סוד פצצת הניוטרון של סם כהן

הסקרנות האנושית היא אולי התכונה החשובה ביותר היוצרת את מותר האדם מן הבהמה. סקרנות זו הקימה תעשיות יש מאין, פתרה חידות ותעלומות, יצרה פצצות אטום ואף הובילה את המחקר האנושי לפיצוח הקוד הבלתי מפוענח של המבנה הגנטי של האדם. סקרנות זו היא גם הכוח המניע את המדענים, בכל תחום מחקרי, להמשיך במסע המפרך של חיפוש כל התשובות עד סוף כל השאלות. והדרך הזו אף הובילה אותם, לאחר שגילו את הנוסחה הנעלמת של הרכבת פצצות אטום, לשאול את השאלה: ומה הלאה.

מה, בתחום תגובת השרשרת הגרעינית, מסתתר בסוף שני המסלולים לייצור פצצת אטום - מאורניום מועשר או מפלוטוניום. את התשובה לשאלה סבוכה ומורכבת זו גילה המדען האמריקני פרופסור אדוארד טלר, יהודי וידיד ישראל שהלך לא מכבר לעולמו. טלר שבעבר ביקר בישראל פעמים רבות ל"שיחות מדעיות ידידותיות" נודע בתואר "אבי פצצת המימן", הפצצה שהיא "תשובת האימים" בסוף דרך המחקר האטומית.

מדוע "תשובת אימים"?

כל אחד מכיר את תמונות הזוועה האנושית של תוצאות הפיצוצים האטומיים בהירושימה ונגאסאקי, פיצוצים שהובילו לסיומה של מלחמת העולם השנייה. כל אחד ראה את תמונת הפטרייה האטומית מיתמרת אל לב הרקיע ושמע על איומי ה"פצצה" במסגרת המלחמה הקרה בין מזרח למערב, על הרתעה גרעינית, על מאזן האימה, על "מוות רדיואקטיבי". אבל רק מעטים יודעים כי אם זוהר כוחו של הפיצוץ האטומי מתואר כ"שבעתיים כאור החמה", הרי פצצת המימן, שרק מעטות כמותה נוסו בתולדות האנושות, היא לב החמה הלוהט עצמו. הפטרייה הנוצרת מתהליך הביקוע הגרעיני של המימן נראית כמו שמש ענקית הבוקעת ממעבה האדמה וגדולה מאות מונים מהפטרייה של הפיצוץ האטומי. גם כוח ההיזק שלה הינו כמעט מעבר לגבולות ההבנה האנושית. עוצמת פצצת המימן, למשל, נמדדת במגאטון, (מגאטון אחד שווה למיליון טונות ט.נ.ט). כדי להמחיש את ממדי עוצמתה המבהילה של פצצת המימן ראוי לדעת כי פצצת האטום דוגמת זו שפוצצה בשמי נגאסאקי (Fat boy) והייתה בעלת כוח נפץ של כ-15 קילוטון טנ.ט. (קילוטון אחד שווה לאלף טונות ט.נ.ט) היא בסך-הכל הנפץ של פצצת המימן. רק באמצעות ביקוע גרעיני של פלוטוניום אפשר לייצר את תגובת השרשרת באטומי המימן ועימה להעלות מן התופת, אל פני כדור הארץ, בלהבה נוראה לוהטת ואדירה, את כל כוחם הדמוני של השדים.

בעיני ההדיוט נראה כי רק יודעי רז בודדים מכירים את סוד ייצור פצצת המימן. אבל האמת היא כי כל הדיוט, כולל רב-המחבלים הנודע אוסאמה בן-לאדן, יכול - אם ירצה בכך - לבנות פצצת מימן על בסיס מיטב הידע המתקדם בעולם. ואת המידע הזה ניתן למצוא איפה אם לא - באינטרנט. אם תשאל את המחשב שלך "איך לבנות פצצה תרמו-גרעינית" מיד תצוץ בפניך התשובה הברורה - ביותר מ-4000 כתובות. כמובן שבכתובות אלה מצויים גם כל ההסברים לבניית פצצת אטום "פשוטה", למקרה הצורך.

