חיזוק ה"שכל הישר" במערכות האכיפה

בלי להכניס ראשי למלחמות העולם המתרחשות כיום במערכת המשפט,
נראה כי יש לחזק את מרכיב השכל הישר בהחלטות של המשטרה, הפרקליטות והמשפט.

המשטרה צריכה לפעול במהירות ובנחישות להחזרת מרכיב ההרתעה. לא בהכרח על-ידי תקציבים נוספים, אפשר על-ידי שינוי סדרי העדיפויות.

לדוגמא, אם שוטר אחד ילך ברגל, עם מצלמה דיגיטאלית בעיר כגבעתיים (שלושה שוטרים ברמת גן או עשרה בתל אביב), יצלם וירשום דוחות לכל העבירות שהוא רואה ושנעשות בפרהסיה - חניה במקום נכה, או באמצע הכביש- ממש כך- חסימת מעבר, ועוד כהנה וכהנה עבירות של "צפצוף" על החוק. הרי שהדבר ישמש להרתעת עבריינים ויראה לציבור שלא כל דאלים גבר. דוגמא שנייה - המשטרה צריכה להעלות לסדר עדיפות ראשון ולפעול, כבארה"ב, במהירות ובנחישות כלפי איום עבריינים על שוטרים ועל שופטים. המשטרה אינה צריכה לתת מנוח לעבריינים מועדים וידועים.

הפרקליטות צריכה לפעול לפי סדר עדיפויות. לצדק המוחלט ולשלמות המשפטית יש מחיר. לא בכדי נאמר כי "האויב של הטוב הוא הטוב ביותר". לדוגמא ,הפרקליטות צריכה להתרכז בהבאה מהירה לדין של אלה שיש נגדם ראיות חותכות כבר בראשית החקירה וברור כשמש שהם עברו עבירה.

אם עובדים בצורה יעילה ונבונה, הגשת כתב אישום אינה צריכה לקחת יותר משבוע. הפרקליטות אינה צריכה ל"התאמץ" יותר מדי להביא אדם לדין. אדם שנחקר והמשטרה ממליצה שלא להעמידו לדין - יש בדרך כלל לכבד את ההמלצה, לא משום שהמשטרה אינה יכולה לטעות, אלא בגלל העובדה שלפרקליטות מחכה עבודה רבה אחרת, ומשום העובדה שהנחקר כבר נענש משהו על-ידי עצם קיום החקירה ופרסומה ויש בכך גורם מרתיע (ראה לדוגמא - קרת, מנכ"ל התעשיה האווירית לשעבר).

ערכאה שזיכתה נאשם, אין צורך למהר ולערער מלבד במקרים קיצוניים. אזרח אינו צריך להיות תחת חקירה שנים, מלבד אם הוא יעד מודיעיני. צריך לפעול בנמרצות ולחתוך .לא בכדי קיימת במשפט הפלילי הדרישה של "מעל ספק סביר",למרות שלפעמים אנו בטוחים כי החשוד עבר את העבירה. מכל מקום , מוטב שישפטו במהירות כל העבריינים שאשמתם ברורה ביותר ואין כל בעיה בהוכחתה .דרך זו אינה מושלמת, אך תגביר את ההרתעה.

מערכת המשפט העמוסה ,ולאלה הקשורים אליה, כולל למחוקקים ולעורכי הדין אני מציע שינסחו דבריהם בצורה בהירה ותמציתית. חוק, גם בנושאי מיסוי, צריך להיות מובן לכל אזרח, ודאי לעורכי הדין ולשופטים. עורכי דין אינם צריכים לכתוב "ספרים" כשמנסחים חוזים וכתבי טענות. אותו הדבר לגבי בית המשפט. האם לא מוטב שפסקי הדין ינוסחו בבהירות ובצמצום על פני מספר עמודים, במקום עשרות ואף מאות עמודים? יש מעורכי הדין הוותיקים המתגעגעים לפסקי דין של לפני עשרות שנים, כאשר נכתבו על פני כחמישה עמודים בלבד. יש הטוענים שאז ההלכה היתה גם ברורה יותר.

הנה דוגמאות מועטות לייעול הטיפול של מערכות האכיפה ושלטון החוק, ללא תוספת תקציבית, אלא רק על-ידי קיום חשיבה אסטרטגית, קביעת סדר עדיפויות והכי חשוב - הפעלת השכל הישר (מצרך נדיר במקומותינו אם כי הוא בחינם).