בשונה מהבחירות הכלליות שאף פעם לא יודעים מתי ייערכו, לבחירות המוניציפאליות יש מועד קבוע והוא הולך וקרב. תושבי המדינה אינם מיחסים חשיבות יתר לבוא ולהצביע, ובכך להשפיע, בבחירות מוניציפאליות ומאחר שבמדינת ישראל לא קיים חוק חובת הצבעה, במקרים רבים רואים בהצבעה זו פעילות של "פוליטיקה מקומית" שאין בה חשיבות ולפעמים טורדנית ומיותרת (חוק חובת הצבעה הראשון בעולם חוקק ב-1892).
ברצוני לסתור תאוריה זו בהסבר קצר ולהדגיש את חשיבותו של הרעיון ולהציע "חוק חובת ההצבעה" לבחירת אלו אשר יקבעו וישפיעו יום יום שעה שעה על רמת ואיכות חייהם של התושבים, סדר יומם, איכות חינוך ילדיהם מהפעוטון ועד האוניברסיטה בכל הזרמים, יצירת אמצעי תרבות, ניקיון עירם, נגישות תחבורתית ורגלית, גינון ויצירת "ריאות ירוקות" השארת בני המקום בעירם ע"י יצירת פתרונות מיידיים בבניה על שטחים עירוניים של דירות נאותות במחירים נוחים, מתן שרותי דת מתאימים, תכנים וסיוע לספורט המקומי, תשתיות נאותות של מים, ביוב, ניקוז מי נגר ותאורה מקומות חנייה עירוניים ליד מרכזים מסחריים ו"לב העיר", תרומה למאמץ הארצי במיחזור, והתיחסות מקצועית ונאותה לגמלאיה וקשישה ועוד.
חשיבותן של הבחירות המוניציפאליות
כל מערכת החיים היום יומית מושפעת ונקבעת ע"י נבחרי הציבור והעומד בראשם, ראש העיריה! מכך, שאין צורך להוסיף למידת החשיבות והרצינות של בחירות מוניציפאליות, רק התושבים קובעים בהצבעה חופשית ודמוקרטית מי יהיו האחראים שינהלו את המערכת המסייעת, התומכת, והמבצעת לשגרת יומם 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה!
בעולם הרחב מצאו מדינות (25) לנכון לחוקק חוק המחייב את התושבים להגיע ולהצביע בקלפי כדי להשפיע. צורת ואמצעי אכיפת חוק שכזה, ןהסנקציות המוטלות על אלו שאינם מקיימים אותו שונה ממדינה למדינה. חובת ההצבעה אומרת שחובה על כל תושב, בעל זכות הצבעה, לבא ולהצביע בהצבעה חשאית ודמוקרטית.
בעד ונגד חובת ההצבעה
בעד: :הרהורים בעד או נגד חוק שכזה עולים לפרקים במדינות השונות בהן הוא קיים ובאחרות, והם נבדקים ע"י ועדות ציבוריות בהם משתתפים מומחים מן האקדמיה והמשפט ןמכך עשויים להעשות שינויים בחוק אך עד היום לא נפסל חוק זה בארצות בהן הוא קיים.
התפיסה של הדמוקרטיה, "שלטון העם" קובעת כי קיימת אחריותו של הציבור לבוא ולהכריע בבחירות אלו ובכך לקבוע את נציגיו. החובה להצביע חוסכת כספים רבים מהוצאותיהן של המפלגות והגופים העומדים לבחירה בכך שהיא משחררת אותם מהפקת "אמצעי" שכנוע המבקשים מהאזרח לממש את זכותו האזרחית, ולהצביע. אכיפת חוק שכזה תגרום לעלייה מיידית באחוזי ההצבעה, יתקיים חוק השוויון, ותחגוג הדמוקרטיה.
מצב זה יגביר את "חוקיותם" של הנבחרים בהגדלת שיעור אחוזי הבחירה וצמצום אפשריות ההשפעה של קבוצות מינוריות קיצוניות והצבעה "חמולתית".
השתתפות של מפלגות פוליטיות וגופים עצמאיים בבחירות הוא ערך חינוכי-דמוקרטי חשוב ביותר התורם לרב שיח ציבורי בנושאים הרלוונטים העומדים על סדר היום המקומי.
אי השתתפות בבחירות מחד-גיסא תתפרש כאדישות הציבור והצבעה בפתק לבן מביעה מסר של הסתייגות מגוף זה או אחר ומאידך השתתפות ערה מביעה את רצונו של הציבור להשפיע ולחוות את דעתו.
נגד: יש הסוברים, בארצות בהן קיים חוק זה, כי אכיפת חוק שכזה פוגעת בעיקרון החופש שהוא הבסיס לדמוקרטיה בריאה, באפשרות של הפרט לבחור או לא לבחור.
יש הסוברים כי חוק שכזה יתיר מן המפלגות והגופים העצמאיים את אחריותן ליזום ולנהל "מסע עידוד" למצביעים לבוא ולהצביע וחובת העידוד נופלת על המדינה, והצבעה מכוח חוק עלולה לפגוע ביחסם של התושבים לגופים הפוליטיים מאחר שהם מוצאים את עצמם נאכפים ע"י חוק.
חוקיותו של הגוף הנבחר לא תועמק מסיבת השתתפות גבוהה בהצבעה מאחר שלפעמים השתתפות הציבור מנוגדת לרצונו. במדינות בהן חל החוק מסתבר כי עולה כמות פתקי ההצבעה הלבנים המביאה להצבעה סתמית, המבטאת, אילוץ או מחאה ובכך תוצאות הבחירות אינן משקפות את רצון הציבור, אומנם חובת ההצבעה מעלה את שיעור המצביעים בכ-15% ובכך הוכח כי אמצעי זה הוא יעיל ביותר להעלאת שיעור ההשתתפות בבחירות מוניציפאליות שבהן בד"כ שיעור ההצבעה נמוך יותר מבחירות כלליות.
הצעה לסיכום
ההסתברות של תוצאות חיוביות כתוצאה מחקיקת "חוק חובת הצבעה" בבחירות לרשויות המקומיות היא גבוהה ביותר וגורמת ללגיטימציה רחבה של הנבחרים ומנטרלת את הרגשת ההחמצה של הבוחרים ויכולתם להשפיע. על הממשלה הנוכחית לגשת לחקיקת החוק של חובת ההצבעה בבחירות מוניציפאליות ולהגישה לאישור הכנסת.
יש לחייב את מי שלא מימש את זכותו להצביע ע"י קנס כספי, ולמי שלא מציית לחוקת הבחירות. בכך נגדיל את אחוזי ההצבעה בבחירות המוניציפאליות וזה לטובת הרשות והתושבים
