אתמול עברה בקריאה טרומית הצעתו של חבר הכנסת ישראל חסון מישראל ביתנו, לפיה ישאו עורכי ומפעילי האתרים הגדולים (מעל 50,000 כניסות ליום) באחריות המשפטית לטוקבקים המתפרסמים בהם, תוך הקבלת הטוקבק האינטרנטי למדורי ה"מכתבים למערכת" בעיתונות הכתובה.
"אנו שומרים על חופש הביטוי, אך מונעים מצב של הפקרות מילולית, בכך שאנו מפקידים את האחריות על תוכן האתר בידי מנהליו". ציטוט זה שייך ליוזם הצעת חוק, חסון, כפי שהתבטא בנימוקיו להצעה. דבריו אלה, ממחישים את חוסר הבנתו הבסיסית במרקם הדינמי המבורך של רשת האינטרנט. ה"הפקרות" אותה מבקש למנוע חבר הכנסת הפעלתן, היא חלק בלתי נפרד ממאפייני המרחב הוירטואלי, שכה התרגלנו אליו.
יתרונה הגדול של רשת האינטרנט, טמון במידה רבה, בהיעדר הגבולות שהיא מכתיבה. חסרונו של פיקוח רגולטורי מסודר, הופך אותה למקום שבו ניתן למצוא מדריכי הכנה לפצצות אטום, ומטעני חבלה, אך גם בלוגים שחושפים טפח מאורח החיים הנהוג בארצות בהן מדוכא חופש הביטוי בצורה גסה, דוגמת מינאמר.
הרשת היא גם ללא ספק, מקום שבו ניתן לפרוק עצבים ותסכול, בין השאר באמצעות התבטאות המתובלת בקללה עסיסית פה ושם. אך בדיוק בשביל מקרים כאלה, קיים מנגנון סינון הטוקבקים, שמטרתו העיקרית והראשונית היא למנוע פרסומן של תגובות המכילות ביטויי נאצה וגידופין. אך מסתתר כאן עיקרון חשוב ומהותי יותר, מוטב שאותם ביטויי נאצה יקבלו במה על מסך המחשב, ולא בריב בין אדם לחברו, שעלול להביא לרצח או מעשה חמור אחר.
האחריות הפלילית והאזרחית בה מנסה חבר הכנסת חסון, לשעבר סגן ראש השב"כ, לחייב את מפעילי האתרים הגדולים ועורכיהם, תוביל כמובן למצב שבו תימסר כתובת ה-IP של המגיב לידי המשטרה, על-ידי מי מהעורכים, וכך מי שגם ירצה מאוד, יאתר בקלות את מקור הטוקבק ויבקש לזמן את הטוקבקיסט לחקירה. תרחיש זה יטיל אימה על הגולשים, שרק ביקשו להביע את מורת רוחם מאדם או נושא זה או אחר. יתרה מזאת, אחד העקרונות המנחים בפסיקה הישראלית, מאז ומעולם, הוא "עיקרון המדרון החלקלק", שבא למנוע מצב שבו, איך אומרים, נתחיל בקטנות ונתדרדר לדברים גדולים ומהותיים הרבה יותר.
הצעתו של חבר הכנסת, חסון, סותרת את טבעה של רשת האינטרנט, ואת טבעם של אזרחי ישראל, שמאופיינים מאז ומתמיד במעורבות חברתית גבוהה, וברצון הבלתי פוסק והבריא, בגבולות החוק, לבקר את השלטון. אל לה לישראל להצטרף למדינות כמו אירן סין וסינגפור, שבהן מתקיים פיקוח הדוק על השימוש ברשת האינטרנט, לרבות צנזורה ענפה של טוקבקים וחסימת אתרים גלובליים, כמו מנוע החיפוש העולמי, גוגל.
לבסוף, על מחוקקינו במשכן הכנסת, לעודד אינטראקציה גדולה, ככל הניתן, עם הציבור הרחב, תוך שימוש בפלטפורמה המצויינת של רשת האינטרנט, לרבות באמצעות טוקבקים, צ'טים ופורומים, ואשר על כן, יש לדחות את קבלתה של הצעת החוק בקריאות הבאות, פן נמצא עצמנו מתדרדרים באותו מדרון חלקלק ומסוכן.
ולישראל חסון אני מציע לקרוא מעט מכתביו של הפילוסוף הצרפתי, וולטר, שמוכר לרבים בזכות דבריו על חופש הביטוי: "אני אומנם לא מסכים עם דעתך אך איאבק עד מוות על זכותך להשמיע אותה".
יאללה-טקבקו
