הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   חברה ומשפחה  ערוץ כללי  ספרים  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
להתכונן ליום שאחרי מולר
05/09/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
ספרים לילדים - לא עם חיות
05/09/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
תזונה דלה בשומן - מסוכנת
05/09/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
ניוטרון: 'נשק גרעיני שפוי'
05/09/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
היכן ניצבת קוריאה הדרומית
05/09/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
מחווה לאהרון ירושלמי: ניתוח סיפורו "הפסנתר"
אהרון ירושלמי עם ציורי רעייתו יהודית

ירושלמי עם תמונת הוריו

ניסיון לעקוב אחר תווי נפשו של סופר יקר שהלך לעולמו לפני שנה, באמצעות מחווה של כבוד: ניתוח "הפסנתר" - סיפור אהבה פורחת בעיירה מתפוררת

▪  ▪  ▪
אהרון ירושלמי נפטר לפני שנה ביא' בשבט תשס"ז והוא בן 92. לירושלמי מורשת ספרותית נכבדה: קבצי סיפורים קצרים, טרילוגיות שביסודן סיפורה של הארץ וסיפורו של העם היהודי.

בימים אלה, שנה למותו, חשוב לומר את המלים האלה: סיפוריו, ערכיו, המורשת שלו - כל אלה יאירו לנו, יתנו לנו משמעות לימים שהיו, ולימים שיהיו.

סיפור זוהר כיהלום

הסיפור "הפסנתר" הוא סיפור זוהר כיהלום, והוא מופיע במחרוזת הפנינים של אהרון ירושלמי - 'אהבות נעורים'. ספר זה נראה כמין צירוף של פרקי סיפור שונים וקצרים, אך לאמתו של דבר כולם מתחברים לאותה עיירה, לאותן דמויות, לאותה מציאות חברתית. מפרק לפרק עולה וצומחת עיירה יהודית על סף חורבנה, קטעי ההווי, המאבקים בועד הקהילה, ניצני המודרניזם וכו'.

הפרק המדהים ביותר הוא סיפור אהבה קסום הבנוי סביב מוטיב הפסנתר (הסיפור החמישי בקובץ). ירושלמי בונה עולם יהודי כל כך חסר אונים מול המציאות הגויית, ואינך יכול שלא לחוש התרגשות והזדהות עם הדמויות, הנפתלות בין מציאות מרה לאשליה מתוקה בלבו של עולם מתפורר.

הסיפור 'הפסנתר' פותח בתיאור היופי שבילדות, החן הקסום של העיירה, וכל זה כפתיחה שקטה בטרם תישמע הירייה באוויר, כהכנה לפורענות הקרבה: "הכל היה חלום: הבית שבו נולד, אמא, אבא, האחים, האחיות; גם העיר שבה נולד וגדל, על רחובותיה, בתיה, והאחו שהשתרע על נחל הווליה, כל אלה היוו חלק מחלומו של דן וקסמיו האגדיים הנמוגים עם שחר"(עמ' 50).

כהקדמה למגע של החיילים הגויים עם הפסנתר של המשפחה היהודית, אנו למדים על האווירה ספוגת התרבות בעיירה, על עיתוני היידיש, על אגודת הנוער, והמועדון שבו הציגו סרטים אילמים מלווים "בתזמורת המורכבת מכינור ופסנתר".
בנתיב זה מוליך אותנו ירושלמי מן המציאות החברתית הכללית והיחד היהודי הסגור והתרבותי למהדרין, אל העימות עם החיילים הפולניים. והגיבור הוא כמובן: הפסנתר. הפסנתר בראשית היצירה הוא מוקד לניצניו של רומן נעורים בין יצחק, אחיו של דן גיבור הספר, לבין אנגדה. הנגינה המשותפת מתוארת בקווים עדינים שיש בהם גוונים של מתח ארוטי רך. האהבה הקסומה בין השניים על-רקע הפסנתר, שם נכנסת למרכז התמונה אמו של הכותב. האם מצליחה באמצעות הפסנתר לשוב אל עברה, אל זיכרונותיה כנערה ואל אותה כמיהה לשיר, לשחק על הבמה, לנגן. מעגל החובות והשגרה שחק אותה, אך תמיד למדה "שגם בחיים האפורים ניתן לעצב דמויות ולהישאר נאמנה לדמות של עצמה"(שם, עמ' 55).

