נקו את השטח

לפני חודש פרסמתי דף תחת הכותרת "לאטימות המתנשאת יש מחיר קטלני". חזרתי בו על התוכנית המעשית היחידה, המצפה מזה שבע שנים - לחיסול הטרור של החמאס. בתחילת מלחמת לבנון השנייה, כתבתי שאת החזרת החיילים החטופים אפשר היה להשיג תוך ימים ספורים, אילו פרסמה ישראל - לידיעת כל העולם - אולטימטום על מה שנעשה בלבנון אם החיילים לא יוחזרו. מי שלא האמין שזה יצליח - קיבל הוכחה לנכונות המלצתי מחסן נסראללה עצמו, שאמר, ימים ספורים אחר תום הקרבות: "אילו ידעתי שזו תהיה תגובת ישראל, לא הייתי עושה את זה".

גם כיום, לחיסול טרור החמאס, יש להתחיל עם אולטימטום מנומק, שיפורסם בכל העולם: אם לא תפסיקו את ההסתה והירי ולא תחזירו את החייל החטוף - נשמיד את תחנות השידור המפיצות תעמולה היטלריסטית ונהפוך את השטחים מהם מפגיזים את ישראל - לאדמה חרוכה.

אין צורך לפגוע בהנהגה הפוליטית של החמאס (ואסביר, בהזדמנות הבאה, למה זה אסור), ואין להפעיל תוכנית להפגזת "מקורות הירי", שיכולים להתחלף ממטח למטח. מישהו כבר ידאג שסביב "מקורות הירי" יצולמו ילדים וזקנים הרוגים, לפי הניסיון שהוכיח את יעילותו (מול כסילות התגובה הישראלי) - בעלילת הדם של "רצח מוחמד א-דורה. וכדי למנוע חזרה על בושה זו - יש להזהיר את כל סוכני החדשות ומפיצי הדוחות המפוברקים - שהם יועמדו לדין פלילי אם ישתפו פעולה בהפצת עלילות דם חדשות.

במועד שייבחר למימוש האולטימטום (שחייב להיעשות בשיקול מקצועי, שלא כאן המקום לחשיפתו) תימסר התראה, בכרוזים, ברמקולים ובשידור - 4 שעות לפני שקיעת השמש - שבלילה תתחיל הפגזה על כל המרחבים שצוינו לעיל, ומי שיימצא שם - דמו בראשו. לזה דרושה מרגמה אחת לכל גזרה בגבול, שתצויד בפגזים מהמלאי הישן, ותשגר אותם בקצב איטי, ללא כיוון מדויק, לתחומים מהם ישנו טווח אפקטיבי על יישובי "עוטף עזה".

הירי המדויק ייעשה רק למרכזי ההסתה. מספר הפליטים שיברח מירי זה לא יגיע לרבע ממספר הנוצרים שברחו מעירק מתחילת הכיבוש האמריקני. מספר זה (400,000), שלא פורסם בתקשורת העולמית והוזכר רק, כבדרך אגב, בשידור של הבי.בי.סי על הנעשה בעירק, לא עורר שום התרגשות עולמית. ואם הערבים יטענו שיש כאן חזרה על "הנכבה" של 1948 - סימן שהרמז נקלט, מבלי שאף אחד ייהרג. זהו גם האמצעי היחידי לעצור את השתוללות הערבים החיים תחת שלטון ישראל, שעלולים להחזיר אותנו לחורף 1948, בו יכולנו לנסוע בכבישים חיוניים של הארץ רק בשיירות חמושות, וגם אז הרגו בנו ללא אבחנה.

כמי שחקר את קו בר-לב (לפי הזמנת צה"ל!) לפני אסון יום הכיפורים והתריע על הסכנות שבו, אני מרשה לעצמי להתריע כיום - נגד התוכניות ההזויות והבזבזניות לפתרון טרור הרקטות - בהשקעות ענק למיגון. אמנם, ראש הממשלה אמר ש"לא נמגן את עצמנו לדעת", אך עושים את ההפך, תוך הבטחה חסרת בושה - שבעוד שנתיים יושלם המיגון (אחרי שרוב תושבי "עוטף עזה" ינטשו את המקום?).

ועכשיו, נשלחים חיילי צה"ל להילחם בשטח בנוי, כאילו לא למדנו כלום מהמלחמה בעיר סואץ ובכפרי דרום לבנון. כך אנו גם מספקים לתעמולה הערבית את תמונות ההרג, המרצדות על מסכי הטלוויזיה בעולם - ליצירת דעת קהל שתבלום את צה"ל מהשלמת המשימה, ולפי הפרדיגמה הידועה כבר מלבנון - תכתיר את החמאס כמנצח. כשראש החמאס מצהיר שהם אוהבים את המוות כמו שהיהודים אוהבים את החיים - אין לו שום בעיה לספוג מאות הרוגים (שמקומם בגן-עדן מובטח) אך הוא לא יוכל להתמודד עם בתי ספר בעזה שיתמלאו בפליטים מהסביבה וייצרו לחץ בלתי נסבל, שיחייב אותו לשנות התנהגות. הפתרון של ניקוי השטח מתושבים, והשארתו כאדמה חרוכה, עם דמויות של פליטים המתייפחים על מר גורלם - איננו סחורה לשידורי טלוויזיה (יש כאלה 10 מיליון מסביבנו). לעומת זאת, הצגת הפרופורציה של 100 פלשתינים הרוגים על כל יהודי הרוג - כבר מעוררת מחאה עולמית על "חוסר פרופורציה של התגובה", וזה כבר מנוצל נגדנו.

החיסרון היחידי של התוכנית שהצעתי הוא - שהיא לא עולה כסף (וכמובן - גם לא בחיי אדם). וכפי שלמדתי מניסיון מר בעבר - יש לכסף כוח מאגי לקדם תוכניות פסולות. אך הסכנה העליונה נובעת מהעובדה שמקבלי ההחלטות על מלחמת הקיום שלנו לא התנסו בחייהם בתכנון וניהול מערכה מלחמתית מנצחת. וכך, נחרדתי לשמוע, שאחרי שמבצע מלחמתי יצא לדרך, מבקש שר הביטחון לבדוק את הצד החוקי של "אש למקורות הירי" - דבר שבתכנון מערכתי נכון היה צריך להיות פתור מראש, יחד עם שורת תנאי תשתית אחרים (כגון - מערך הסברה התקפי), בתיק המוכן בכספת.

עדיין אפשר לשנות כיוון, ולמנוע מאיתנו לשקוע במלחמת התשה, שסופה לא בטוח, אך עצם ניהולה הוא ניצחון לחמאס ושותפיו. ומילה אחרונה - על האופוזיציה שבכנסת: במקום לקפוץ לדום ולהתייצב אוטומטית מאחורי ממשלה השולחת חיילים למלחמה, תפקיד האופוזיציה הוא - להתריע מפני מהלכים שגויים, לפני שוועדת חקירה תחשוף אותם. טעות זו עשו ראשי האופוזיציה במלחמת לבנון, והם חוזרים על זה כיום.