אבן נגולה מלבותיהם של ראש הממשלה, שרת החוץ, שר הביטחון והפמליה שלהם העושים דרכם לוועידת אנאפוליס. הנשיא הסורי בשאר אסד החליט ברוב טובו לשלוח את סגן שר החוץ שלו פייסל מקדאד להשתתף בוועידה "ההיסטורית", ואנחנו מוחאים לו כפיים.
אנחת רווחה נשמעה בישראל אצל שוחרי השלום בכל מחיר, ואצל הוזי המזרח התיכון החדש, המשלים עצמם ואת כל שטופי המוח, כי ניתן לקנות שלום תמורת השטחים שנכבשו ב-67. כאילו חווינו שלום שכזה טרום הכיבוש וטרום הנכבה: בפרעות חברון ב-1929, במאורעות 1936-1938, במלחמת השחרור, בימי הפדאיון והמסתננים, ועד לעקירת הישובים הפורחים בגוש קטיף ובצפון הרצועה, שאת פירותיה הבאושים של העקירה הנפשעת, אוכלים תושבי שדרות ויישובי עוטף עזה עד עצם היום הזה.
ביום השואה והגבורה, כדי להמחיש את הטרגדיה של השמדת 6 המיליונים שאינה נתפסת על-ידי המוח האנושי, מקיים מוסד יד ושם במסגרת מפעל ההנצחה שלו הקרוי "לכל איש יש שם" טקס מיוחד בכנסת, בו מוקראים על-ידי חברי הכנסת שמות הקורבנות שתועדו על-ידי המוסד.
להבדיל באלף הבדלות, כדי להמחיש לרוב אזרחי ישראל, את המחיר הבלתי מתקבל על הדעת שאנחנו נדרשים לשלם תמורת השלום המפוקפק עם סוריה, ראוי לקיים בימים אלה מפעל דומה (כדי למנוע בעתיד מפעל הנצחה חלילה) ולקרוא לו "לכל יישוב יש שם".
ולהלן שמותיהם של 33 היישובים בגולן בהם מתגוררים יותר מ-20,000 נפש המתפרנסים בכבוד מחקלאות פורחת, ממפעלי קיט ותיירות משגשגים, ותעשיה.
ואלה שמות היישובים: העיר קצרין, אבני איתן, אודם, אורטל, אלוני הבשן, אליעד, אל-רום, אניעם, אפיק, בני יהודה, גבעת יואב, גשור, חד-נס, חספין, יונתן, כנף, כפר חרוב, מבוא חמה, מיצר, מעלה גמלא, מרום גולן, נאות גולן, נוב, נווה אטיב, נטור, נמרוד, עין זיוון, קדמת צבי, קלע אלון (מצוק עורבים), קשת, רמות, רמת מגשימים, שעל.
לאחר שהתאוששתם מקריאת הרשימה המשעממת, הארוכה והמייגעת (כן יירבו) ראוי לגלות לאלה שהשיבו בסקר, שנערך על-ידי ידיעות אחרונות, לשאלה "מיהו בלפור?" שהוא "שם של רחוב". כי בתקופת ההתנחלות נכללה רמת הגולן בנחלת חצי שבט המנשה. בתקופת החשמונאים חזרה ונכבשה בידי אלכסנדר ינאי.יושבי הגולן השתתפו במרד נגד רומי. בסוף המאה ה-19 נרכשו בה קרקעות ונערכו בה ניסיונות של התיישבות יהודים, שנכשלו בגלל איבת התושבים והשלטונות. עדות להתיישבות היהודית שפרחה בגולן והגיעה לשיאה בעיקר במאות הרביעית ועד השביעית, הם חורבותיהם של עשרות בתי כנסת, וכתובות עבריות וסמלים יהודיים רבים שהנודעים שבהם נחשפו בחפירות בגמלא ובקצרין הקדומה.
ראוי גם להזכיר לאלה ששכחו, או שכלל לא סיפרו להם, כי מאז מלחמת השחרור ועד למלחמת ששת הימים, הסורים לא הניחו לתושבי הצפון: ילדי הקבוצים והמושבים שחיו בטווח הארטילריה הסורית, נאלצו לישון במקלטים ברוב תקופת ילדותם, והחקלאים שעיבדו את שדותיהם באזור צפון הבקעה והכנרת, נורו כברווזים במטווח.
השיא היה ב-5 ביוני 1967, כאשר הסורים פתחו בהפגזה ארטילרית קשה על יישובי הגליל שלוותה בתקיפות מטוסים. הם לא הסתפקו בכך, אלא ערכו שתי דיוויזיות משוריינות כדי לפלוש לישראל ולכבוש את הגליל וחיפה. למזלנו צה"ל הדף אותם עד לקוניטרה. הארטילריה שלנו שהתחפרה בטווח של 80 ק"מ מדמשק, מבטיחה לנו את השקט בגבול הסורי בארבעים השנים האחרונות, ללא הסכם שלום וללא עקירת יישובים וגירוש יהודים. מה עוד שברמת הגולן אי אפשר להלך עלינו אימים בתירוץ של הסכנה הדמוגרפית.
ראוי להזכיר כי כדי למנוע את נטישת הגולן, חוקקה הכנסת ב-1981 את חוק הגולן בו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה, יחולו בשטח רמת הגולן". הסדר חוקי דומה התקבל בכנסת ב-1967 לגבי מזרח ירושלים.
כל אלה המתייחסים לרמת הגולן, מזרח ירושלים, יהודה ושומרון ורצועת עזה כנדל"ן לשלום פתאים, מתייחסים בכבוד דומה לשופטי ישראל שפסקו למרואן ברגותי 4 מאסרי עולם.
רק כסילים מקדמים בברכה פומבית משלחת סורית הדורשת מאיתנו נסיגה מלאה מן הגולן עד לרגב האדמה האחרון, ועקירת כל ההתיישבות המפוארת שם. הגולן הוא בשר מבשרה של ישראל, אין לסגת ממנו בשום מחיר, כפי שאין לסגת מצפון תל אביב, מרמת השרון ומגבעתיים.