כדוגמה: באתר fas.org/nuke/hew/library/teller.html אפשר למצוא מאמר מלומד על אודות השיטה לבניית פצצת מימן על-פי שיטת טלר-אולאם, הקרויה "פצצת שני השלבים", כולל כל המרכיבים הטכניים והכימיים הנדרשים, תרשים צבעוני של הפצצה וכל הסבר מדעי נדרש. מה שחסר: כמה זה עולה ובאיזו כתובת מדויקת ניתן להשיג את הפלוטוניום. בכל מקרה, למען הסדר הטוב, מזהירים את הסקרן כי הפלוטוניום הינו חומר רעיל ומסוכן.

עם כל הפחד שקונן בלב מנהיגיהם של מימשלים מערביים מפני המשך הפיתוח והניסויים של פצצות המימן, לא חדלו המדענים עצמם להמשיך במאמציהם הבלתי נלאים לחקור את הנתיב התרמו-נוקלארי. אחת התשובות המרתקות והמעניינות ביותר, שנמצאה בסוף דרך מחקרית רבת מהמורות וקשיים, היא "פצצת הניוטרון". הפצצה שרק מעטים שמעו את שימעה ורק מתי-מעט מכירים את תעלומותיה. הפצצה המסוגלת לחסל צבאות, כמעט כמו פצצת אטום, אך אינה הורסת מבנים ולא משחיתה כלי מלחמה, כמו טנקים, הפרושים בשדות הקרב.

הקשר היהודי לפצצת הניוטרון

לסיפור הולדתה של פצצת הניוטרון - כמו לפרשת המצאתן ופיתוחן של פצצות האטום והמימן - יש קשר יהודי. לקשר הזה קוראים סם (שמואל) כהן (SAM COHEN), פיסיקאי יהודי אמריקני שהמציא את הפצצה בעלת היכולות הייחודיות.

סם כהן נולד בברוקלין ב-1922 ומאז נערותו הייתה הפיסיקה כל עולמו. לאחר תום לימודי התואר הראשון בפיסיקה באוניברסיטת UCLA התגייס לצבא ארה"ב בעקבות ההתקפה היפנית על פרל הארבור. ב-1944 הוצב מטעם הצבא כפיסיקאי ב"פרויקט מנהאטן" שעסק בפיתוח פצצת האטום הראשונה בעולם - Fat man (איש שמן) שם הקוד שניתן לפצצה שבסופו של דבר הוטלה על נאגאסאקי ביפאן. תפקידו המוגדר של סם כהן היה: לחקור ולחשב את "התנהגותם" של הניוטרונים בפצצה זו. בתוקף תפקידו זה היה כהן גם אחד מן הצוות המצומצם שצפה בפיצוץ הגרעיני הניסיוני הראשון בתולדות האנושות. לאחר תום המלחמה הצטרף סם לצוות המדעי של חברת הענק האמריקנית "ראנד". גם כאן היה תפקידו, לכאורה, פשוט: לחשוב על הנתיבים העתידיים האפשריים לפיתוחו של נשק גרעיני. בדרך הטבע העדיף סם להתמקד בתחום שאותו היטיב להכיר - החלקיקים הקטלניים הקרויים ניוטרונים. ניוטרונים, למי שאינו יודע, הם החלקיקים ללא מטען חשמלי המהווים חלק מהגרעין של האטום.

כדי להבין מה, באמת, מסוגלת לעולל פצצת ניוטרון ראוי להסביר מה היו התהליכים הפיסיים בנשק הגרעיני שפותח בארה"ב. פצצות הגרעין הראשונות פעלו על בסיס תהליך הביקוע (Fission) של גרעיני האטום היוצר אנרגיות עצומות. בפצצות המימן שפותחו בעקבות פצצות האטום על-ידי פרופ' אדוארד טלר, הייתה הטכנולוגיה שונה. הפעם דובר בתהליך הקרוי התכה (Fusion) ובו, בעקבות ביקוע גרעיני, מותכים יחד אטומי מימן ויוצרים אנרגיות גדולות הרבה יותר מאלה של הביקוע הגרעיני.

