האיום: מלחמת עולם שלישית <span style='font-weight:normal;'>[א]</span>

הבית הלבן, תחילת אוגוסט 2006,
מלחמת לבנון השנייה.

ארבעת הכוכבים על כתפיו של גנרל חיל האוויר האמריקני מייקל היידן, מנהל סוכנות הביון המרכזית מאז תחילת 2006, הבהיקו קלות באור העמום משהו של החדר הסגלגל בבית הלבן, משכנו של נשיא ארה"ב ג'ורג' דבליו בוש. חליפת חיל האוויר הכהה, שער השיבה המסופר עד דק על הצדעיים, המשקפיים ללא מסגרת והקרחת, שיוו לו דיוקן של פרופסור במדעים המדויקים באוניברסיטה יוקרתית, יותר מאשר התדמית של מה שהיה: קצין המודיעין הבכיר ביותר בארה"ב, איש צבא מעוטר וממולח. רק היידן ובוש נכחו בחדר.

"ג'נרל" פנה בוש אל היידן בשאלה, כאילו הוא מבקש לשמוע במו אוזניו את המחשבות שהטרידו אותו בינו לבינו, מבלי שבאמת הוא מצפה לתשובה. "מדוע, לעזאזל, מפסידה ישראל במלחמה הארורה הזאת, נגד ארגון הטרור חיזבאללה? מה קרה להם לכל הרוחות? הם הבטיחו לי שחיל האוויר שלהם יחסל את הטרוריסטים האלה תוך שבוע. כבר עברו כמעט שלושה שבועות וכל מה שישראל מצליחה לעשות זה לדמם, לספוג הרוגים, ולדבר יותר מדי. מה לעזאזל הסיפור שלהם? אני ממש מאוכזב, אבל בעיקר מודאג. מודאג מאד".

היידן המתין. הוא ידע שהנשיא זימן אותו לפגישה הדחופה הזו כדי לבקש "משהו". הוא שיער מה הנשיא רוצה אבל אמר לעצמו כי טוב יהיה אם ישמע את הבקשה המפורשת. ובוש אכן ביקש. "אני רוצה שתשלח לישראל משלחת של בכירי סוכנות הביון המרכזית. אני רוצה שהמקצוענים שלנו, כולל מומחים ללוחמה אווירית, ייצאו לשם. מיד. אני רוצה לדעת, בזמן אמת", הטעים בוש בהדגשה, "מדוע ביצועי המערכת כל כך ירודים, כל כך עלובים". בוש השתתק לרגע כאילו הוא מנסה לרכז את מחשבתו ומיד הוסיף: "המפולת הזו בעיני הרבה יותר חמורה, הרבה יותר כואבת ומעליבה, מן המכה שספגנו במרוץ מול הדמוקרטים בבחירות החציוניות".

"אני מסתכל בשידורי הטלוויזיה מהמלחמה האומללה הזאת" הוסיף בוש כמשוחח עם עצמו "ומה אני רואה? מנהיגי ישראל נראים כמתאגרף חבוט בזירה שספג מהלומות ברוחב יד והוא עדיין ניצב על רגליו, אבל לכל אחד ברור שהוא כבר לא בעניינים. הוא פשוט "גרוגי" המשמיע הצהרות מבולבלות ומבלבלות שאיש אינו מבין את פשרן. המלחמה המסכנה הזאת גורמת לי כמעט לבהלה. ישראל נראית לי כעדר ללא רועה, ללא הנהגה שאפשר לסמוך עליה, ללא דרך וללא מצפן מדיני".

"כנראה שקלעתי לדעת גדולים, אדוני הנשיא" הגיב היידן בטון הדיבור המאופק מאד המאפיין אותו. "כבר הכנתי משלחת. היא תצא עוד היום."

בוש הנהן למשמע הדברים ולאחר דומייה קצרה הוסיף: "אני מוכרח לדעת מה הישראלים מתכננים בנושא האירני. ההצהרות של המטורף האיסלאמי הזה, אחמדינג'אד, כאילו הוא באמת רוצה למחוק את ישראל מעל מפת העולם, עלולות להביא את הישראלים לחשש בפני סכנה קיומית ורק השד יודע מה הם מסוגלים לעולל במקרה כזה. המחשבה הזו לא נותנות לי מנוח. אנחנו חייבים לדעת מה, באמת, קורה בחצר של אחמדינג'אד". שוב השתתק בוש כמי שצולל אל תהום זיכרונותיו האישיים והוסיף: "חבל שאריק שרון נעלם מהמפה דווקא עכשיו. המצב היה שונה לחלוטין אילו היה הוא ראש הממשלה".

