כן, מוסד הדגל של הפרופסור ברק, בית המשפט העליון בירושלים פושט רגל. מוסד הדגל, פושט רגל. בת טיפוחיו של ברק, הנשיאה ביניש, משחירה את המוסד הזה, ללא הכר, בית המשפט העליון איבד את אמון הציבור.
אם בעבר הותקף בית המשפט העליון על-ידי גורמים שוליים יחסית (מבחינה כמותית) הרי שהיום המתקפה היא חזיתית, הממשלה, הכנסת, עורכי דין רבים והציבור הרחב.
אז מה קרה לבית המשפט העליון בשנתיים האחרונות, שדירדר כל כך את מצבו?
קרו שני דברים, האחד שאהרן ברק פרש, וכאשר מנהיג כריזמטי ורב פעלים פורש, תמיד הוא משאיר איזה ואקום מאחוריו שכל מתנגדיו בעבר, ששתקו כמו דגים במהלך כהונתו, מנסים למלא, והדבר השני הוא שיורשתו של הפרופסור ברק, כובד הנשיאה ביניש, לא מצליחה בשום פנים ואופן למלא את הואקום הזה, אין לה, ומעולם לא היו לה הכישורים לכך.
בית המשפט העליון של השנתיים האחרונות, לא רק שלא סותם את הפער הענק בערעורים, וכאן באתר מעידים עורכי דין על נאשמים היושבים בבתי הסוהר שנה ושנתיים בהמתנה לערעור בעליון, אלא הוא משחית זמנו על דברים שאסור לו להתעסק בהם, אך יש בהם הרבה יותר "הילה", הרבה יותר עיתונות – וכנראה בית המשפט מעדיף רייטינג על צדק.
במהלך המלחמה, החליט בית המשפט העליון בהרכב בראשות השופטת ביניש בעד מדיניות הממשלה, אך בניגוד קיצוני לחוק יסוד הממשלה, הכיצד?, ונזכור שהשופטת ביניש לא הייתה אז נשיאה עדיין, היא הייתה מועמדת, והיתה מאוד מאוד זקוקה לסיוע השרים בוועדה למינוי לשופטים, סיוע שאכן קיבלה בדיעבד, אז איך היא ישבה כלל בהרכב שקיבל אותה החלטה?
בשנה האחרונה עסק בית המשפט העליון בעתירות רבות נגד ועדת וינוגרד ואשר עסקו באופן ניהול העבודה על-ידי הוועדה, בשיטות ההגנה על הנפגעים האפשריים ובתכולתו של הדוח הסופי, אך ועדת וינוגרד היא גוף כעין שיפוטי אשר אסור כלל להתערב בעבודתה אלא אם הגיעה לשלב של בשלות סופית, היינו מסירת דוחות לגוף הממנה, אז מדוע לשרוף כל כך הרבה כסף וזמן על דברים בטלים, הנמצאים בסמכות הוועדה, וכל התערבות בהם אסורה בתכלית? ברור הרי שחייבים אנו להמתין בסבלנות לדוחות, ואז אם יהיו השגות לאזרחים על תוכן הדוחות תוגשנה עתירות ותידונה כדת וכדין.
כמה ערעורים היה אפשר לשמוע במקום ההתעסקות חסרת התכלית והמזיקה בוועדת וינוגרד, 10, 20?? אבל עם וינוגרד מקבלים כותרות, וערעורים? ואנשים שאולי יושבים בכלא על לא עוול בכפם, את מי זה מעניין??
בג"צ חייב את ממשלת ישראל התחייבות בלתי ריאלית לחלוטין למגן עד תחילת שנת הלימודים שחלפה את מוסדות החינוך של שדרות. ודאי שמוסדות החינוך חייבים להיות מוגנים, אך החלטות בית המשפט חייבות להיות קשורות לקרקע המציאות, ולא ניתן לקבל החלטות אשר אין בשום פנים ואופן כל דרך לבצען, ואז במחטף משפטי ערב פתיחת שנת הלימודים לבטל אותן החלטות במטרה לצאת מהסיפור הזה רק בשן ועין (ולא עם בקשה על-פי פקודת בזיון בית המשפט).
הפרופסור ברק, בלי משפט אנו בחור שחור, ועם המשפט הזה של ימינו אלה אנו בחור שחור, בית המשפט בראשות ביניש אינו שוקל את השיקולים הנכונים, אינו נותן משקלים ראויים לשיקולים שהוא שוקל, לו הייתה ערכאה סבירה מעליו, היא היתה מבטלת את מרבית החלטותיו.
ואם ממילא אנו בחור שחור אז עדיף שנהיה בחור שחור הנכפה מבחוץ, על-ידי הממשלה, מאשר נהיה בחור שחור שאותו יוצרת מערכת המשפט בעצמה.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