גם פצצת הניוטרון שפיתח סם כהן מבוססת על הליך ההיתוך הגרעיני, אבל בדרך שונה לחלוטין מפצצת המימן. הפעלת פצצת ניוטרון עדיין יוצרת פיצוץ, אבל קטן בהרבה מזה של פצצות האטום או המימן. האפקט הקטלני של פצצת ניוטרון טמון ב"שחרור" כמות אדירה ועתירת אנרגיה של ניוטרונים שעוצמתם מחסלת כל חי בטווח רחב בהרבה ממעגל הפיצוץ המקורי. התוצאה: חיסול של כל בני האדם ובעלי החיים המצויים בטווח הפגיעה ופגיעה קטנה ביותר במבנים, מכוניות, טנקים, דרכים, ומבנים אחרים. זה ועוד. בניגוד לפצצות הגרעין המקוריות - הזיהום הקרינתי המזיק הנוצר משימוש בפצצת ניוטרון נעלם בתוך פרק זמן קצר ביותר.

כהן לא רק פיתוח את הפצצה התרמו-נוקלארית הייחודית הזו. הוא גם הטיף להשתמש בה בטיעון כי היא הנשק הגרעיני "השפוי" ביותר כיוון שהיא פוגעת ישירות רק בלוחמים "הרעים" המצויים בחזית ואינה קוטלת אוכלוסיה אזרחית הרחק משדות הקרב. כהן האמין כי שימוש בנשק שפיתח יכול למנוע הידרדרות למלחמה בין-מעצמתית גדולה שתוצאותיה עלולות להפוך לשואה גרעינית עולמית. בין השנים 1958 ל-1961 נוסתה פצצת הניוטרון בהצלחה בארה"ב אך המערכת הפוליטית האמריקנית שהחליטה שאין להשתמש בניוטרון כנשק אסטרטגי, הקפיאה את המשך הפיתוח. כהן לא הרים ידיים. כאשר פרצה מלחמת וייטנאם החל כהן לנהל מסע הסברה כדי לשכנע את המימשל להפעיל את פצצות הניוטרון שלו נגד לוחמי הוייטקונג. "זה הנשק המתאים והיעיל ביותר נגד הוייטקונג הנחבא בג'ונגלים ובשדות האורז" נהג כהן לטעון בהופעות פומביות רבות ברחבי ארה"ב. "שימוש בפצצות שלי יכול להביא לסיום מהיר של המלחמה ולחסוך חייהם של עשרות אלפי חיילים אמריקניים".

אבל המימשל לא הסכים "לקנות" את התיאוריה של סם כהן. מזכיר ההגנה באותם ימים, רוברט מק'נמארה, פסק כי ארה"ב לא תשתמש בנשק גרעיני מכל סוג שהוא במלחמת וייטנאם. מק'נאמרה פסק אך כהן לא ויתר. הוא לא חדל להטיף לשימוש טקטי בפצצה שלו. התוצאה הייתה בלתי נמנעת. כיוון שחברת "ראנד" קשורה בעסקיה עם המימשל ופעילותו הציבורית של כהן היוותה איום על המשך "הקשרים הטובים", פוטר כהן מעבודתו ב-1969.

פצצת הניוטרון הייתה מעין אובססיה של כהן וכאשר ארה"ב לא רצתה בשרותיו - הוא מצא שדות מרעה אחרים. החל מראשית שנות השבעים התגורר כהן בפאריס וסייע לפתח את מאגר פצצות הניוטרון הצרפתי. ואז, ב-1978 חל המיפנה. רונאלד רייגן, באותם ימים המועמד לנשיאות ארה"ב, הגיע לביקור באירופה. יד הגורל הפגישה אותו עם כהן. הכימיה בין השניים הייתה מיידית. כהן הסביר לרייגן מה היתרונות של פצצת הניוטרון ורייגן אימץ את הרעיון. "אם וכאשר אבחר לנשיא" אמר רייגן לכהן "אדאג להמשך הפיתוח של פצצת הניוטרון ולהכנסתה לארסנל הנשק הגרעיני של ארה"ב, גם באירופה".

בניגוד לפוליטיקאים אחרים - רייגן הבטיח וגם קיים. לאחר בחירתו לנשיא ארה"ב הפציר רייגן בכהן לחזור לארה"ב. כהן חזר ותהליך התחמשותה של ארה"ב בפצצות ניוטרון יצא אל הדרך. בתום התהליך היו בידי ארה"ב 1000 פצצות ניוטרון במיגוון רחב ביותר - החל בפצצות המיועדות לשימוש בשדות מערכה אפשריים, דרך מוקשי ניוטרון להטמנה בשטחי אויב וכלה בפגזי ניוטרון המיועדים לירי באמצעות תותחים גם בשדות קרב מצומצמים.