היידן מעולם לא נפגש עם שרון, אך הכיר היטב את הכימיה המיוחדת ששררה בין הנשיא "שלו" לבין ראש הממשלה שרון, אבל כאיש מודיעין מנוסה, היודע להעריך היטב את העובדות, הגיב היידן בהערכה שקולה.

"הסיפור עם שרון" הדגיש מנהל ה-CIA "מצער ככל שיהיה, איננו הפיך למרבה הצער. אבל על-פי מה שאנחנו יודעים ומעריכים, ישראל היא מדינה חזקה ועמידה הרבה יותר מן הפוליטיקאים אובדי העצות הממלאים באחוריהם את כסאות השלטון שלה. למרות ההערכות הפסימיות על התקדמותו המואצת של פרויקט הגרעין האירני, הרי למיטב ידיעתי קיימת בידי ישראל היכולת לגבש אסטרטגיה ריאלית למלחמה, קשה ככל שאולי תהיה, נגד אירן וגם נגד שליחיה בחצרותיהם של הנשיא אסד הסורי ומזכ"ל חיזבאללה, שייח' חסן נסראללה. מה שקרוי אצל הישראלים "הראש היהודי" כבר המציא בעבר לא מעט פטנטים כיצד להתמודד עם איומים קיומיים; האנשים שלי בישראל אומרים לי ש"הראש היהודי" הזה מכין גם עתה את אופציית המלחמה העתידית וכלי ההרס שלה – הרחק מעיני התקשורת – בחשאי, בתחכום, בתחבולות ובידע. ללא כל קשר לחילוקי הדעות הפוליטיים בישראל, הציבור הישראלי והמערכת הביטחונית נחושים לקיים את חזונו של דוד בן-גוריון, כי "שואה שנייה לעם היהודי לא תהיה". על סמך מה שאני יודע החזון הזה לא איבד ממשמעותו במשך השנים. בעשייה הביטחונית - העמומה והגלויה – מסוגלת ישראל להציג נתיבים התקפיים באוויר, בים וביבשה, שיחסלו את האיום ממזרח".

"רק שלא ישתגעו ויתחילו להטיל פצצות אטום על טהרן" הגיב בוש כאילו הוא מבקש להביע משאלת-לב שאולי אין סיכוי שתתממש. "אם חס וחלילה דבר כזה יקרה כבר יהיה מי שיאשים אותנו. ואז נהיה אנחנו אלה שיצטרכו לשאת בתוצאות ולבלוע את הצפרדע הרעילה הזאת".

"עד למצב כזה עוד רחוקה הדרך, רחוקה מאד" הגיב היידן במעין ניסיון הרגעה שאולי הוא עצמו לא האמין בתועלתו. "ברשותך, אדוני הנשיא, אלך לשגר את המשלחת". היידן הצדיע למפקדו העליון ויצא מהחדר הסגלגל. מכשירי ההקלטה הנסתרים הקליטו את השיחה, למען ההיסטוריה.

מטה "המוסד", תל אביב, דצמבר 2006.

תל אביב, הבירה העסקית של ישראל, מעין מדינה ייחודית בתוך מדינה, היא עיר בוטחת בעצמה, עיר "ללא הפסקה", המכירה בערכה כאבן שואבת לכל אזרחי המדינה. בגורדי השחקים הצומחים בה כפטריות אחר הגשם מרוכזת העוצמה הכלכלית של ישראל וגם כל מוקדי הכוח. אין בישראל גוף רציני אחד – ציבורי או פרטי – שאין לו נציגות מובהקת בעיר זו. כך מערכת הביטחון, כך מטה "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים", הידוע בכינוייו "המוסד".

