רצח אסף שטיירמן; עכשיו הסרט.

הסרט החדש - "רצח ללא מניע", שהוצג השבוע, חושף את קלטת החקירה ברצח אסף שטיירמן.

הסרט הוקרן בפני סטודנטים למשפטים ב"הקריה האקדמית" קריית אונו במסגרת הקורס דיני עונשין. הרצח התבצע ביום 12.4.96 בשעה 8 בערב. אסף שטיירמן בן ה-18 יצא מביתו שבכפר סבא, ולמחרת בבוקר נמצאה גופתו המרוטשת ביער אוסישקין הסמוך. במשך ארבע שנים לא הצליחו ארבעה צוותי חקירה מיוחדים לפתור את התעלומה: מי רצח את אסף שטיירמן.

בתחילה סברו חוקרי המשטרה, יחד עם התביעה, כי האחים לבית משפחת לסרי הם אלה האחראים לביצוע הרצח. אולם משכפרו באשמה, החלה המשטרה בהפעלת מערכת לחצים שנמשכה קרוב לשנתיים לקבל את הודאתם בביצוע הרצח. במאית הסרט, נילי טל, קיבלה את אישור הקרנת קטעים מקלטות החקירה לאחר שעתרה לבג"צ וקיבלה היתר לפרסמן.

בסרט מתגלה המשטרה "במערומיה", ונחשפות אחדות משיטות החקירה המתנהלות נגד חשודים ברצח. הסרט חושף הליך חקירה שנמשך כשנתיים, ובו נראים חוקרי המשטרה מנסים להפליל את אחד החשודים, לסרי. באחד הקטעים בסרט נראה כי המשטרה גייסה "מגדת עתידות", שהשתמשה בניסיונה כידעונית להפליל את אחד האחים. בסרט היא נראית כמי שמעלה פרטים מהחקירה ומשלבת אותם כ'תובנות' המספקות אינפורמציה על העתיד. נעשה שימוש ציני בתמימותו של החשוד (לסרי), במצוקה הנפשית בו הוא נמצא, כשהמשטרה מנסה ללא הרף להפליל את האחים בביצוע הרצח.

רצונה של המשטרה הוא לטמון לחשוד פח, שמקובל במערכת המשפטית. הכל כשיר כדי לגרום לחשוד להודות בעבירה שביצע. אך האם המערכת המשפטית העלתה אפשרות, כי ישנה סבירות כי החשוד אינו אשם בביצוע עבירה? הסרט מאיר נקודה חשובה, בה רבים ממקרי הרצח או העבירות בארץ יכולים להיות מורשעים בביצוע עבירה לא הם ביצעו.

מזלם של האחים לסרי שפר עליהם שכן הם נצלו ממאסר עולם. שכן ב-5 בדצמבר 2000 התייצבה בתחנת משטרה בירושלים אישה בת 35 בשם סנדרין חורב, וסיפרה שבעלה, רועי חורב בן ה-22, הוא הרוצח. רופאי המכון לרפואה משפטית חשפו בגופו למעלה מ-25 דקירות סכין. "זה היה לינץ'", אמר אחד החוקרים. רועי חורב נעצר עד תום ההליכים ותיאר בפני החוקרים את מהלך הרצח ואת שותפתו: סגלית חיימוביץ, ואת ליהי גלוזמן, שהפכה למורת רוחם של רבים לעדת מדינה.

הסרט משרטט את דיוקנם של "בני טובים" ההופכים לרוצחים, ומנסה לעמוד על מניעיהם, וחותר לשינוי בענישה ולכך שמאסר עולם יהיה עד עולם. הסרט יוקרן ב-14 ביוני בערוץ 8 שבכבלים.

במסגרת הדיון שנערך עם הקרנת הסרט, עולות סוגיות משפטיות שמערכת המשפט טרם נתנה עליהם מענה. לדוגמא: מדוע התביעה מיהרה לבצע עסקת טיעון עם ליהי גלוזמן, שהסכימה להיות עדת מדינה בפרשה. זאת לעומת החקירה הארוכה שארכה קרוב לשנתיים נגד האחים לסרי, הרי שכאן, בתום 12 ימים, מיהרה התביעה להחתים את ליהי על הסדר טיעון, שבו היא תעיד נגד השותפים בפשע. כיצד המערכת המשפטית מניחה לאדם שהיה מעורב בביצוע, ואף יזם ועודד את ביצוע הרצח, להיות חופשי ללא ריצוי עונש. לראייה, כיום ליהי גלוזמן מסתובבת חופשי, בעוד שאסף שטיירמן שילם בחייו, ושותפיה לרצח - רועי חורב וסגלית חיימוביץ, כלואים בכלא לריצוי מאסר עולם.

הסרט הוקרן במסגרת קורס בדיני עונשין, אותו מעבירה ד"ר דנה פוגץ', שחיברה לאחרונה מאמר הנקרא "מהפיכת הקורבנות". המאמר יראה אור בקרוב, ויתפרסם בספר 'חידושים במשפט', העתיד לצאת לאור בהוצאת הקרייה האקדמית. המאמר עוסק בשינוי שחל במערכת המשפט הפלילי בישראל. הוא מציג את השינוי שחל במקומו של הקורבן בהליך המשפט הפלילי. היום קיים צורך גובר לאזן בין אינטרס הנאשם, אינטרס הקורבן, והאינטרס הציבורי - אינטרסים אשר לעיתים קרובות מתנגשים זה בזה.

יוצרת הסרט, נילי טל, אומרת ל-Nfc: "אני מקווה שאולי אצליח לגרום לכך שרועי חורב' ואולי גם סגלית חיימוביץ' לא יזכו לראות את אור החמה. ומאסר עולם יהיה כמו כן הוא - עד עולם. הייתי רוצה שליהי גלוזמן תיענש ביום מן הימים".