ארגון בצלם, המציג עצמו כארגון זכויות אדם, מפרסם (27.3.08) הודעה רשמית הקוראת ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט הצבאי הראשי להורות על חקירה פלילית של פרשת חיסולם של ארבעה מבוקשים פלשתינים בבית לחם (12.3.08). בצלם תובע, כי החקירה תתייחס גם לאחריותם הפיקודית האישית של מפקד אוגדת איו"ש, אלוף פיקוד המרכז והרמטכ"ל, בהיותם גורמי פיקוד בכירים שהיו מעורבים בתכנון הפעולה ובאישורה.
טענותיו העיקריות של בצלם, הינן:
כוח צה"ל היה צריך לעצור את המבוקשים - "בג"צ אסר על המדינה להרוג במכוון פלשתינים המשתתפים בלחימה אם ניתן לעשות שימוש באמצעים שפגיעתם פחותה, כלומר לעצרם ולהעמידם לדין. מתחקיר בצלם עולה חשד כי בניגוד לפסיקת בג"צ, לא נעשה באירוע זה כל ניסיון לעצור את החשודים וכי הכוחות פעלו כאילו הם במשימת התנקשות, וירו במבוקשים מאחור בירי אוטומאטי מאסיבי, מבלי שהללו ניסו לברוח או עשו שימוש בנשקם".
בוצע וידוא הריגה - "עוד עולה מהתחקיר (שביצע בצלם) חשד כבד כי אנשי כוחות הביטחון ביצעו "וידוא הריגה" במבוקשים".
צה"ל התעלל במשפחת מבוקש והרס את ביתו - "ימים מספר לפני הריגתו של שחאדה, הרסו כוחות הביטחון את ביתו בנסיבות המעוררות חשד כבד לפעולת ענישה, והתעללו קשות בבני המשפחה".
טענת ארגון בצלם בלתי סבירה בעליל כל אירוע בו נהרגים בני אדם במזיד ובשוגג ראוי להיחקר בדקדקנות, וכך גם פעולה זו ובוודאי העדויות על ביצוע "וידוא הריגה" והיחס למשפחת שחאדה. לצד זאת, ראוי לבחון את הטענה המרכזית המובאת בהודעתו של ארגון בצלם ולפיה משתמע, כי כוח צה"ל שפעל בבית לחם היה אמור לפי בצלם שלא לפתוח באש לעבר ארבעת המבוקשים הפלשתינים, אלא לנסות לעוצרם כדי להביאם לדין בישראל. ע"פ בצלם ניתן להבין, כי הייתה בידי כוח צה"ל אפשרות סבירה לעצור המבוקשים במרכז בית לחם, שכן הם "לא עשו שימוש בנשק".
האמנם טענה זו של ארגון בצלם עומדת במבחן המציאות? האם ארגון בצלם באמת מעריך שחולית מסתערבים יכולה לבצע מעצר של ארבעה (!) טרוריסטים חמושים (בתת מקלע MP5 ובשני רובי סער מסוג M-16) המייחלים ע"פ אמונתם למות קדושים ובעיבורה של עיר פלשתינית? האם ארגון בצלם באמת מעריך שניסיון מעצר היה יכול להסתיים ללא קרב דמים, התקהלות של אלפים שינסו לעשות לינץ' בכוח המסתערבים ובסכנה ממשית לפגיעה בתושבים פלשתינים רבים בחילופי אש שסביר שיתפתחו בין הטרוריסטים לכוח הישראלי? האם בידי ארגון בצלם יש תוכנית קסם אופרטיבית חלופית ריאלית לזו של צה"ל וכוח הימ"מ היכולה לתת מענה מבצעי לאתגר של מעצר טרוריסטים חמושים בלב עיר פלשתינית?
תמוהה עמדתו של ארגון בצלם שהרי הוא עצמו מעיד על הסכנה הטמונה בהפעלת כוח מסתערבים בלב אוכלוסיה פלשתינית.
בהודעה שפרסם (25.1.07) קורא הארגון להפסקת השימוש במסתערבים בציינו בין היתר, כי קיימת "סכנה אחרת, שלמרבה הצער התממשה כתוצאה מפעולת המסתערבים במקרה הנדון (פעולה ברמאללה) ובמקרים דומים בעבר, היא הסכנה שאזרחים יקלעו לאזורי לחימה משום שלא יזהו את הלוחמים המוסווים הפועלים בקרבתם".
גישת ארגון בצלם מעניקה במשתמע חסינות לטרוריסטים לארגון בצלם אין תשובה אמיתית לדילמות האמיתיות של צה"ל ומערכת הביטחון הישראלית במאבק בטרור הפלשתיני.
ארגון בצלם מטיל (ע"פ פרשנותו לחוק הבינלאומי) כבלים רבים על ישראל ומנגד, נמנע בשיטתיות מלהציע דפוסי פעולה חלופיים ואפקטיביים למלחמה בטרור.