ראש "המוסד", אלוף לשעבר שהגיע שני במרוץ לתפקיד ראש המטה הכללי של צה"ל, לא נראה כאיש שטח של מבצעים חשאיים. המשקפיים האליפטיות שמסגרתן זהובה היקנו לו תדמית של מנהל סניף בנק, לבוש חליפת-עבודה כחולה-כהה, מקריח מעט ו"מרופד" במקומות המקובלים, שהדבר הנועז ביותר שיש ביכולתו לעשות הוא להיכנס למטבח של מסעדת פאר שבה הוא נוהג לפגוש את עמיתיו ולבקש מן הטבח להכין לו את המנה המיוחדת האהובה עליו, בדיוק על-פי ההרכב הייחודי שהוא מעדיף. על-פי תולדות חייו ופירוט התפקידים שמילא בצה"ל, איש לא יכול היה להעלות על דעתו שהפקיד "המרובע" הזה, בעל המראה הסתמי משהו, היה לוחם אמיץ בסיירת מטכ"ל ושבאמתחתו מבצעים מסוכנים ומרתקים מעבר לקווי גבולותיה של ישראל, ממש בתוככי מדינות אויב שכנות. לישיבה המיוחדת סביב שולחן הדיונים במטה "המוסד" שמחלונותיו ניתן לראות את הים, זומנו המשנה לראש "המוסד", הסגנים וראשי האגפים המבצעיים.

"הקודקוד שלנו" פתח ראש 'המוסד' את הישיבה, "זימן אותי אליו לפגישה אישית דחופה והורה לי להכין תרחישי פעולה אפשריים, כולל תרחישי "איפכא מסתברא"², בשלושה נושאים: אופציית השימוש במידע – בדרכים ישירות, בל"פ³ או בהדלפות עקיפות - על כך שבידי ישראל קיים פוטנציאל גרעיני שבעולם נתפס כ"מאזן אימה" נגד אירן של אחמדינג'אד המאיים לחסל את קיומה של ישראל; איסוף מידע מודיעיני מתקדם ב"ויז-אינט"⁴, ב"אלי-נט"⁵, בנתיבים "דוממים"⁶ ובכל "הצלבה"⁷ אפשרית כדי לדעת בזמן אמת מה הפעולות האופרטיביות שזומם התוקפן האירני לעשות ולמתי הוא מייעד אותן; ואחרון חביב: תכנון מבצעי לתגמול הולם אשר בז'רגון הבינלאומי מוגדר בתואר "המהלומה השנייה" במקרה שהתקפת פתע – ביולוגית או גרעינית – תנחת על מרכזי האוכלוסיה שלנו, כולל מבצעי חילוץ להוצאת כוחותינו, לאחר שביצעו את משימותיהם, אל מחוץ לאזור הסכנה. אני מבקש התייחסות ראשונית כדי שנוכל לגבש לא רק תוכניות מגירה אלא גם תוכניות ושיטות פעולה מבצעיות במסגרת 'מוֹדוּס אופֶרנדי'⁸."

את תחילת הדיון העקרוני הוביל "מספר שתיים", המשנה לראש 'המוסד', שבתפקידו הקודם היה ראש אגף המבצעים המיוחדים. "כל השנים, מאז החלה ארה"ב כבר בימי הנשיא קנדי, לחשוד כי אנחנו מפתחים יכולת גרעינית", אמר המשנה, "אנחנו משחקים במגרש של "העמימות הגרעינית" שהפכה למדיניות, ושבמסגרתה אנו חוזרים ומשמיעים את המאנטרה⁹ הסיסמתית ולפיה – 'ישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון'. הסיסמה העמומה הזו עבדה היטב במישור הפורמאלי, אולי גם הדיפלומטי, אבל לא במציאות המודיעינית. בעולם הצללים והדממה של כל גורמי המודיעין בעולם, שוב אין זה חשוב אם אכן קיימות עובדות מוצקות המוכיחות בוודאות את הטענות, כי יש בידי ישראל ארסנל גדול של פצצות אטום ויכולת טילית לנשיאת הפצצות האלה אל מטרות על אדמת אויביה. אין זה חשוב כיוון שהנחת היסוד של כל העוסקים בתחום הזה בעולם היא שיש לישראל נשק גרעיני ויכולת להשתמש בו, אם ומתי שתרצה, ביעילות ובדייקנות.

