מהן הזכויות של אדם המקבל טיפול רפואי? מה המשמעויות של חוק זכויות החולה? למי ניתן לפנות וכיצד ניתן לפעול בכדי לממש את זכויותיך?
1.מי זכאי לקבל טיפול רפואי
במצבים שאינם מצבי חירום רפואיים, יוענק הטיפול הרפואי בהתאם לתשלומים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות. תוכן שירותי הבריאות להם זכאים תושבי ישראל והיקפם מוגדרים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. החוק קובע סל מחייב של שירותים רפואיים חיוניים, אותם יקבל האזרח מקופת חולים ללא תנאי. שירותי הבריאות הכלולים בסל השירותים יינתנו לפי שיקול דעת רפואי. באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח.
2.הזכות לקבלת טיפול רפואי נאות
החוק אינו מסתפק בהענקת זכות לטיפול רפואי, אלא מוסיף וקובע כי הטיפול הרפואי שיינתן חייב להיות נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות בו הוא ניתן והן מבחינת יחסי האנוש של המטפל. הטיפול יינתן בסובלנות, באורך רוח, מתוך הבנה ורגישות לצורכי המטופל ומתוך אכפתיות כלפיו. מכאן נובע כי כל אוכלוסיית המטופלים הזקנים בישראל זכאים לקבל טיפול מקצועי ואנושי - לא כחסד, אלא כזכות חוקית.
3. איסור הפליה בין מטופלים
חוק זכויות החולה אוסר על מטפל ועל מוסד רפואי להפלות בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא או מכל טעם אחר המקים חשש להפליה אסורה. איסור זה מהווה ביטוי לאחד העקרונות הבסיסיים בדמוקרטיה הישראלית ולזכות יסוד במשפטנו מזה שנים רבות: ערך השוויון.
4.זכות המטופל להמשך טיפול נאות
פעמים רבות עובר מטופל ממטפל אחד למשנהו או ממוסד רפואי אחד לאחר, אם בשל רצונו בכך ואם בשל המלצת המטפל. במצב זה מקנה החוק למטופל זכות, לפי בקשתו, לשיתוף פעולה בין המטפלים והמוסדות הקשורים לטיפול הרפואי בו. מטרת הסעיף היא להבטיח כי למרות המעבר הדבר לא יגרום נזק למטופל, כי הטיפול הרפואי לא ייפגע וכי תישמר רציפותו.
5.זכות המטופל לקבלת דעה נוספת לגבי מצבו הרפואי
החוק קובע כי מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה רפואית נוספת לגבי הטיפול הרפואי בו. חוק זכויות החולה קובע גם כי המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו.
6. שמירה על כבודו של המטופל ועל פרטיותו
החוק ייחד סעיף ספציפי המחייב את המטפל, את כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד הרפואי לשמור על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי. חשוב לשים לב כי החובה חלה על כל עובדי המוסד הרפואי באשר הם, שכן לא רק המטפל עלול לפגוע בכבודו או בפרטיותו של המטופל, אלא כל מי שבא עימו במגע כלשהו במוסד הרפואי, החל בעובד הזוטר ביותר יהא תפקידו אשר יהא. המשמעות של השמירה על כבוד המטופל היא מתן יחס הולם, אדיב, סובלני ומתחשב ללא השפלתו וללא פגיעה בו.
7. זכות המטופל לקבלת מבקרים
המאושפז במוסד רפואי, קיימת זכות לקבלת מבקרים וזאת על-פי ההסדרים שקבע מנהל המוסד הרפואי. זכות זו כבר קיימת, כדבר שבשגרה, במוסדות הרפואיים השונים בישראל בהם מאושפזים מטופלים. עם זאת, הזכות לקבלת מבקרים איננה בלתי-מוגבלת, שכן על-מנת לאפשר לצוות הרפואי לתפקד כראוי ושלא לפגוע במטופלים אחרים, מנהל המוסד הרפואי מוסמך להסדיר את נושא הביקורים, למשל באמצעות קביעת מועדי ביקור וכללי התנהגות בשעת הביקור.
8. זכות המטופל לקבלת מידע בדבר זהות המטפל
לכל מטופל זכות לדעת מהי זהותו ומהו תפקידו של כל אדם המטפל בו. נקודת המוצא היא כי לכל מטופל שליטה בגופו, ומכאן זכותו לדעת מיהו המטפל בגופו, מהו תפקידו ומכאן, גם אם באופן כללי, מהן סמכויותיו.
9. הסכמת המטופל לטיפול
החוק קובע, שלפני כל טיפול רפואי יימסר למטופל כל המידע הנוגע למחלתו, והכולל: אבחנה רפואית, תיאור התועלת והסיכונים בטיפול המוצע, לרבות: תופעות לוואי, כאב ואי-נוחות, וסיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים. החוק קובע, כי המידע יועבר באופן ברור, מובן, פשוט ומדויק.
10. התיקים הרפואיים של המטופל
החוק קובע מפורשות כי "מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית לרבות העתקה המתייחסת אליו. החולה זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתק ממנה, המתיחסת אליו. למרות האמור לעיל - רשאי מטפל להחליט שלא למסור לחולה מידע רפואי מלא או חלקי אם המידע עלול לגרום לו לנזק או לסכן את חייו, זאת באישור ועדת האתיקה.
