אופיים של מנהיגים

שונאי נתניהו בבעיה. כל אתרוג שהם מכרו לנו בהשקעה שיווקית חסרת פרופורציות, התגלה כלימון חמוץ, שעיוות את פרצופם של כל אזרחי המדינה שטעמו ממנו. האחרון והגרוע שבהם הוא אהוד אולמרט, שלא שוכח לקחת איתו את קופסת הווזלין, למקרה שהשר אלי ישי יפתיע, ויבקר אותו.

האיש שהתקשורת שונאת, מוביל בסקרים, בהפרש ניכר מהשניים שדולקים אחריו. עכשיו תתארו לכם באיזה מצב הוא היה, אילו התקשורת הייתה הגונה? נתניהו מוביל, משתי סיבות: הוא המוכשר מבין השלושה, ו- כל התחזיות שלו התבררו כנכונות. אם על הקביעה הראשונה, יהיו שיחלוקו, הרי שעל יכולתו להעריך נכון את המציאות הביטחונית, המדינית והכלכלית, לא צריכה להיות מחלוקת. אנחנו אחרי ההוכחות.

אז איך מתמודדים פוליטית עם איש כזה? עושים לו רצח אופי!! קבלו ציטוט: "לציבור חשוב כל פרט על אופי האדם המבקש להיבחר למשרה ציבורית. הסיפור על היועצים, לכן, אינו על התנהלותה של שרה, אלא על אופיו של נתניהו" (מתי גולן מסביר לקוראי "גלובס", את המניע מאחורי ה(עוד) ניסיון של ידיעות-אחרונות להבאיש את ריחו של האיש שהציבור רוצה לראות בשלטון, 10.3.08). "אופיו של נתניהו", הוא כתב.

מתי גולן לא טרח להסביר לקוראי "גלובס" את הקשר (שאיננו), בין הפרשה הרכילותית בה הוזכר שמה של שרה נתניהו, לבין אזרחי ישראל. איזו בעיה עלולה להיות לאזרח מתי גולן מהיחסים של שרה ועובדי לשכתו של בעלה? או, האם הפרשה החדשה מעידה על נתניהו שהוא ינהיג את המדינה למקום יותר גרוע מההנהגה הנוכחית?

אם באופיים של מנהיגים עסקינן, מתי גולן צריך לשתף את קוראיו בדעתו על אופיים של האחרים. למשל אהוד אולמרט. איזה אופי צריך עו"ד ממולח, שהגיע לראשות הממשלה, שאח שלו (יוסי) נקלע למצוקה נוראית, הסתבך עם מלווים בשוק האפור, ונאלץ בגין ההסתבכות הזאת, להימלט לארה"ב מאימת הנושים? האם ראש ממשלה אמיד, לא יכול לחלץ את אחיו? די שיערוב להלוואה שייקח מהבנק, והבעיה של יוסי תיפתר.

ראש ממשלה שמבטיח לאזרחים בטרם ניבחר ש"יהיה כיף לחיות בארץ הזאת", ואחרי שניבחר הוא אומר (לתושבי אשקלון) "לא קיימת שום דרך מיידית למנוע ירי גראדים" (11.3.08), כמוהו כגבר מפנק בטרם נישואין, שהופך לגבר מכה לאחר הנישואין. על זה אפשר להוסיף תמיהה על הפזיזות בה שלח בנים של אחרים למלחמה, בעוד שני בניו המשתמטים נמצאים במקום בטוח. באנגליה, התקשורת הייתה קורעת אותו...

אריאל שרון

איזה אופי צריך בנאדם, שנועץ סכין בגבם של אלה שנשאו אותו על גבם, בימים שמתי גולן והחברים שלו הגדירו "מצורע פוליטי"? או, איזה אופי צריך להיות לאבא, שמצווה את בנו לעבור עבירות למענו, ולהסתכן בכניסה לכלא, רק כדי לעזור לו לנצח בחירות? זאת הזדמנות להזכיר שבמסיבת עיתונאים שכינס ב-99, האשים אהוד אולמרט: עומרי שרון ואורי שני נוקטים נגדי שיטות של מאפיה.

שמעון פרס

איזה אופי צריך שיהיה לקשיש בן 85, שאשתו החולה שמלווה אותו שישים שנה, מתחננת אליו שיוותר על הנשיאות ויחזור הביתה. והוא במקום להיעתר, ולהעביר איתה ביחד את מעט הזמן שנותר להם, משוטט בעולם, ומצטלם בארמון אליזה עם משתמטת מצה"ל בת 24? על תאוות השררה של פרס, אפשר לכתוב ספרים שלמים, מי שהיטיב להכירו, יצחק רבין סיכם זאת בשלוש מילים.

על אופיו של אהוד ברק אין טעם להכביר מילים. מבחינתו, הפקרת אנשים בשטח, היא עניין שבשגרה. אלה שעבדו איתו יודעים לספר שהאיש סובל מנכות רגשית. די להיזכר במה שאמר מי ששימש יועצו ונושא כליו ב"פרשת העמותות", טל זילברשטיין: "אני מרחם עליו, כי אין לו חברים".

ואם זילברשטיין מרחם על ברק בגין בדידותו, הרי שאני מרחם על העם, שלמרות הסכנה הקיומית למדינה, רוצחי האופי, עדיין מסתובבים חופשי, עם מקלדת בין השיניים...