אברם גרנט גיבור על חלשים

נניח לרגע שדידייה דרוגבה היה מתראיין לעיתון ואומר על מאמננו אברם גרנט, דברים חריפים פי כמה וכמה מאלו שנאמרו עליו על-ידי טל בן חיים האם גרנט היה מעז אז להטיל על דרוגבה קנס בגובה של מחיר דירה - כפי שהטיל על טל בן חיים? האם גרנט היה מעז בכלל לקנוס את דרוגבה בפאונד אחד?

אין מצב כזה. כי גרנט יודע - הוא תמיד ידע - היכן מרוחה החמאה. הוא יודע שאסור לגעת בדרוגבה. כי דרוגבה הוא פרימדונה. גרנט יודע היטב שדרוגבה לא ממש פוגע בתקופה האחרונה, ובכל זאת הוא לא מעז להחליפו במהלך המשחק ולהושיב אותו על הספסל. גרנט צריך לייחל לכך שדרוגבה ייפצע - או שיעמיד פני פצוע - כדי שיוכל להוציאו מההרכב.

אבל המעשה המכוער שעשה גרנט לאנדריי שבצ'נקו עבר כל גבול: זכותו של גרנט להושיב את שבצ'נקו על הספסל - אם הוא סבור ששבצ'נקו אינו בכושר מספיק. אבל אין לו כל זכות להשפילו!

במשחק התיקו של צ'לסי נגד וויגאן כבשה האחרונה את שער המשווה בזמן הפציעות - כחצי דקה לפני תום המשחק. אברם גרנט כמובן שהשתולל מזעם וניתן היה לראותו מורט ממש את שערות ראשו בהיסטריה.

ואז, בעקבות כיבוש השער האמור, הקים גרנט את שבצ'נקו מהספסל והעלה אותו אל המגרש למשך שלושים השניות האחרונות - בתקווה ששבצ'נקו יעשה את הבלתי יאומן ויבקיע שער שישאיר את צ'לסי חזק בתמונת האליפות.

אבל שבצ'נקו לא הספיק אפילו לגעת בכדור והמשחק הסתיים בתיקו המאכזב.

ניתן היה לראות את התסכול והאכזבה בפניו של שבצ'נקו שעה שגרנט העלה אותו למגרש למשך אותן שלושים שניות משפילות. אפילו שחקן נוער, שעולה למגרש למשך דקות ספורות לקראת סיום המשחק, זוכה ליחס יותר הוגן ואנושי מזה שזכה לו שבצ'נקו.

ואם קיווה מישהו שגרנט הגדול יבין את חומרת מעשיו, ובמשחק הבא נגד אברטון הוא יפצה במקצת את שבצ'נקו על מה שעולל לו במשחק נגד וויגאן, ויעלה אותו למגרש למשך זמן סביר - הנה התברר שגרנט, כמו גרנט, המשיך לייבש את שבצ'נקו על הספסל המשפיל.

ייתכן מאד שאברם גרנט הוא גאון כדורגל, אבל בן אדם - הוא לא!