איש אינו יודע בוודאות אילו מדינות בעולם מחזיקות מאגר מבצעי של פצצות ניוטרון, אבל על-פי פרסומים באמצעי תקשורת שונים, יש בידי לא מעט מדינות פצצות ניוטרון, ואלה הן: סין - שאליה הועברה הטכנולוגיה ישירות מארה"ב; רוסיה, דרום אפריקה - שפיתחה את הנשק הזה לפני תום מועד שלטון הלבנים; וכמובן - ישראל שלה, על-פי פרסומים זרים, יש "כמה מאות" פצצות תרמו-נוקלאריות. תרמו-נוקלארי בשפת המדע פירושו פצצות המבוססות על הליך היתוך גרעיני, קרי: פצצות מימן ופצצות ניוטרון.

להלן מספר דוגמאות על הפרסומים הזרים באשר ליכולות התרמו-נוקלאריות של ישראל:

• בנובמבר 1997 פירסם העיתון האוטסרלי Worldnet daily ידיעה שלפיה הושגה הסכמה עקרונית בין ירושלים לוואשינגטון שלפיה תטיל ישראל פצצת ניוטרון על עיר עירקית במקרה של "התקפה רצינית" בנשק כימי או ביולוגי על ישראל מצד סאדאם חוסיין.

• באפריל 2000 פורסם בעיתון Crescent International, בהסתמך על "מקורות צבאיים" כי ישראל מתכננת "לשתול מוקשים גרעיניים" ברמת הגולן, במסגרת תוכנית ששם הקוד הסודי שלה הוא 'קלע דוד'. המוקשים שבהם מדובר - פצצות ניוטרון זעירות שגודלן כגודל כדור בייסבול - וש"כדי לשאת אותן ולהטמין אותן בקרקע באתרים אסטרטגיים דרושים רק שני חיילים". על-פי הפרסום הזה הרעיון שביסוד התוכנית היה פשוט: כאשר תחזיר ישראל את רמת הגולן לידיים סוריות, בעקבות הסכם שלום, עדיין יוכלו מוקשים אלה להוות מערכת הרתעה יעילה נגד אפשרות של ניסיון סורי להפר את ההסכם ולפלוש לישראל.

• על-פי פירסום ב"סאנדיי טיימס" של לונדון יצרה ישראל, במסגרת פרויקט מיוחד למיזעור הפצצות, גם פגזי-ניוטרון לירי מתותחים ופצצות ניוטרון נישאות בטילי קרקע-קרקע מונחי לייזר. לדברי העיתון המצטט "מקורות צבאיים" בישראל "פגזי הניוטרון כבר נוסו בהצלחה".

השאלה אם מדעני ישראל שחקרו את התחום האטומי ביקשו אי פעם, כמו רבים ממדעני האטום בעולם, לגלות את פשר החידה המימנית שבסוף נתיב המסתורין הגרעיני, או אם אכן הגיעו מדעני ישראל אל הפתח של "העולם החדש" המימני הזה ואף נכנסו לתוכו - תיוותר כנראה לעולם ללא מענה. אבל ההערכה הרווחת בעולם המדעי היא שהתשובה לשאלה זו חיובית.

דוגמה אחת להערכה כזו ניתן למצוא, למשל, במחקר “Holy of Holies” (קודש הקודשים) שפירסם ד"ר Warner d. Farr מהמרכז למניעת הפצת נשק גרעיני של חיל האוויר האמריקני. בסיומו של המחקר נמסרים פרטים, חשבונאיים משהו, על התפתחות ארסנל הפצצות והטילים של ישראל משנת 1967 עד 1997. בסוף הרשימה, בהצנעה מסוימת, כאילו בדרך אגב, כתוב: בידי ישראל 400 פצצות "תרמו-נוקלאריות ואטומיות" הניתנות לשיגור. "תרמו-נוקליאריות" בלשון העם הן פצצות המבוססות על התהליך המימני - קרי: פצצות מימן ופצצות ניוטרון.