יו"ר ועדת הפנים, ח"כ אופיר פינס (העבודה), יוצא ממש מעורו במאמציו לקדם הצעת חוק חדשה לשמר את מורשתו של אנואר סאדאת בחוק הקובע: "כי ירושלים ותל אביב, יחויבו לכבד את זיכרו של נשיא מצרים המנוח ולקרוא על שמו רחוב ויתכן שאף אתרים נוספים". כל זאת במטרה לגרום לערים נוספות ללכת בעקבותיהן.
חרף כל מאמצי לגלות את מעט מכתבי המנוח ופעליו למען האנושות בכלל ומדינת ישראל בפרט, כל שגיליתי היא פעילותו במחתרת הפרו-נאצית בעת מלחמת העולם השנייה, השתתפותו בהפיכה להפלת המלך פארוק, היותו יד ימינו של גאמל-עבד-אל-נאצר במלחמות מצרים נגד ישראל, כולל מלחמת יום כיפור (בשיתופה של סוריה). מלחמות שהסתיימו בנפילתם של אלפים מבנינו. בתפקידו האחרון כנשיא מצרים, הבין כי בכוח לא יוכל לצבאנו החזק והתקיף, המונהג בידי מנהיג בעל חזון ומפקדי צבא נמרצים ויודעי חרב, העומדים בראש צבא חיילים המאמינים בצדקת הדרך. סאדאת הגיע למסקנה שטוב שלום משפך דם, לחץ את ידי נשיא ארה"ב ואת ידי בגין ראש ממשלתנו וחוזה השלום נחתם. שלום סיבירי קר שטרם הופשר עד היום - זוהי מורשת סאדת ובעבורה שילם בחייו ונרצח בידי חייליו ב-06.10.1981.
כעשרים שנים אחרי רצח סאדאת, ב 17.10.2001 נרצח בבירת ישראל השר האלוף, רחבעם זאבי (גנדי) הי"ד.
האיש שהקדיש את כל חייו להגנת המולדת ולביטחונה, והותיר מאחריו בכתובים, במחקרים ובאוספים חומר רב ערך של ידיעת הארץ טבעה, עברה ואוצרות תרבותה. גנדי השאיר מורשת דורות מוחשית לאוהבי ארץ-ישראל, למתיישביה ולמגניה - מורשתו היא הציונות הצרופה!
יהיה זה רק מחפיר ונלעג, לנסות ולהעלות בקנה אחד על כפות מאזני הצדק ההיסטורי - מורשתו של מי משניהם היא המורשת אותה יש לזכור ועליה יש לחנך את הדורות הבאים.
מעטים הערים שנתנו יד לקרוא רחובות או מוסדות על שם רחבעם זאבי הי"ד. כל שנעשה בנדון, הוא פרי מאמצי המשפחה וחבריו מעמותת מור"ג (מורשת גנדי).
ראש עיריית חיפה ניחם ומצר על כך שמזה כשנתיים מתוכנן לקרוא על שם סאדאת רחוב בעירו (נשמע כך ברדיו 18.11.2007) והנושא מתעכב. לקרוא רחוב על שם רחבעם זאבי - סרב בתוקף!
עיריית תל אביב מסרבת בעקשנות לבקשת המשפחה וחבריו של גנדי, לקרוא את מוזיאון ארץ-ישראל שבעירה על שמו של זה שהפך משטח גרוטאות מוזנח לפנינה תרבותית, גאוות העיר והמדינה והגיש לה אותו על מגש כסף לאותה עיריה, כפי שהוא נראה ומתפעל כיום.
יגדיל לעשות ראש העיר תל אביב, כדי להאדיר את מורשת סאדאת, אם יקדיש חדר זיכרון במוזיאון האמור, בו ירוכזו כל ספריו של נשיא מצרים המנוח וכמה מקסדות הפלדה של ה"וארמאכט" הנאצי תפארתם של אנשי המשמר הנשיאותי המצרי, שהנהיג במורשתו.
בל יעצר ראש העיר חיפה ויפגר אחרי ראש העיר תל אביב, יזדרז ויכריז כי שערו של בית העלמין הצבאי בעירו, יקרא מעתה "שער סאדאת". אין דרך המתאימה יותר לכרוך את שמו ומורשתו של סאדאת עם השוכנים ז"ל - מאחורי השער.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