"מי שעוסק במחקר למטרות פיתוח נשק גרעיני" – הוסיף 'מספר שתיים' בקולו הבוטח והרגוע - "יודע היטב כי מדענים הם סקרנים. סקרנות זו שפיתחה טכנולוגיות הרס חדשניות ומשוכללות כמו פצצת האטום, פיתחה גם אופציות התקפיות משוכללות יותר - לאיום מניעתי ולתגובה. אחת האופציות המרתקות ביותר שפותחה בעולם בתחום זה היא "פצצת הניוטרון"¹⁰, הפצצה שרק מתי-מעט מכירים את יכולותיה הייחודיות. לא זה המקום להרחיב את הדיבור על "הניוטרון" אך במלים הפשוטות ביותר אפשר להסביר כך: פיצוץ "ניוטרוני" קטן בהרבה מזה של פצצות אטום או מימן, אך האפקט הקטלני שלו טמון בשחרור כמות אדירה ועתירת אנרגיה של ניוטרונים שעוצמתם מחסלת כל חי בטווח רחב בהרבה ממעגל הפיצוץ המקורי. התוצאה: חיסול של כל בני האדם ובעלי החיים המצויים בטווח הפגיעה ופגיעה קטנה ביותר במבנים, מכוניות, טנקים, דרכים. זה ועוד. בניגוד לפצצות הגרעין המקוריות – הזיהום הסביבתי המזיק הנוצר משימוש בפצצת ניוטרון נעלם בתוך פרק זמן קצר ביותר.

"כיוון שאינני מומחה לפצצות ניוטרון אני יכול רק לצטט את מה שכבר נטען בתקשורת העולמית" צחק מספר שתיים כאשר נקט בלשון דיבור השמורה בדרך כלל לכתיבה עיתונאית. "לפי טענת מקורות אלה יש בידינו "מוקשי ניוטרון" בגודל כדור בייסבול, שכדי לשאת אותם ולהטמין אותם בקרקע באתרים אסטרטגיים דרושים רק שני לוחמים. ועוד על-פי פירסומים זרים: במאגרי הנשק שלנו קיימים גם פגזי-ניוטרון לירי מתותחים ופצצות ניוטרון נישאות בראשי חץ של טילי קרקע-קרקע.

"כל ההערכות האלה מצויות בידי שירותי המודיעין בכל העולם, אך רק חלקן קיבלו את האימות¹¹ הדרוש לגופי מודיעין רציניים. אימות כזה, בעיניהם, נחשבו הגילויים שמכר מרדכי ואנונו ל"סאנדיי טיימס". אגב, במאמר מוסגר, עד היום קיימים גופי הערכה מודיעיניים בזרועות הביון במערב, המשוכנעים כי ואנונו היה "שליח שתול" שלנו שמטרת חשיפתו הייתה להגביר את אמינות המידע שחשף. אני משוכנע שדווקא עכשיו, נוכח האיום הגרעיני של נשיא אירן אחמדינג'אד, עלינו להכין תוכנית אופרטיבית להפצת מידע שייראה כאמין ביותר, מבלי שיבוא ממקור רשמי, על אודות יכולותינו ואפיקי ההיזק שאנו יכולים להטיל על מי שקם עלינו להורגנו. הדרך הפשוטה ביותר היא לאתר עיתונאי בינלאומי בכיר, אמין ומוערך, להדליף לו באמצעות אנשי שטח בגופי מודיעין מרכזיים במערב את מה שאנחנו מסוגלים לעולל, כדי שיפרסם, במסגרת של מעין מאזן-אימה, את כל מה שאנחנו מסוגלים לעולל. משהו בנוסח שייראה כמו חשיפה בלתי מתוכננת, כאילו טעותית, של מידע חסוי לגורמים בלתי מורשים. אני ממליץ מאד על נתיב זה שאינו מותיר אחריו טביעת אצבעות ישראלית הניתנת להוכחה."

האיש השתקן, קטן הקומה ובעל שיער השיבה החלק, שישב לימינו של ראש המוסד כשאוזניו קשובות ביותר אך ראשו טמון בערימת הדפים עם הגרפים הצבעוניים שלפניו, היה ראש המחלקה המבצעית של 'המוסד' שתפקידה לעסוק בכל תחומי הפעילות הקרבית-אלימה בחו"ל, כמו חיסולים ומעשי חבלה במדינות אויב. המחלקה שעלילותיה העלומות לא ייחשפו לעולם, והידועה בפרסומים בעולם בכינוי "מצדה".

