ציבור הגמלאים הגדול אשר הגיע לכאן היום, ואלפים אשר נשארו בביתם, הם עדות חיה ונוקבת כי אנו נושמים קיימים וחיים. ממקום זה אני פונה בקריאה אליכם: יוסי וסרמן - מזכ"ל הסתדרות המורים, וברוך ניסקה - יו"ר גמלאי הסתדרות המורים: בואו ורדו ממקום מושבכם והצטרפו לקהל הזה, כאן ועכשיו, ותנו תשובה לכמה שאלות, אל תסתתרו ספונים במשרדיכם, אל תהיו אטומים לקולות העולים מהפגנה זו, גלו מידה מסויימת של אנושיות, שאר-רוח ומעט אומץ- לב, רדו אלינו - אל העם ממנו יצאתם ותנו לנו הסבר מדוע הפקרתם אותנו!
לא באנו לכאן כדי להתנגח ולהתנצח, באנו לתבוע את עלבוננו, ולהחזיר את כבודנו שנרמס ברגל גסה. באנו לעמוד על זכויותינו!!! ואלה הן רבות ביותר!!! כל מה שעשוי להיות מתוגמל בהסכם השכר החדש, אנו הגמלאים עשינו - בעבר - בחינם וללא כל תמורה.
אדוני היו"ר, אנו עומדים כאן בניקיון כפיים ובמצפון נקי, איננו מבקשים חסדים, נדבות ולא רחמים! כל תביעה מתביעותינו היא זכות אותה קנינו בדם ויזע לאורך שנים ארוכות של עבודה מאומצת, מתוך אמונה לויאליות ונאמנות למערכת. והיום הוצאת אותנו מחוץ למחנה, השלכת אותנו מעבר לגדר, ואין בלבך לא חרטה ולא בושה?! לאורך כל המו"מ סובבת אותנו בכחש, ובסופו של יום, נפקד מקומנו מן ההסכם האמור להיחתם.
אתה, בחלקלקות לשונך, ובשפתך המתחמקת, הצגת את "אופק חדש" כהישג אדיר ונפלא למערכת החינוך. אבקש להזכירך - במקרה ושכחת - כי כיו"ר ומזכ"ל הסתדרות המורים, נבחרת להיות פה ודובר לכל חברי הסתדרות המורים - כולל המורים הגמלאים, ואם מתוך שמירת זכויותינו המלאות תצא נשכרת גם המערכת, מערכת החינוך, יהיה זה הערך המוסף של המאבק ל"אופק חדש".
ומה עשית אתה? לקחת לעצמך את תפקיד הממשלה, הפקרת את המורים הגמלאים, וכנראה גם את המורים בפועל (ראה את התסיסה, ההתמרמרות וההתנגדות בבתי הספר ברחבי הארץ) ומיהרת לחתום על הסכם אשר הראשונים שדברו בשבחו ומיהרו להללו, היו אנשי האוצר ומשרד החינוך!!!
לא היה עוד כדבר הזה בתולדות המדינה, שנציגי הממשלה יהיו הראשונים לברך על המוגמר, אלא אם כן, הועלו קורבנות על מזבח ההסכם, ואכן אתה הקרבת קורבנות, את המורים בפועל ואת המורים הגמלאים במיוחד! מחקת אותנו מן הפרוטוקול.
אתה שכחת מי העלה אותך למעמדך הרם בו אתה עומד!
אתה שכחת מניין באת!
אתה שכחת את מי אתה אמור לייצג!
אתה שכחת את חבריך מן העבר הלא כל כך רחוק!
אפילו אל חבריך בסניף רמלה-לוד, בראשו עמדת שנים ארוכות, לא מצאת לנכון לבוא ולהסביר את צעדיך.
אתה הפקרת חיילים בשדה הקרב!
כך לא מתנהג מנהיג!
באיזו זכות עשית זאת? מה הנחה אותך למהלך כזה? אם לא תחזור בך תהיה זכור כיו"ר ראשון של איגוד מקצועי אשר ויתר על זכויות עובדים. הקלות הבלתי נסבלת בה ויתרת על זכויותיהם של עשרות אלפי מורים גמלאים ומחקת אותם מן ההסכם, מעוררת מחשבות נוגות, שמה היו שיקולים זרים בקבלת החלטתך זו.