כאן עובר המספר לתאר פרעות בשכונה היהודית, מעבר לבית גויים כדי להסתתר, וסיפורו של הפסנתר שהופקר לבדו בבית. במהלך הבריחה מתואר רגע ארוטי נוסף, כהכנה לשיא הארוטי של הסיפור. המספר מעלה בין לבין מפגש של אהבה בין דן הצעיר לאנה. באותו רגע של געגועים לכלי הנגינה שנותר בבית לבדו, מביט בה הנער והיא נראית לו קסומה, פיה כמו מנגן אליו:"שיניים הדומות לקלידי פסנתר"(עמ' 58). לאחר שוך הקרבות, יוצאת המשפחה מן המרתף המעופש שבו הסתתרה. ברגע זה חל מפנה נוסף בדמותה של האם: כפי שהפסנתר נתן לה את תחושת החזרה לזיכרונות ולרצון המשחק שלה, כך היציאה מן המחנק גורמת לשינוי חד, שילך ויעצים כשהעלילה תגיע לרגעי השיא: הרמז המכין לקראת השינוי - ההליכה שלה משתנה: "צעדיה היו מעין שילוב של ואלס ופוקס טרוט"(עמ' 61).

ברגע זה של תחושת רגיעה ואידיליה ושמחת חיים קובעת האם: "חזרנו, ונראה שיהיה לנו שקט", אך כרמז מבשר רעות, נשמעת שכנתה: "שקט בעיר, אבל לא בחצר שלכם".
המשפחה מגלה כי חיילים רוסיים פרצו לביתם והוציאו את הפסנתר החוצה. החייל מצטדק "אמרו שבעלי הפסנתר ברחו מביתם, ואני פסנתרן". האם מסתערת על החיילים בכל העוצמה שהתחדשה בה, ותובעת בעוז להכניס את הפסנתר לביתה בחזרה. אך דווקא עוצמתה, להט דבריה והתלהבותה שובים את לבם של החיילים הצעירים ומושכים אותם.

"המציאות שוב אינה של מלחמה, כאילו אינה קיימת"

נוצר מתח אירוטי בין היהודייה החולמת על משחק וחופש אשר מעיזה להחציף פנים כלפי החיילים הצעירים, לבין אותם חיילים המוקסמים מיופייה ומחוצפתה. מול כוחניותם ומדיהם היא מפגינה את עוז רוחה ואת כוח המלים. הם צרים עליה ולפתע מתברר שהמצור יוסר והפסנתר יוחזר רק אם תיאות לרקוד ואלס עם החיילים. ירושלמי מתאר ברגישות את הלבטים, את פניה הלוהטים מסומק עז, את הקונפליקט בין החשש מן הבעל הצופה לבין הרצון העז לתת הצגה אדירה של שחקנית נשמה. הריקוד הסוחף הוא פשוט פנינה ספרותית. לצלילי הפסנתר המפיח בה רוח חיים היא חוזרת לעצמה: "הרגשות פתאום גאו והציפוה. נעה בהיסוס נטול משקל בקצב הואלס וחשה ידיים אוחזות בה. כמו ניצן של אביב הנמשך אל האור חשה ורגליה סובבות-סובבות בהדרכתו ומסרבת להאמין כי זאת היא ולא מישהי אחרת. עיניה עצומות, נמנעת להביט אל החייל המנתב בעדינות את תנועותיה בקלילות משובבת ותפוסת קסם כמו מרחפת ומקשיבה לצלילים, בעוד שתי ידיים נוגעות לא נוגעות בה, ועיניים קנאיות של בעל לטושות לעברה בסערת רוח, קודחות בבשרה בלי הרף, היא מרחפת באוויר כציפור הוזה. ובתוך חלום נהדר שהוא מציאות, היא שועטת לצלילי המנגינה. אבל מתחת לסף ההכרה היא מודעת שהזמן איבד את מסלולו התקין".