בקול שקט, עמוק, ברור ומדוייק פתח מנהל המבצעים את דבריו בהסבר מודיעיני, שעיקרו היה ידוע לכל הנוכחים אך משמעותו העכשווית הייתה חשובה להבהרה. "כפי שכל היושבים סביב השולחן הזה יודעים היטב, 'המוסד' הוא גוף המודיעין בעל היכולות הטובות ביותר מבין כל סוכנויות המודיעין בעולם להגיע למידע, כמעט כל מידע נחוץ, באשר למה שמתרחש באירן¹².

"ההמלצה שלי," סיכם מנהל המבצעים "היא להפעיל את סוכני השטח שלנו באירן כדי שנוכל לשים יד על כל מידע רלוונטי לגבי כל תחומי הפעילות שבמתחם הכורים הגרעיניים בבושהאר, וכמובן מידע מן הלוויינים שלנו ובעיקר 'אופק 5'¹³. על בסיס המידע הזה שמהותו מודיעין אמת בזמן אמת, אני מציע שתוך חודש נקיים כאן חתמ"צ¹⁴ ובעקבותיו נגבש הערכת מצב¹⁵ שלפיה נוכל להתוות תוכנית למתקפה אווירית, ימית, קרקעית או משולבת נגד שני הכורים. לדיון כזה אני מציע לזמן גם את מפקד חיל הים, מפקדי השייטות ואת מפקד שייטת צוללות ה'דולפין'¹⁶ שלנו. בהזדמנות זו נוכל לקיים איתם גם "דיבור" על האופציות האפשריות במסגרת המהלומה האפשרית, אולי אפילו נוכל לדבר על סימולציה¹⁷."

הבית הלבן
תחילת ינואר 2008

ושוב הגיע מייקל היידן, מנהל סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב, לפגישה אישית עם הנשיא בוש בבית הלבן. הנושא: סיכום ממצאי משלחת הסוכנות לבירור השאלה, מה מתכננת ישראל לעשות בנתיבים ההתקפיים - באוויר, בים וביבשה – לחיסול האיום ממזרח.

"סוכני השטח שלנו בערב הסעודית, בירדן ובמדינות המפרץ מדווחים לנו על התארגנויות טרוריסטיות של אל-קאעידה ולווייניה שמטרתן לערער את היציבות במדינות הערביות במזרח התיכון וגם לפגע בישראל" דיווח היידן לבוש, "אך יחד עם זאת אין לנו אינדיקציות ברורות שלפיהן ישראל מתכננת מהלך התקפי-מניעתי דוגמת המתקפה על הכור הגרעיני בעירק. עד למצב כזה עדיין רחוקה הדרך, רחוקה מאד. יחד עם זאת ברור לנו כי ישראל אינה יושבת באפס מעשה. הערכתנו המודיעינית היא כי "הראש היהודי", המשוכנע שמלחמה חדשה עומדת בפתח, מנסה להכין תוכניות אופרטיביות להבטיח, שוב, כי "שואה שנייה לעם היהודי לא תהיה", ואם תהיה - ישראל פשוט תשתגע. על-פי מידע שהגיע לסוכנות, אף כי אין לו אימות של מאה אחוזים, לישראלים יש תוכניות מגירה מבצעיות שכבר תורגלו על מודל, לגבי פעילות במקרה של "איום קיומי" ולא רק למקרה של "סכנה קיומית" כפי שהנחנו בעבר. הפגיעה במטרות האלה עלולה, לדעתי, להצית מלחמה עולמית. הם מדברים על תקיפת יעדים אסטרטגיים בארצות ערב בפצצות גרעיניות, אם פנאטים מוסלמים ישתלטו על מדינה ערבית בפעולה אלימה; הם מדברים על השמדת הכורים האטומיים בבושהאר; ואם תנחת פצצת אטום אירנית על שטחה של ישראל - מבלי להתייחס לשאלה אם זה יהיה בתל אביב או במקום אחר – התוכנית שלהם, אותה הם מכנים "ברירת שמשון", היא להטיל פצצות אטום על טהרן עצמה, מבלי להתייחס לשאלה אם ייהרגו שם מאה אלף או מיליון. זה ממש לא יזיז להם".

