היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, נחשב לעובד ציבור וותיק ביותר. כ-30 שנה הוא משמש בתפקידים שונים ומגוונים בשירות הציבורי - מרביתם בעלי אופי מדיני, בטחוני ו/או פוליטי, ורק מקצתם תפקידים משפטיים טהורים.
בתוקף תפקידיו מן העבר, הספיק רובינשטיין לחוות הרבה, להתחבר ולהתיידד עם אישים רבים ביותר המחזיקים בתפקידים בכירים במדינה. ניתנת האמת להאמר, כי סוגיה זו עלתה פעמים מספר בפורומים פנימיים בפרקליטות. השאלה שעמדה על הפרק היא, האם יכול רובינשטיין, בשעת מבחן, להכריע בסוגיות קשות באופן משפטי נטול פניות.
ואכן, שאלה זו עומדת מעת לעת במבחן. בתפקידו הנוכחי כיועץ המשפטי לממשלה, כבר נקלע רובינשטיין לעיתים קרובות מאוד למצב, בו הוא נדרש להכריע ו/או לחוות דעתו בעניינים הנוגעים לאישים הנמנים עם מקורביו המובהקים. כך אירע בפרשת הנשיא עזר ויצמן (רובינשטיין הביע בעצמו את אי-הנעימות האישית שלו לטפל בנושא), וכך - מתברר מחוות הדעת שהובאה לידיעתי, אירע באחרונה בנוגע לאלוף עוזי דיין.
בחוות דעת שכתב התיר רובינשטיין, לבקשת ראש הממשלה אהוד ברק, את מינויו של אלוף עוזי דיין ליושב-ראש המועצה לביטחון לאומי - במקביל להיותו לובש מדים. בסייפה של חוות דעתו כתב רובינשטיין: "בחתימת הדברים אאחל לאלוף דיין, שאותו אני מוקיר ומכבד מעבודה משותפת משכבר הימים (במיוחד במעשה השלום עם ירדן), הצלחה רבה בתפקידו החדש".
מינוי דיין נתקל כידוע בהתנגדות עזה מצד הרמטכ"ל, שאול מופז, שטען כי אין זה תקין שאלוף בצה"ל יכהן בתפקיד יו"ר המועצה לביטחון לאומי. על-רקע זאת התנהלו חילופי דברים קשים בין ברק לבין מופז.
מחוות הדעת הכתובה שהובאה לידיעתי עולה חשש, לפיו הכשיר רובינשטיין את מינויו של עוזי דיין לתפקיד יו"ר המועצה, מבלי שהתמודד כראוי עם הבעייתיות הרבה הכרוכה במינוי דיין לתפקיד. בחוות דעת מצומצמת שניתנה על-פני שני עמודים בלבד (רובינשטיין מאריך, בדרך כלל, בחוות דעת), הציג רובינשטיין כמה דוגמאות המקבילות, לגישתו, למינויו של דיין.
ואולם, בחינת הדבר מלמדת כי אותם מינויים שבהם נקב רובינשטיין - כאילו מדובר בתקדימים עליהם ניתן להתבסס, אין להם ולא כלום עם המינוי שבו עסקינן. כך, לדוגמא, בסעיף ד(1) כותב רובינשטיין: "הדבר אינו שונה מהותית לעניין זה מעובדי מדינה בכירים הממלאים תפקידים במועצה, וכאן - למשל, המשנה למנכ"ל משרד החוץ הוא אחד מסגני היו"ר, כמו גם איש בכיר במשרד הבטחון...". כאמור, מדובר בדוגמאות בלתי רלוונטיות, שכן במקרה של דיין אין מדובר באיש משרד החוץ, ואף לא באיש משרד הבטחון, אלא בחייל, אלוף בצה"ל, אשר על-פי כתב המינוי יישב במועצה בתפקיד יו"ר המועצה, שמתפקידה, בין היתר, להוציא המלצות לפעילות צה"ל. ובמילים פשוטות: אלוף דיין - שיישאר כפוף לחוק הצבאי (ומשפטית, גם לרמטכ"ל, שאול מופז), יוציא המלצות לצה"ל, ולרמטכ"ל העומד בראשו. ואלה, כידוע, יהפכו מהר מאוד להנחיות, שהרי מדובר במועצה - גוף מקצועי-מייעץ, בעל מוניטין.
הקלה נוספת, משמעותית, ומוזרה, מעניק רובינשטיין בבואו לבחון את השאלה האם יש מקום להליך פורמלי של השאלה או חל"ת (חופשה ללא תשלום). "זו שאלה של מדיניות", הוא קובע. "ככל שהמדובר במישור המשפטי, נמצא בהיוועצות בממלא מקום הפצ"ר שהאלוף דיין יוכל להמשיך לכהן בשירות פעיל", הוא מציין. רובינשטיין מוסיף עוד, בנמקו את ההכשר שנתן למינוי דיין, כי "ישנם תפקידים נוספים של קצינים בשירות פעיל בעלי כפיפות למערכת אזרחית, כמו מתאם הפעולות באיו"ש ואזח"ע, קצינים הממלאים תפקידים במשרד הבטחון...." ועוד. ואולם, כל קורא סביר יווכח כי מדובר שוב בדוגמאות שאינן רלוונטיות לענייננו. שכן, אותם בעלי תפקידים שהזכיר רובינשטיין אינם נמצאים במעמד מקביל ואף לא במעמד דומה לזה של יו"ר המועצה לביטחון לאומי, אשר כאמור - בכוחו (ובכוח המועצה) להוציא המלצות לפעילות צה"ל.
דבר נוסף המעורר מחשבות לגבי כשרות המינוי הוא דבריו של שר התיירות והתחבורה, אמנון (ליפקין) שחק. בראיון שנתן לפני מספר ימים אמר שחק, כי בפני הממשלה לא הובאו הסתייגויותיו של הפרקליט הצבאי הראשי למינוי דיין. דבריו של שחק לא עוררו את הדעת בימים אלה, בשל האירועים הביטחוניים הפוקדים את מקומותינו.