מניתוח עמדותיו של ארגון בצלם עולה, כי דווקא טרוריסטים הפועלים בסביבה אזרחית ומשתמשים בה כדי לרצוח ישראלים (דוגמה - ירי קסאם) זכאים ליהנות מחסינות מפני חיסול מחשש לפגיעה באזרחים פלשתינים, הווה אומר זכויות האדם של הנרצחים הישראלים אינן משתוות לזכויות האדם של האזרחים הפלשתינים העלולים להיפגע בפעולת סיכול טרור ישראלית.
ארגון בצלם נמנע מלכנות את הג'יהאד האיסלאמי כ"ארגון טרור" ארגון בצלם נוהג בקו חד-צדדי משווע בהתייחסות שלו לסכסוך הישראלי - פלשתיני והודעתו האחרונה מלמדת על כך באופן ברור. בקטן אחל ובגדול אכלה. ראוי לשים לב למינוח שעושה ארגון בצלם בתארו את ארבעת הפלשתינים שחוסלו בפעולה. ארגון בצלם מציין, כי "הארבעה הוגדרו מבוקשים בידי כוחות הביטחון" ונזהר שלא לכנות אותם טרוריסטים, כפי שהוא נמנע באדיקות מלכנות את הג'יהאד האיסלאמי וחמאס כ"ארגוני טרור" ומעדיף לכנותם בכינוי סתמי "ארגונים פלשתינים", שאינו מעיד על אופיים הטרוריסטי. ארגון בצלם מתעלם באופן מוחלט מההודעות הרשמית הג'יהאד האיסלאמי ושל הפתח הקושרות את כל ארבעת "המבוקשים" לפעילות טרור, ולדידו כך נראה, אין די בכך כדי להגדירם כ"טרוריסטים".
חמאס מודה באחריות הפיקודית של ההנהגה המדינית לפיגועי הטרור גם במקרה זה ארגון בצלם דורש לחקור במישור הפלילי את הפיקוד הבכיר של צה"ל על אחריותו לפעולה ועל היותו חלק בשרשרת הפיקוד (מפקד אוגדת איו"ש, אלוף פיקוד המרכז והרמטכ"ל). מנוסח ההודעה של בצלם עולה, כי הארגון גורס שבוצע בסבירות גבוהה פשע מלחמה, וכי המפקדים נושאים באחריות פיקודית לפשע זה. על-פי הנחות היסוד של בצלם לגבי האירוע יש בכך בהחלט היגיון. ואולם, מעניין לבחון אם בצלם הינו ארגון הגון וישר ומיישם את אותן אמות מידה בהן הוא מחייב את צה"ל גם בהתייחסותו לטרור הפלשתיני. התשובה לכך מעניינת לא פחות.
בהודעה שפרסם ב-26 בינואר 2006 קרא ארגון בצלם לחמאס "להתנער ממדיניות הפיגועים ולהימנע מכל התקפה מכוונת כלפי אזרחים, בישראל ובשטחים" וציין כי "התקפה מכוונת על אזרחים, הנחשבת ל"פשע מלחמה". כלומר, ארגון בצלם מכיר (במשתמע) בעובדה שחמאס מאמץ מדיניות פיגועים (שוב נמנע בצלם מלקרוא לילד בשמו "טרור"), וכי חמאס כארגון (הנהגה "מדינית" ו"צבאית") אחראי ל"פשעי מלחמה".
עיתוי ההודעה היה במועד סמוך לניצחון חמאס בבחירות לפרלמנט, ונראה כי ארגון בצלם קיווה בסתר ליבו שחמאס ישתנה ויהפוך למפלגה פוליטית. דא עקא, שתקוות בצלם נכזבו וחמאס לא רק שלא חדל מ"מדיניות הפיגועים", אלא שכלל אותה, הרחיב את תשתיות הטרור, נתן מחסה ברצועת עזה לארגוני טרור איסלאמיים הקשורים לאל-קאעידה וממשיך בביצוע פיגועים מדי יום ביומו באמצעות גדודי אל-קסאם וארגוני טרור אחרים כקבלני משנה.
מנהיגי חמאס מתפארים בגלוי ב"מדיניות הפיגועים" ובאחריותם הפיקודית לפיגועי הטרור. מתוך שלל הדוגמאות אסתפק הפעם באחת מייצגת. בראיון לאתר האינטרנט "אל-איסלאם אל-יום" (4.10.07) נשאל ראש ממשלת חמאס, איסמאעיל הניה את השאלה הבאה: "איזה קשר קיים בין תנועת "חמאס" לבין הזרוע הצבאית שלה, גדודי השהיד עז אל-דין אל-קסאם?". תשובתו של הניה הייתה חד-משמעית: "גדודי אל-קסאם מהווים חלק מתנועת "חמאס", אך הנסיבות הביטחוניות מחייבות הפרדה בין פוליטיקאים לאנשי צבא, וזה מה שקורה מזה עשר שנים בקירוב, אך הן הפוליטיקאי והן החייל מחויבים לבצע את המדיניות הכללית של התנועה". הניה מאשר אפוא, כי גדודי קסאם מחויבים למדיניות התנועה הנקבעת ע"י "ההנהגה המדינית".