"לדעתי" הוסיף היידן לאחר הפסקה והרהור קצר, "חובתנו לפרסם הצהרה נשיאותית, ברורה וחד-משמעית, ממש כציטוט ישיר מפיך, שכתוצאה ממנה יהיה ברור לכל הצדדים הבלתי-מתפשרים בעימות הבלתי מסתיים הזה שאנחנו, ארה"ב, נעשה הכל, ובכל מידת הנחישות הנדרשת, כדי שהמזרח התיכון לא ידרדר לאובדן שליטה".

בוש קיבל את העצה. כבר באותו ערב הוציאה דוברות הבית הלבן הודעה רשמית, שזכתה לפרסום בכל כלי התקשורת בעולם: "נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש החליט, בהתייעצות עם מנהל המועצה לביטחון לאומי ומזכיר ההגנה, לשגר כוחות צבא אמריקניים, כולל נושאות מטוסים, למדינות איסלאמיות שבהן, בעקבות פעילות חתרנית של ארגוני טרור, עלולה להתפתח סכנה ליציבות השלטון, כדי למגר, באיבה, כל פעילות נפשעת מן הסוג הזה".

טהרן, ארמון הנשיאות,
אמצע ינואר 2008

נשיא אירן, מחמוד אחמדינג'אד, הזמין את התקשורת העולמית לארמון הנשיאות בטהרן למסיבת עיתונאים מיוחדת ש"בה ניתן יהיה גם לשאול שאלות" - הבטיח שר ההסברה האירני לנציגי התקשורת הבינלאומית המוצבים בבירת אירן, כאשר זימן אותם אל האירוע החריג. "איומיו של נשיא ארה"ב לא יישארו ללא מענה נאות" - הוסיף השר כדי להעמיק את חשיבות האירוע. ואכן היה זה אירוע חריג.

הנשיא אחמדינג'אד קטן הקומה שזיפי זקן מאפירים משהו עוטרים את פניו, ניגש בצעד בוטח, כשחיוך אירוני קל על שפתיו, אל דוכן הנואמים שהוצב במרכזה של הבמה וללא כל היסוסים פתח ואמר: "שמעתי את דברי הרהב של הכופר בוש שהודיע כי ישגר כוחות צבא אמריקניים למדינות איסלאמיות שבהן, לדבריו, קיימת סכנה ליציבות השלטון. הכופר בוש רוצה להחזיר לאחור את ההיסטוריה. הבור הזה, בוש, כבר מזמן לא מפחיד אותנו. בלאו הכי עוד מעט, בתחילת השנה הבאה, הוא כבר לא יהיה הנשיא.

"אבל עד למועד המשמח הזה, אני מבקש להבהיר לו שלהכרזותיו האגרסיביות וחסרות האחריות נגד אירן יש משמעות חמורה ביותר לכל העולם המערבי. אני מודיע לכם כאן ועכשיו, כי ברגע שרגלו של חייל אמריקני אחד תדרוך על אדמת מצרים או סעודיה – ישוגר לעבר תל אביב טיל שיהאב נושא ראש חץ גרעיני שעוצמתו פי ארבע מהפצצה שהוטלה על הירושימה. במקרה כזה תבוא אל קיצה הצודק היישות הציונית כאשר לפחות רבע מיליון ישראלים יעלו בסערה השמימה".

בניגוד למובטח לא התכוון הנשיא להשיב לשאלות. הוא ירד מבמת הנואמים ויצא מאולם הכנסים בו התרכזו, נדהמים, נציגי התקשורת העולמית.

