|
|
האחריות מונחת לפתחו. אולמרט [צילום: AP]
|
|
|
|
|
לכבוד
מר אהוד אולמרט
ראש ממשלת ישראל
נכבדי,
הנדון: עתיד מערכת המשפט והרשות השופטת בישראל
אני מבקש להביע בפניך חשש גדול לעתידן של מערכת המשפט ושל הרשות השופטת בישראל, לנוכח הסלמת המחלוקת בין שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, לבין בית המשפט העליון.
אני מסכים ששטף היוזמות והרפורמות למערכת המשפט שמוביל השר פרידמן בחודשים האחרונים, מתפרש כניסיון מתוכנן ויזום לתקוף את בית המשפט העליון ולהחלישו. אני גם מסכים עם הטענה, שאחד המניעים לפעולות אלה הינו העמדה המהותית, לפיה יש לצמצם את סמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון. אם לא לכך מתכוון השר, אין ספק שכך הדבר נתפס בעיני הציבור.
יצויין עוד, כי איני שותף להתבטאויות אישיות בוטות מכל סוג במסגרת השיח הציבורי. זאת גם אם הן נאמרות בפומבי בשל נסיבות קשות או כביטוי לרחשי לב.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, אינה יכולה לתפקד ולהוביל את המערכת השיפוטית לנוכח פרץ הרפורמות והיוזמות לשינוי. היא נאלצת כל העת לעמוד על שתי רגליה האחוריות ולהתגונן.
הנני סבור כי העיסוק בנושאים כגון עצמאות מערכת המשפט, הביקורת השיפוטית, השפיטות ועילות הבג"צ, זכות העמידה והרכב הוועדה לבחירת שופטים, אינו דומה לעיסוק בנושאים כשיטת מינוי נשיאים, סניורטי, קדנציות, חלוקת תקנים, קידום עורכי דין פרטיים רבים יותר לשפיטה, הקמת בית משפט חדש וכיוצ"ב. העיסוק בנושאים מהותיים, שבבסיס שיטתנו המשפטית, צריך להיעשות בזהירות, במתינות ואגב דיון ציבורי רחב.
לפני ימים אחדים פורסם סקר לבחינת מידת אמון הציבור ברשויות השלטון, אשר לאור תוצאותיו נטען, כי אמון הציבור במערכת המשפט התדרדר שוב, והפעם מ-56% בשנה שעברה ל-48% השנה. מצב זה מסכן את החוסן הדמוקרטי ואת שלטון החוק בישראל.
ללשכת עורכי הדין, ובודאי לי כעומד בראשה, ישנן עמדות מפורטות בשלל המחלוקות שנוצרו. עם זאת, אני סבור שעמדתי האישית ועמדת הלשכה בנושאים אלה בעת הזו אינן העיקר. המאבק הציבורי והתקשורתי נסק לאחרונה לשיאים קיצוניים חדשים, באופן הפוגע אנושות במערכת המשפטית בישראל. זו השעה לגלות אחריות ואיפוק. יש צורך הכרחי לפעול לסיום החרפתן של העמדות השונות, הגם שאין הכרח לוותר עתה על תפיסות מהותיות, אגב הכוונה להביא לשיכוך הלהבות.
הבעיות האמיתיות המשמעותיות של מערכת המשפט בישראל כיום הינן:
א) מעמדה של הרשות השופטת ואמון הציבור בה.
ב) העומס העצום והבלתי אפשרי במערכת השיפוטית, הפוגע בעשיית משפט צדק וגורם לעיוות דין מתמשך.
ג) קריסת לשכות ההוצאה לפועל.
ד) הצפתו של מקצוע עריכת הדין והמאבק לשמירה על רמתו.
סוגיות אלה סבוכות גם כך, וקל וחומר משקיים נתק והיעדר שיתוף פעולה בין הגורמים המשפטיים הבכירים במדינה. לפיכך, לא יתכן שסוגיות, כמו השאלה אם ימונו או לא ימונו שופטים בפועל, ההתלבטות האם בעלי תפקידים במערכת השיפוטית ימונו על-ידי השר והנשיאה או על-ידי ועדת איתור ושאלות דומות אחרות, תהיינה מוקד למחלוקת, המשבשת את מערכת המשפט והשיפוט במדינת ישראל.
נקעה נפשם של המשפטנים, עורכי הדין והציבור כולו. ראשי המערכת צריכים לטפל בבעיות האמיתיות המשמעותיות, אשר לחשיבות פתרונן שותפים כולם, ולא לעסוק כל העת בסוגיות המחלוקת. אין זה גם מעניינו של הציבור, אם מה שהוביל למחלוקת הנוכחית נובע מסיבות אישיות או מערכתיות, פרטיות או כלליות, סיבות הנובעות מניסיון אישי או מניסיונם של אחרים.
האחריות לכל ההסלמה שנוצרה במערכת המשפט מונחת לפתחך, אדוני, ראש הממשלה והינה באחריותך! מן הראוי, שתידרש לפתרונה לאלתר. אני משוכנע, שהנך ער לכך ושוקל את צעדיך בעניין. זו העת לפעול, פן יהיה מאוחר מידי.
אני שב על הצעתי להקים מייד ועדה ציבורית לבחינת עצמאות הרשות השופטת והיחסים בינה לבין הרשויות האחרות. אני סבור שיש לתחום את מועדי פעילותה ולהכריז על השהיית רפורמות מכל סוג עד לשקילת מסקנותיה. הנני משוכנע, שניתן לנהל את השיח המקצועי, הציבורי והבין-רשותי, באופן שונה.
בינתיים, רבה העבודה בתחום הבעיות האמיתיות והמשמעותיות. נעים יהיה להיווכח, שהרשות השופטת, בית המשפט העליון, הנהלת בית המשפט, שר המשפטים, משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין, יהיו כולם מאוחדים בהטיית הכתף לפיתרונן של בעיות אלה, שהן הן הבעיות האמיתיות של מערכת המשפט בישראל.
בכבוד רב,
יורי גיא-רון
העתקים:
- נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת דורית ביניש
- שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