דובר גדודי עיז א-דין אל-קסאם, אבו עוביידה, אישר אף הוא את דבריו הניה באומרו בראיון שהתפרסם באתר חמאס (25.3.08), כי גדודי אל-קסאם לא קיבלו פקודה כלשהי להפסיק את שיגור הטילים לעבר יעדים ישראלים הנמצאים בסמיכות לגבול רצועת עזה. הווה אומר: גדודי אל-קסאם נתונים למרות "ההנהגה המדינית" של חמאס ומקבלים ממנה פקודות להוציא לפועל את "מדיניות הפיגועים" באמצעות פיגועי טרור.
מדוע ארגון בצלם אינו דורש להעמיד לדין את מנהיגי חמאס? כאמור, ההוכחות על האחריות הפיקודית של הנהגת חמאס לגדודי אל-קסאם ולפיגועי הטרור רבות והן פורסמו בגלוי ובוודאי שהגיעו גם לידיעת ארגון בצלם וחוקריו (אלא אם כן יטען ארגון בצלם להגנתו שעבודתו כה רשלנית עד כדי כך שחוקריו אינם עוקבים אחר התקשורת הישראלית והפלשתינית, אינם רואים טלוויזיה, אינם שומעים רדיו ואינם גולשים באינטרנט).
ועתה ישאל השואל: האם ארגון בצלם כפי שהוא דורש לחקור במישור הפלילי את מפקדי צה"ל הבכירים, תובע באותה מידה לחקור במישור הפלילי או להעמיד לדין את ראשי חמאס על אחריותם הפיקודית לאלפי פיגועי הטרור נגד ישראל, אותם מגדיר אף בצלם כ"פשעי מלחמה"?
התשובה שלילית! ארגון בצלם אינו מייחס להנהגת חמאס כל אחריות פיקודית לטרור! נהפוך הוא. ארגון בצלם מתייחס להנהגת חמאס, הנושאת ב"אחריות פיקודית" ל"פשעי מלחמה" כגורם לגיטימי שחלה עליו החובה לפעול נגד אותם פעילי טרור הנשלחים ע"י אותה הנהגה עצמה לרצוח ישראלים... כן, זה ההיגיון המנחה את ארגון בצלם, כפי שנלמד מהודעותיו. על בסיס אותו היגיון ארגון בצלם, לו היה עוסק בטרור נגד ארה"ב, היה תובע מבן-לאדן לחקור את האחראים לפיגועי ה-11 בספטמבר ולהעמידם לדין...
ולהלן מספר דוגמאות הממחישות את ההיגיון של בצלם מתוך הודעותיו:
- "על הנהגת חמאס, כבעלת השליטה בפועל במנגנוני הביטחון ברצועת עזה, חלה חובה לפעול לשחרורו של שליט לאלתר וללא תנאים" (24.6.07).
- "על הרשות הפלשתינית מוטלת חובה למנוע התקפות על אזרחים ישראלים... על הרשות הפלשתינית לעשות כל שביכולתה כדי להפסיק את ירי רקטות הקסאם ועל הארגונים הפלשתינים לחדול מהתקפות מכוונות כלפי אזרחים" (16.6.07).
בעקבות ביקורת נוקבת שחזרתי ומתחתי נגד ארגון בצלם בסידרת מאמרי ב-Nfc בסוגייה זו, שינה ארגון בצלם את דרך התייחסותו למה שהוא "השלטון הפלשתיני" ברצועת עזה.
בהודעה שפרסם ארגון בצלם (11.9.07) נאמר כדלהלן:
- "על השלטון הפלשתיני לעשות כל שביכולתו כדי להפסיק את ירי רקטות הקסאם ועל הארגונים הפלשתינים לחדול מהתקפות מכוונות כלפי אזרחים... בהימנעותו מנקיטת צעדים מספיקים להפסקת הירי סמוך לבתי אזרחים, וביתר שאת בהשתתפותו הפעילה בהתקפות אלה, מפר השלטון הפלשתיני ברצועת עזה בחומרה את המשפט הבינלאומי ומבצע פשעי מלחמה".
בפעם הראשונה מאשים ארגון בצלם את "השלטון הפלשתיני" ברצועת עזה ב"פשעי מלחמה", אך עדיין נמנע מלציין את העובדה, כי למעשה מדובר בארגון חמאס, וכן נמנע מלציין שמות או בעלי תפקידים, כפי שהוא נוהג לעשות כאשר הוא מטפל בחשדות לפשעי מלחמה ע"י גורמי ביטחון ישראלים.
עידכון הפניתי אמש (26.3.08) שאילתא לשרית מיכאלי, ראש אגף ההסברה של ארגון בצלם ולהלן לשונה:
"מדוע ארגון בצלם נמנע באופן שיטתי מלקרוא להעמדת בכירי החמאס לדין על אחריותם הפיקודית (בה הם מודים בגאווה גלויה) לאלפי פשעי מלחמה שבוצעו נגד ישראל בשנים האחרונות, ובהם מאות פיגועי התאבדות, פיגועי ירי, פיגועי מטען, רצח בדם קר, הסתה לרצח, קריאות להשמדת כל העם היהודי (ג'ינוסייד) ועוד?".
ארגון בצלם נמנע מלהשיב לשאילתא זו וטעמיו עמו".