הקטע כולו קסום ורווי מתח ארוטי עדין, התלבטות בין מוסר ויהדות לבין תחושת חופש ומשיכה לאמנות. סיומו של אותו ריקוד מחשמל והשתלהבות יצרים סמויה מוביל את האם למעין ערפול חושים, למעין תחושה ברובד שמעבר לאישי: החברותא עם הצעירים הגויים נותנת לה הרגשה שהנה, ניתן לחיות בגולה אחרת: "בפליאה כבירה היא משקיפה על האדמה ורואה בבירור איך צלו של החייל מתארך, וחשה שהמציאות שוב אינה של מלחמה, כאילו אינה קיימת, אינה מאיימת"(עמ' 64).

וכאן מחולל ירושלמי את הפואנטה של המפגש המרתק הזה. לפתע מפלחות יריות את הרחוב "והצלילים ועמם החלום נקטעו". יהודים נסים, החיילים חוזרים למצבם הרגיל "והפסנתר נותר תקוע באדמה התחוחה ונשאר גם המכסה פעור, וכן הקלידים שדמו לשיני שלד". כמה מפתיע ומהמם המעבר מפסנתר שכולו אהבה ואמנות, מפסנתר שהיה התגלמות הארוס, שקלידיו הזכירו לו קודם שיניה של נערה יפה - והנה עתה המציאות מרה וקלידיו הן כשיני שלד.

לכאורה סיפור אנושי על מפגש בין קצוות, על מגע עם האש הזרה, אך בתוך תוכו משרטט המספר סיפור אנושי של אישה הכבולה בתוך מסגרת ומסורת ומשפחה, שעה שכל יצריה וחלומותיה נישאים למחוזות של מימוש עצמי, ארוס ואהבה. הרגע שבו הדברים קורים, הוא מעין רגע של פורענות שבו הגויים שולטים ומכתיבים לה את צעדיה. אך דווקא אותו רגע הופך להיות רגע קסום ודווקא אותה תחושת יחד הופכת למקבילה למעגל רחב יותר: מצב היהודים בגולה בסביבה הגויית. האשליה, כמובן, מתנפצת חיש מהר. האם האומללה לא תזכה למימוש חלומותיה האישיים, וגם החברה היהודית סביבה תצטרך להתעורר מחלום ההתחברות עם הסביבה הגויית.
סיפור זה מיטיב להאיר את דרכו של ירושלמי לתאר את העיירה היהודית, את הזהות היהודית.

ספרו של ירושלמי "המאבק" - ראייה לעומק נפשנו

אחד מספריו על הגבורה היהודית הוא הספר "המאבק" וחשוב להביא כמה מלים על הספר ומשהו מדבריו שלו על מהות המאבק, מהותנו אנו כבני אנוש: הכתיבה מתעדת את הארועים בספרו "המאבק", אך יש בה ראייה לעומק נפשנו ולא רק לעומק נפשו של הכותב: אותה ראייה של הסופר הבוחן עצמו כל העת, החושף שוב ושוב את הזווית האישית הכואבת של האירועים וכך, אנו עדים למבט מקרוב על מוראות המלחמה.

המספר כואב את הצלקת הנותרת בטבע בשל הקרבות וההפגזות: "בדרך מצ'אסמה חלפנו על פני כפרים. מאות גני פרי ונוי מוזנחים, עצים קורסים מכובד פרי הדובדבנים, תפוחי עץ ואגסים ללא יד קוטפת. פרי חמד, שנועד לתועלתו של האדם נושר ארצה ונרקב. קשה לשאת את העובדה שהכיליון נגזר על הפרי..." (עמ' 522).

