כטוראי לשעבר וגם זה גם זה היה לפני מעל לשלושים שנה, אני מודה שאין לי את הכישורים הדרושים כדי להיות מומחה צבאי, מה גם שאני לא בדיוק אוהד של ההתאגדות הזו. לוגיקה דווקא כן למדתי, למרות או אולי בגלל שכחפ"ש התברר לי עד מהרה שלוגיקה וצבא זה לא בדיוק דברים שהולכים יחדיו וגם לא נועדו. זוהי כמובן התרשמות מאוד אישית, כלומר על סמך ניסיון וידע אישי שלא מוסיף כל נקודות ובלי כל יומרה להיות היגד מדעי אובייקטיבי.
כאילו כדי להוכיח לי שזו לא סתם דיעה קדומה המתבססת באופן לא מודע על גישה יהודית גלותית [1] שמעתי ואף ראיתי ב-29.01.2008 את הרמטכ"ל לשעבר דן שומרון בתוכנית הטלוויזיה "פוליטיקה".
הנה כמה אמרות שפר של האיש דנן: "כאשר ניכפת עלינו מלחמה, יזומה או לא...".
אני מודה שהעברית שלי לא מה שהיתה, שכן מעל לשלושים שנה אני חי בחו"ל (כי כאן לא שולחים אותי אינטלגנטים כאלו למות למען תאוותם ויוקרתם) אבל כאשר חייתי בארץ ואפילו שירתתי בצבא זכור לי איכשהו במעומעם שהיה פעם הבדל מסויים ואולי אפילו סתירה בין פעולה/התקפה יזומה לבין פעולה שנכפית.
השילוב הזה פעולה יזומה שנכפתה עלינו, נראה כשילוב מנצח ונמכר עד היום בהצלחה לקהל הישראלי שיונק דברי חכמה כאלו כנראה בשקיקה.
ולמה נכפתה הפעולה היזומה? שכן נוצר מצב בלתי נסבל, לפי גאון הדור במיל רע"ל שומרון, שהחיזבאללה יצרו מאזן אימה עם ישראל ואת זה היה צריך להשמיד.
מכיוון שאני לא מבין גדול בענייני צבא הבאתי לעזרתי את הילד הקטן מבגדי המלך החדשים והוא לחש לאוזני שאם נוצר מאזן אימה הרי שיש צורך לכבד אותו ולא לנסות אז לתקוף את האויב בצורה כוללת שכן תקיפה מקיפה, לפי הגדרת מאזן האימה, אומרת שישנו סיכון גבוה שהאויב יכה בחזרה בצורה מאוד כואבת.
כלומר או שיש מאזן אימה ואז אסור לסכן אותו, אלא יש לבנות מנגנונים שאף אידיוט לא ילחץ מתאים על ההדק. או שאין מאזן אימה ואז לא חשוב מה הצד השני יעשה וגם לא חשובים כל מיני שיקולים מוסריים הטובים רק ליפי נפש.
מלחמת לבנון השנייה הוכיחה בצורה כואבת ביותר שלמרות שפוטנציאל ההרס הצה"לי הוא גבוה יותר, החיזבאללה באמצעים הרבה יותר פרמיטיביים יצר מאזן אימה ואם היה פוגע למשל במיכל האמוניה הגדול במפרץ חיפה הנזק היה אפילו יותר גדול.
מי שמפר מאזן אימה לוקח עבור אזרחיו סיכון איום ונורא שלא לדבר על סיכון לשווא של אזרחי מדינת האויב. שכן אם קיים מאזן אימה פירושו של דבר שאם פורצת מלחמה, לא יכולים להיות בה מנצחים, אלא רק מפסידים.
לזכותו של שומרון ניתן לומר שהוא לפחות העלה על דלת שפתיו את המילה מאזן אימה. כגנרל שלא רק אי אפשר להסביר לו בדיחות שהוא לא מסוגל להבין בכוחות עצמו הוא כנראה לא מסוגל לתפוס שבמאזן אימה לא קיים פתרון של חיתוך קשר גורדי פשוט.
בדחות ווינוגרד מוזכר מאזן האימה פעמיים:
יום שלישי, 1 באוגוסט 2006
"נאום ראש הממשלה בטקס סיום קורס המכללה לביטחון לאומי (18:00)
בדבריו הדגיש ראש הממשלה כי ההישג העיקרי של המלחמה עד אותה עת הוא עצם יכולת העמידה של העורף לעמוד תחת מתקפת רקטות במשך שלושה שבועות. "במשך שנים רבות חיינו תחת האיום הזה שיצר מאזן אימה אימה בלתי סביר... 21 ימים לאחר מכן האיום הזה שוב לא יהיה מה שהיה, לעולם יותר לא יוכלו לאיים על העם הזה שיירו עליו טילים". דוח סופי עמ' 144.
האם אולמרט שיחזר את הכשל הלוגי של דן שומרון או להפך? שר הביטחון סיכם את הדיון והציג את עמדתו ביחס לתוצאות הנדרשות מהפעולה: "האירוע שחייב להסתיים באופן כזה, שמצד אחד חיזבאללה מצטער על זה שהוא התחיל בו, ומצד שני שבפעם הבאה הוא לא יחשוב לעשות אירוע כזה. זאת המטרה המרכזית, כי אין מטרה לחנך את א', אין גם מטרה לחנך את ב', המטרה היא בעצם לגרום לכך שחיזבאללה ירגיש שהוא מוכה, רדוף." (42) שר הביטחון היה מודע לכך שהפעולה לא תביא להחזרת החיילים החטופים. המטרה היא: "לנסות וליצור מאזן אימה קשה מול חיזבאללה." (43) לדעתו: "אנחנו מוצאים את עצמנו בתוצאה של אירוע שמכניסה את צה"ל ואת מדינת ישראל למהלכים שאף אחד מאיתנו לא נערך להם." (44) (דוח חלקי עמ' 71)
"פרץ פרץ זהו לץ,
מתרוצץ מעץ לעץ."
ידעה כבר המשוררת האידית קדיה מולדובסקי לפני המון המון שנים בשירה "גילגולו של מעיל". התרגום העכשווי היה בוודאי: "מרחף מעץ לעץ".--------------------------------------------------------------------------------
[i] בדיחה ביידיש עתיקה שואלת: כמה פעמים צוחק האיכר כאשר מספרים לו בדיחה?
תשובה: שלוש פעמים. פעם אחת כשמספרים לו את הבדיחה, פעם אחת כשמסבירים לו אותה ובפעם השלישית כאשר הוא מבין.
כמה פעמים צוחק הפריץ?
תשובה: פעמיים. פעם כאשר מספרים לו אותה ופעם כאשר מסבירים. להבין הוא ממילא לא מסוגל.
כמה פעמים צוחק קצין?
תשובה: פעם אחת כשמספרים לו. להסביר הוא לא נותן.
ויהודי, כמה פעמים הוא צוחק?
תשובה: אפילו לא פעם אחת. כי הוא מפסיק את המספר באמצע ואומר לו אני מכיר את הבדיחה ומספר את ההמשך ואף יותר טוב.