מה השגת בכך ובעבור מי? כאשר ויתרת כ"כ בקלות על זכויותינו והישגינו מן העבר - ובמיוחד הויתור על הצמדת הגמלה להסכמי השכר - הישג אשר גם אתה היית גאה בו ובכל הזדמנות הצגת זאת כהישג אשר עליו לא תוותר ויהי מה! מה קרה פתאום? נתקפת בשיכחה או שמא היה הויתור מכוון וכרוך בהשגת מטרה אחרת וסמויה?
בכל הזדמנות חזרת ואמרת כי הגמלאים יקרים לך והם חלק חשוב ומכובד מהסתדרות המורים. והנה, ביום פקודה, נטשת והפקרת אותנו, התעלמת מאתנו בכל דרך אפשרית, ובמהלך המו"מ התנהגת והתנהלת בצורה מחפירה ומבישה, עשית בהסכם כבתוך שלך! בכל מכתב ואיגרת שיצאו משולחנך אל המורים לא הוזכרו הגמלאים, אפילו לא במילה!!! אנחנו, מבחינתך, היינו בחזקת "הכושי עשה את שלו- הכושי יכול ללכת".
כבר נאמר כי עם שאינו זוכר את עברו- הוא עם ללא עתיד. צר לי לומר כי גם עתידך ועתיד הארגון בראשו אתה עומד לוטה בערפל. ייתכן מאוד שזה בכלל לא מעניין אותך, ואולי דברים אחרים מטרידים ומעסיקים אותך בעת הזאת? ואנחנו - אלפי מורים גמלאים, הקורבן לדרכיך הפתלתלות! אתה אביו מולידו של "אופק חדש", המתיימר להיות דוגמה ומופת חינוכיים, מתנהג בצורה מאוד לא חינוכית.
מהו המסר שאתה משדר למורות הצעירות - גמלאיות בעתיד? מה המסר החינוכי לתלמידים בבתי הספר? לחברה הישראלית כולה? כיצד ניתן יהיה ליישם את הפתגם "אל תשליכני לעת זיקנה" כשאתה ראשון המשליכים!!!
הצמדת הגמלה למדד כחלופה אותה אתה מציע במקום ההצמדה לשכר המורים, היא מגוחכת ומעוררת פלצות. מוצרי הצריכה מתייקרים בעשרות אחוזים והמדדים המתפרסמים שואפים לאפס או שליליים ובפועל - הגמלה נשחקת ופוחתת. אז איזו מן חלופה היא זאת??
אתה ודאי אינך קנה מידה לשכרו הממוצע של הגמלאי. אתה במעמדך הרם אינך מתלבט מה לקנות קודם ועל מה יש לוותר. מורים גמלאים רבים כן מתלבטים בכך, ומתלבטים בכך מדי יום ביומו!
בדרך בה אתה הולך, תשאיר מאחוריך מורים גמלאים קשי-יום. אל תתן לזה לקרות, החזר מייד ולאלתר את המורים הגמלאים להסכם, עדיין לא מאוחר!!! לדבריך, ההסכם עדיין לא נחתם סופית, אל תחתום עליו, אלא אם כן יוחזרו הגמלאים ויהיה זה תנאי בל יעבור לחתימתך.
ואליך מר ברוך ניסקה אני יוצא בקריאה: אל תתן ידך להרס וחורבן של מפעל-חיים כל כך יפה שהקמת! בשנה שעברה ובזו שקדמה לה, היית גאה בהפגנת הכוח ובעוצמה של הגמלאים כפי שבאה לידי ביטוי בכנסים שארגנת. אך מה לנו ולכנסים אם הגמלה נשחקת ונעלמת ואנו נזרקים לכלבים.
קום ועשה מעשה, אל תתן ידך למחיקת זכויותינו המגיעות לנו מתוך כבוד והערכה, איננו מבקשים גמילות-חסדים, אנו תובעים ודורשים חזרה את כבודנו שנרמס, ואתה ברוך ניסקה, אל תתן לזקנתך לבייש את בחרותך.
ולסיום, אני קורא שוב מעל במה זו - לשניכם ולכל הנהלת הסתדרות המורים, הדוממים והשקופים - אם עדיין נותר בכם אפס-קצהו של כבוד, קמצוץ של מצפון, ועדיין יש בכם בושה, החזירו לציבור העומד כאן ומייצג אלפי גמלאים שאינם כאן, את הזכויות והכבוד המגיעים לו בתוקף היותו ציבור גאה ומכובד של גמלאי הסתדרות המורים.