אין זה ספר רגיל שבו מתארים ביובש תלאות מלחמה והפגזות או עלילות מקובלות ומוכרות בנוסח מצ'ואיסטי של מחנות שבויים. חשוב למספר להעביר לנו את הפילוסופיה שמאחורי הזמן שהתנכר לגיבוריו, את הפרספקטיבה והתחושה שיש במבט לאחור, באותה שיבה מאוחרת לכל אשר קרה - השכול, הכישלון התקווה:

"מצאתי את עצמי תמה, שמא במשך הזמן הלא רב ששהיתי בארץ זו החמצתי משהו, משהו עמוק יותר משנאה, פחד, הרס והרס? ואם כן, מהו אותו דבר שהחמצתי, לראות, להבין, לדעת? אולי אומללות הגורל הרובצת על תושיה? בדומה אולי, לאומללותו של קין, שנגזר עליו להיות נע ונד כל חייו, נחרץ עליהם להילחם איש נגד רעהו כל הימים... שאלה נכבדה ומטרידה נוספת הייתה, לאן פנינו מועדות? והעיקה עליי התודעה, כי אנו נעים על גחלים רושפות כל העת" (עמ' 533).



תאריך:  30/01/2008   |   עודכן:  30/01/2008
הרצל חקק

מועדון הבלוגרים עוקבים: 9לקבלת רשימות הרצל ובלפור חקק לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מחווה לאהרון ירושלמי: ניתוח סיפורו "הפסנתר"
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
"אין מחלות חשוכות-מרפא, יש רק חולים חשוכי-מרפא" - זהו נוסח המוטו של כרזה, המתנוססת באותיות מאירות-עיניים, בפיתחו של "המרכז הישראלי לרפואה טבעונית" בנתניה.
30/01/2008  |  ראובן לייב  |  מאמרים
מסקנות ועדת וינוגרד הן בכל מקרה הישג של אהוד אולמרט. גם אם הוועדה תתקוף אותו במילים קשות ותסיק מסקנות אישיות, ביומן ראש הממשלה היא תרשם כסיפור הצלחה.
30/01/2008  |   יוסי דגן  |  מאמרים
דוח ועדת וינוגרד יחשוף את האמת כולה: גם את כשליו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, יחד עם שרי ממשלתו, וגם את השקרים שהפיץ בחודשים האחרונים, יחד עם כתבלבי החצר ומקורביו החרוצים הוותיקים, בהם: נחום ברנע, שמעון שיפר, אמנון דנקנר, יוסף (טומי) לפיד, אילה חסון, אמנון אברמוביץ ועוד [רשימה חלקית בהחלט...], ויחד עם פרשני החצר החדשים, בהם יואל מרקוס.
30/01/2008  |  יואב יצחק  |  מאמרים
בשני מאמרים שפרסמתי: "אולמרטגרד" ו"מנהיגות ודוגמא אישית" - פירטתי בהרחבה את התכונות הנדרשות למנהיגות צבאית, אזרחית ובמיוחד לאחריות ודוגמא אישית בשדה הקרב ולאחריו.
30/01/2008  |  עו"ד אברהם פכטר  |  מאמרים
במהלך השנים נקבעו בחקיקת המס מספר פטורים ממס רכישה. כך לדוגמה - נכה, נפגע פעולות איבה או בן משפחה של חיל שנספה במערכה זכאים לפטור ממס רכישה בקשר לרכישת דירה לשם מגורים שלהם. הפטור מוגבל לפעמיים במשך החיים. פטורים מוענקים גם לעולים חדשים, ולאדם שהעתיק מגוריו לצורך עבודתו לאזור פיתוח.

פורומים
חברה ומשפחה
ספרים
ערוץ כללי
תרבות
כתבות מקודמות
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט