|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרופ' דרור: "יש גורמים שמנסים להשכיח את דוח וינוגרד". "מי רוצה?" - שאלו אותו חברי הוועדה, שהבהירו לו כי אלה האשמות חמורות ביותר. "אני לא יודע" - ענה הפרופ', "אבל עובדה שתשומת הלב ירדה לגמרי, כבר אין כתבות ומאמרים בתקשורת..."
|
|
פרופ' דרור בישיבת הוועדה לביקורת המדינה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
חבר ועדת וינוגרד, פרופסור יחזקאל דרור, כן - אותו אחד שהזכיר בראיון עיתונאי את השיקולים ה"אתרוגיים" בביקורת על ראש הממשלה, הגיע הפעם לכנסת למה שנראה כמו מקצה שיפורים מהותי.
פרופ' דרור הגיע לישיבת הוועדה לביקורת המדינה שעסקה ביישום של דוח וינוגרד, אך הפעם החליט להיות מוכן היטב. לפני בואו טרח וכתב מזכר שאותו הפיץ בין חברי הוועדה ובו מנה אחת לאחת חלק מהמסקנות החשובות והמרכזיות של דוח וינוגרד כמו בניית המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) מחדש, פיתוח מסמכי יסוד אסטרטגיים והגנה על העורף ועוד, וקבע כי מסקנות אלה לא בוצעו או בוצעו בחלקן.
מזכר זה הסיר את השטיח בבת אחת מתחת רגלי מזכיר הממשלה עובד יחזקאל, שאמר לפרופ' דרור שמוטב היה שישאל אותו ויקבל תשובות לפני שהוא מפיץ מזכר כזה. אבל המזכר של פרופ' יחזקאל דרור לא ממש הזיז למזכיר הממשלה והוא פצח בדוח יוצא מן הכלל ברהיטותו שמבהיר, איך לא, את עבודת הממשלה הנעשית ביישום דוח וינוגרד. כצפוי גם דוח זה היה גדוש במלל בנוסח "גובש מתווה... הותוו יעדים... דוח מודיעין מתוכלל ומשוקלל" וכיוצא באלו. מזכיר הממשלה העלה על נס את הפעילויות שנעשות לקידום המל"ל לקדמת הבמה ובישר על חידוש (שכמובן כבר "הוטמע"- איך לא) ושמו המנ"ל, אח תאום למל"ל, והכוונה למרכז ניהול משברים וגם חדר מצב מודיעיני ופורום שרים מיוחד ואפילו הכנת תרגיל לממשלה שיבחן את תפקודה בעיתות חירום.
פרופ' דרור לא נשאר חייב וכשהגיע תורו לשאת דברים אמר בדרמטיות: "יש גורמים שמנסים להשכיח את דוח וינוגרד", "מי רוצה?" שאלו אותו חברי הוועדה, שהבהירו לו כי אלה האשמות חמורות ביותר, "אני לא יודע", ענה פרופ' דרור, "אבל עובדה שתשומת הלב ירדה לגמרי, כבר אין כתבות ומאמרים בתקשורת...". פרופ' דרור התייחס לעניין המל"ל והבעיות החוקיות לקידומו שהזכיר מזכיר הממשלה ואמר בעקיצה: "לתלות את הכל בחוק - זה לא רציני, זה חלק מהמשפטיזציה של המדינה, החוק יכול לסייע אבל הרצון הוא שקובע".
"נכון בעבודת המל"ל היו בעיות של נהלים", אמר ח"כ אלדד, "אבל הבעיה העיקרית שלה היא שאף אחד לא רצה להקשיב לה. איך זה ישתנה? האם המל"ל מעורבת היום בשיחות לבני אבו-עלא? ראשי מערכת הביטחון אומרים שהמצב בלבנון יותר גרוע מלפני המלחמה - האם נעשה דיון כלשהו בממשלה על כך? אתם מדברים על שילוב משרד החוץ בהסברה, אבל התקציב שלה קטן מתקציב קוקה-קולה ישראל, שום דבר לא ישתנה כי האנשים אותם אנשים וכושר ההחלטה שלהם לא השתנה - העיקר שאתה מספר לנו כמה התהליכים נעשו יותר טובים".
|
|
האם בל"ד מאיימת באינתיפאדה?
|
|
|
|
ג'מאל זחאלקה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
במסגרת מרתון הצעות האי אמון השבועית, הגישו הסיעות הערביות הצעת אי אמון בשל הבניה של הממשלה בהתנחלויות. "הבניה בפסגת זאב הופסקה בגלל האינתיפאדה", צעק ח"כ ג'מאל זחאלקה מבל"ד, "אבל כשיש מו"מ אתם בונים התנחלויות". מעניין למה בדיוק רמז ח"כ זחאלקה בדבריו. האם הוא "רומז" שכדאי לעשות אינתיפאדה כדי למנוע בניה בהתנחלויות?
בהמשך הוא כבר היה ברור הרבה יותר "בסקר שפורסם על-ידי מחלקת המחקר של הכנסת הסתבר ש-75% מאזרחי ישראל רוצים לעשות טרנספר", זעם ח"כ זחאלקה והמשיך בדבריו שנשמעו יותר כמו תוכנית אסטרטגית, "אנחנו נגן על עצמנו בכל צורה שהיא ונביא לפיצוץ אזורי. אנחנו נגן על עצמנו בכל דרך ובכל צורה שהיא. לא נעלה על המשאיות, אנחנו מוכנים למות ולא נצא מארצנו. אנחנו נצא רק כגוויות". "מה? אתה מאיים עלינו", צעק לעברו ח"כ ריבלין, "כדאי שתרשמו את זה", ענה לו ח"כ זחאלקה, "כל הדיבורים האלה על טרנספר לא יעברו. על גופתנו המתה - כדאי שתרשמו לעצמכם", ואז הפתיע ח"כ זחאלקה במשפט הבא: "אנחנו לא נשב בשקט ונסתכל, אנחנו לא מעוניינים בעימות, אבל הממשלה כופה עלינו עימות".
רגע רגע... על מה מדבר ח"כ זחאלקה? האם הוא מדבר רק על איזה טרנספר תיאורטי שאולי יתרחש בעתיד? מה זאת אומרת הממשלה כופה עלינו עימות? היא הרי לא מתכננת טרנספר, אבל היא בונה בהתנחלויות ועל זה הוגשה הצעת אי אמון, על זה גם דיבר ח"כ זחאלקה בתחילת דבריו כשציין שהבניה הופסקה בגלל האינתיפאדה. העתיד יאמר אם זו התלהמות או מציאות.
|
|
למתושלח כבר אין זכות הצבעה
|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
בוועדת החוקה של הכנסת החליטו לקבל את תקנות מרשם האוכלוסין בנוגע להצבעה במערכות בחירות של מה שהוגדר כ"תושבים לא פעילים". המטרה היא כמובן להיאבק בתופעה המכוערת של הצבעה לכנסת בזהות בדויה ובעיקר בזהות גנובה של אנשים שהתודעה הפוליטית שלהם מתמצית בהצבעה לאגודת המלאכים של גן העדן.
ראשית להגדרה המעניינת לכשעצמה "תושב לא פעיל". על-פי התקנות החדשות תושב כזה צריך לענות על הקריטריונים הבאים במלואם: 1. עליו להיות בגיל 110 שנים ומעלה 2. שאינו מקבל קצבה לפי חוק ביטוח לאומי 3. שאינו מקבל קצבה מכח הבטחת הכנסה. נניח לעובדה שאדם העונה על קריטריונים אלה הוא בוודאי לא פעיל בשום צורה, שכן הוא יכול להיות אחת משתיים, או שמקום קבורתו לא נודע, או שרישום פטירתו לא נודע. אבל האם מישהו מבין הקוראים מכיר גבר בן 107 לצורך העניין שמקבל הבטחת הכנסה? האם מאן דהוא פתח לשכת תעסוקה בבית חולים גריאטרי למען המובטלים הסיעודיים?
והנה פלאי פלאים, במשרד הפנים מצאו לא פחות מ-30 דינוזאורים העונים לקריטריונים האמורים שהם מקבלים קצבאות מהמדינה! שלושים נפילים קדמוניים אלה שייכים לרשימה של של 5711 תושבים "שאינם פעילים" ושכולם רשומים בפנקס הבוחרים של מדינת ישראל. נציגי משרד הפנים הסבירו בעדינות וברצינות תהומית לחברי הוועדה כי "ההנחה היא שרובם נפטרו".
אגב, אל יקל הדבר בעיניכם שכן בבחירות שנערכו בינואר 2003 הצביעו קשישים בני 110-134. בדוח המבקר שנערך בשנת 2004 נכתב כי "עלה חשש סביר שהם אינם בחיים". בבדיקה שנערכה אז גילה המבקר כי בפנקס הבוחרים היו רשומים כ-2,800 "לא פעילים" שכאלה בגילאי 134 ועד 179!
על-פי התקנות החדשות כתובתו של תושב אשר אינו פעיל תימחק. אבל לא כל כך מהר! פנקס הבוחרים אינו מוותר במהרה על מאגר הבוחרים, שבניגוד לצעירים של ימינו הם מצביעים בנאמנות עשרות שנים. לכן קודם תישלח למצביע הבלתי פעיל הודעה על הכוונה למחוק את כתובתו, וזה ייעשה, שימו לב, לאחר שתפורסם הודעה בעניין בעיתונות. בנוסף, תקבל הרשות המקומית, אשר בתחומה רשום מענו של התושב, הודעה על הכוונה למחוק את מענו, כדי שתנסה לסייע באיתורו. על כגון זה נאמר "אחרי בלותי היתה לי עדנה".
