש לומר, הובא הנושא לוועדה של הדירקטוריון, שקבע בסופו של דבר את שכרו של רייכמן.

ויכוח זה לא היה המחלוקת היחידה בתנובה. גדליה גל התנגד גם להקצאות כספים לכל מיני תנועות התיישבות, שנהגו לקבל מיליונים מקאופרטיב תנובה. מי שזכאי לקבל תשלומים מתנובה, אמר גל בישיבות שהתקיימו בנושא, הם רק 600 בעלי המניות בקאופרטיב - קיבוצים, מושבים וכמה בתי ספר חקלאיים, ולא שום עסקנים שנהגו לחגוג על חשבון תנובה. גליה גל סירב להתייחס לשני העניינים הנ"ל. רייכמן סירב להתייחס לעניין שכרו ואמר כי גדליה גל לא העלה טענות באשר לשכרו.

ואכן, תנובה עומדת בימים אלה לחלק לבעלי המניות דיבידנד (מהרווחים) בסכום כולל של 20.5 מיליון ש"ח (לעומת 25 מיליון ש"ח בשנה הקודמת), וזאת מתוך רווח לאחר מס ב-2000 בסכום של 130 מיליון ש"ח.

כתב האישום כנגד שמעון שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, כלל, בין היתר, סעיף אישום לפיו קיבל שוחד מהאחים שולדנפרי - בעלי חברת ליגד, כנגד סיוע שהעניק להם בעת כהונתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.

על-פי אותו סעיף אישום (שבו זוכה, בסופו של דבר), שולם לשבס סכום של כ-100 אלף דולר באמצעות קרוב משפחה של האחים שולדנפרי - יהודי מרוקני שמתגורר בברצלונה, במסווה של ייעוץ וטיפול בפרויקט במרוקו, פרויקט שלא היה ולא נברא.

שבס טען להגנתו בבית המשפט, כי מדובר בייעוץ אמיתי שנתן ב-1996-1995 לפרויקט אמיתי. שבס הציג תצהיר של אותו משקיע-יזם מרוקני, המעיד כי הוא סייע בפתיחת הדלתות בממשל המרוקני (הוא הכיר את אותם אישי ממשל בזכות תקופת כהונתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה) - דבר המאפשר עתה הקמת הפרויקט התיירותי, הכולל בית מלון, כפר נופש וקזינו.

מאז חלפו כמה שנים. בסעיף זה זוכה שבס לחלוטין בבית המשפט. והנה עתה (15.5.01), מתפרסמת ידיעה נכונה בעיתון ידיעות אחרונות, ובה נמסרו הפרטים הבאים: קבוצת משקיעים, שבה חברים אותו יהודי-מרוקני ואת האחים שולדנפרי, עומדת להקים בצפון מרוקו (בעיר טטואן) פרויקט תיירותי בסכום כולל של 150 מיליון דולר. הוא יכלול קזינו, כפר נופש, מלון ועוד. לצורך תיכנון הפרויקט התקשרה הקבוצה עם חברת האדריכלות הישראלית טיטו נ.ס. מרמת גן, שמתכננת גם הקמת כפרי נופש בספרד.

ובמילים פשוטות:

האישום בסעיף זה מעיד, כי היה עשן בלי אש. שבס זוכה בסעיף זה (ערעורו תלוי ועומד בבית המשפט העליון בסעיף אישום אחר), וגם ההתפתחויות האחרונות מעידות כי מדובר בפרויקט הקורם עור וגידים.

מיותר כמעט לציין: שבס לא יהנה עוד מהפרויקט. בשל הליכי החקירה שנוהלו נגדו בנושא, הוא נאלץ לנתק את קשריו העיסקיים עם אותה קבוצת משקיעים, העומדת, לפי כל הסימנים, לגרוף רווחים אדירים.

בפני הוועדה לבחירת שופטים, קיימת רשימה ארוכה מאוד של מועמדים לכהונת שפיטה. חלק מועמדים מטעם עצמם, ושמותיהם של חלק מהמועמדים נמסרו לוועדה על-ידי שופטים ו/או ממליצים אחרים, פרקליטים וחברי הוועדה עצמם.

רשימת המועמדים נבחנת מעת לעת על-ידי ועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים. מי שמצוי מקרוב באופן הטיפול במועמדים, יודעי היטב, כי לעיתים רבות, רבות מדי, ניתן לקדם מועמד לכהונת שפיטה בדרך של יצירת לובי חזק למועמדותו. טלפון לחבר ותיק, פניה אישית לחבר ועדה המוכר לקרוב משפחה וכו', הם לעיתים הדבר שעשוי להכריע את הכף בעד מינוי לכהונה היוקרתית בישראל - שופט.

ואכן, בימים אלה ממש מתנהל לובי שכזה, לטובת מועמד לכהונת שופט בית משפט שלום. מכתב שהגיע לידי מסמל את השיטה ואת הרעיון עצמו. נביא כאן את עיקרי המכתב הממוען על-ידי אותו לוביסט אל המועמד לכהונת שפיטה:

"צריך להתארגן בהקדם, שכן בתקופה הקרובה אמורה להתקיים ועדה והשר מעוניין להעלות את שמך להצבעה בוועדה הבאה. לפי חוק בתי המשפט, שמך יעלה להצבעה בתמיכה של שלושה חברי ועדה, או בהצעת שר המשפטים, או לחילופין על-ידי נשיא בית המשפט העליון. מאחר ומדובר בהבטחה של פוליטיקאי, עדיף ששמך יועלה גם על-ידי חברים אחרים כגיבוי".

"הצעה לארגון לובי לוועדה הבאה:

1) שטרית - טופל. מעוניין להעלות את שמך בוועדה הקרובה.

2) לפי הידיעה, ח"כ בני אלון מצדד מאוד במינוי שופטים מן המגזר הפרטי. ניתן לפנות לח"כ דוד אזולאי מעכו, או לרב העיר, בכדי להמליץ עליך.

3) ביחס לפרופ' אמנון רובינשטיין, הרי שניתן לפנות לח"כים בדימוס מהשמאל: עו"ד יונה יהב, לפרופ' דוד ליבאי ולעו"ד אוריאל לין, וגם לח"כ אברהם פורז שמיודדים עם פרופ' רובינשטיין. ניתן לבדוק גם מול פרופ' מהאוניברסיטה שמכירים אותו.

ביחס לרענן כהן, ניתן לפנות לכל מיני 'אנשי שטח' ממפלגת העבודה (חברת חשמל, עיריות, הסתדרות וכו') שמכירים את השר רענן כהן. אני גם אנסה לברר דרך החבר שלי אם יש באפשרותו לדבר גם עם רענן כהן.

4) טובה שטרסברג-כהן - בתור שופטת (במיל.) בחיפה, ניתן לשכנע אותה דרך מיכה לינדנשטראוס לפחות להימנע בהצבעה. סביר להניח, שבית המשפט יצדד במינוי שופטים מהאקדמיה או פרקליטים מהפרקליטות.

5) שני אנשי הלישכה דרך ראש הלישכה בחיפה, או דרך ראש הלישכה הארצי, ד"ר שלמה כהן".

"להתראות", חתם אותו לוביסט את שמו.