התקנות שאושרו בוועדת החוקה תכנסנה לתוקף ביום פרסומן. פירוש הדבר הוא כי כללים אלה יחולו כבר על הבחירות המוניציפאליות הקרובות, שבהן למתושלח וחבריו כבר לא תהיה זכות הצבעה, אלא אם הם ממשיכים לקבל הבטחת הכנסה, כמובן.
|
|
|
מתן וילנאי [צילום: אייל צ'רניחובסקי]
|
|
|
זוכרים את השריוניות שמעבירה ישראל לרשות הפלשתינית שעליהן נכתב במדור זה בשבוע שעבר? ובכן השבוע היו שריוניות אלה עילה להצעת אי אמון בממשלה שהגיש הליכוד. בתשובה להצעת האי אמון סיפק סגן שר הביטחון מתן וילנאי נימוק לשאלה מדוע מדינת ישראל מעבירה לרשות הפלשתינית את השריוניות הללו. הנה הדברים כפי שהובאו כלשונם. לא נגעתי.
"השריוניות לא תהיינה חמושות. התפקיד שלהן הוא להעניק תחושה של מכובדות ותחושה של עוצמה". אין שום ספק, זה אחד הנימוקים המקוריים ביותר שנשמעו עד כה בנוגע לאספקת נשק בכלל ולרשות הפלשתינית בפרט. "אלפי כלי נשק שהועברו אל הרשות הפלשתינית נפלו לידי החמאס", אמר סגן שר הביטחון והדגיש בקול מוטעם, "אנחנו לא רוצים שזה יקרה". אכן פניני חכמה. אם בכבוד עסקינן אז למה רק שריוניות? למה לא תעבירו לרשות הפלשתינית מסוקי קרב? לא רק שזה מאד מכובד, זה גם ממש גזעי כזה. או אז כל הנוער יתמוך באבו-מאזן ולא ילך אחרי החמאס בגלל שהרש"פ כזאת "קולית" ו"מגניבה" עם מסוקי הקרב שלה מול ה"קסאם" שכבר ממש, אבל ממש לא באופנה.
|
|
| תאריך:
|
03/04/2008
|
|
|
עודכן:
|
04/04/2008
|
|
חגי סרי לוי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מיכל מירושלים
|
4/04/08 10:17
|
|
|
|
2
|
|
תודה
|
4/04/08 16:56
|
|
בשכונותיה הצפוניות של תל אביב עובר שמה מפה לאוזן. הביקוש לשירותיה הטובים עולה, זה מכבר, על ההיצע, ומדי יום היא נאלצת להשיב ריקם את פניהם של רבים, המשחרים לפיתחה. יוליאנה אסרטי, אשה קתולית, בשנות הארבעים שלה, היא, ככל הידוע, עוזרת הבית היחידה מאלבניה שעובדת בארץ.
|
|
|
|
|
קראתי את דבריו של נשיאו הקודם של בית המשפט העליון בטקס הענקת פרס "חושן המשפט" לקודמו בתפקיד, הנשיא שמגר. הנשיא שמגר בוודאי ראוי מאין כמוהו לכל תואר ואות. הוא היה, ללא ספק, ממנהיגיו הבולטים של בית המשפט העליון בכל שנות קיומו. 12 שנה חלפו מאז עזיבת שמגר את תפקידו ואנו יודעים שעם עזיבתו את כס הנשיאות שוב לא נהנה בית המשפט העליון מאותה יוקרה ואמון בלתי מסויג כמעט, שהציבור העניק לו בתקופת שמגר. הטעמים לפיחות במעמדו הציבורי של בית המשפט העליון הם רבים ונדרש בהם עיון נפרד.
|
|
|
|
|
קראתי את נאומו של אהרן ברק בטקס לכבוד מאיר שמגר, ואני עדיין סובל מצלצולים באוזניים.
|
|
|
|
|
הדיון נסב אודות המשמעות של השמאל הישראלי כמנהיגות פוליטית-מדינית. כמקובל במקומותינו, ניתן רוב מכריע למייצגי השמאל, ששה מול אחת, ד"ר מור אלטשולר. זו האחרונה איננה פוליטיקאית אלא חוקרת מחשבת ישראל, והיא העמידה את כל הדוברים אל מול העובדה הברורה: לשמאל הישראלי אין מה להציע מכיוון שמשנתו גם איננה יהודית, וגם איננה מציאותית. חמש עשרה שנה לאחר המפץ הגדול של אוסלו, שנתיים וחצי לאחר גירוש גוש קטיף הוכח כי חזון השמאל של שלום תמורת מסירת ארץ ישראל הוא עורבא פרח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