מטה המוסד, תל אביב,
29 במאי 2008

הפעם נוסף לשולחן ישיבות מטה "המוסד" גם אורח מוזמן, פרופסור אייב ג'י סמית', מתלמידיו הבולטים של המזרחן הנודע פרופ' ברנרד לואיס, הידוע כאחד אחד המומחים המובילים בעולם בתחום הטרור המופעל על-פי תורת האיסלאם הקיצונית. כיוון שלא היה זה המפגש הראשון של האורח עם צמרת המוסד' שכבר נעזרה בידע הרחב שלו פעמים אחדות בעבר, נמנע ממנו הפעם הצורך לחתום על מסמך סודיות שבו הוא מתחייב לא לדווח לאיש, גם לא לבני ביתו, על עצם קיומה של הפגישה וכמובן לא על תכנה. מטרת המפגש אותו יזם "הבוס" הייתה להציג באזני הנאספים את העמדה החריגה משהו של סמית', באשר למטרות האסטרטגיות המניעות את מנהיגי האיסלאם הפנאטיים, דוגמת מחמוד אחמדינג'אד נשיא אירן, ואיך הן משתלבות במטרותיו האידיאולוגיות של ארגון הטרור אל-קאעידה.

סמית' שב השיער, בשנות הששים לחייו, לא השמיע דברי פתיחה נימוסיים כמקובל בהרצאות מן הסוג הזה. הוא פתח בהנחתת "פטיש" אידיאולוגי. "מגיפה רצחנית מאיימת על שלום העולם. מגיפה שעדיין אין בידי האנושות תרופה בדוקה ונכונה לבלום אותה, להילחם בה בהצלחה, ואולי אף לחסל אותה. המגיפה הזו כולה מעשה ידי אדם ושמה – הטרור האיסלאמי, שאני מכנה אותו "ממאיר ומסוכן ממש כמו סרטן".

"אולי אתה לא זוכרים זאת, אבל אחת התחזיות של בכירי המזרחנים בעולם, ובהם גם זו של מורי ורבי פרופסור ברנארד לואיס, חזתה בעבר כי במסגרת המלחמה הזאת אירן הייתה אמורה לתקוף את ישראל, ואולי גם את העולם המערבי, ב-22 בספטמבר 2006" אמר הפרופסור האורח באירוניה מחויכת והוסיף: "כולנו יודעים שהנבואה הזו, כמו רבות הדומות לה, לא התממשה. אבל כדי שלא תהיה טעות, כדאי שנבין שהיעד האסטרטגי של אירן לא השתנה והיא באמת רוצה להשמיד את ישראל, יותר נכון את היישות הציונית. למה דווקא בתאריך הספציפי הזה? כי זה תאריך טעון משמעות דתית עמוקה בעולם האמונה האיסלאמי. 22 בספטמבר 2006 היה זהה לתאריך 27 בחודש רג'אב (לפי הלוח המוסלמי¹⁸) שנת 1427 - היום שבו, על-פי אמונת המוסלמים, עלה מוחמד השמיימה על סוסתו האגדית בוראק. וכידוע, יום קדוש מביא מזל.

"בעיני העולם המערבי כמעט כל המוסלמים הם "אותו דבר", אבל זו טעות יסודית שאסור לנו להישען עליה. כל מזרחן רציני יודע שבקרב כמיליארד ויותר מוסלמים החיים בעולם, קיימים מאות זרמים וכתות שחלוקים ביניהם כמעט על כל דבר ומנהלים מלחמות תרבות ואמונה רצחניות ביותר. קחו לדוגמה את מה שמתרחש כבר שנים בעירק במסגרת מלחמות ההרג בין הסונים לשיעים.

"אבל בשנים החולפות מתרחשת תופעה שאולי ניתן לכנות אותה "האחדה". ככל שמתגברת הפנאטיות האיסלאמית, כך הולכת ומתגבשת יישות איסלאמית הומוגנית שמציבה לעצמה כיעד אסטרטגי את חיסול המערב ובעיקר את חיסולה של מדינת היהודים.

"אחד מיורשיו הראשונים של מוחמד היה עמר בן אל-ח'טאב שתוארו היה חליפ'ה, "המחליף" בעברית, אך למעשה היה גדול המצביאים הצבאיים של האיסלאם. הוא הוביל בנחישות ומתוך אמונה עמוקה בצדקת דרכו האמונתית, את מסעות הכיבוש הגדולים של האיסלאם שבמהלכם נכבשו שטחים עצומים באסיה ובאפריקה. הצבא שעמד לפקודתו הכניע בקרבות נועזים את צבאות פרס והאימפריה הביזנטית וכבש את פרס, מסופוטמיה (עירק של היום), סוריה, ארץ ישראל, מצרים, צפון אפריקה וספרד. לא פחות. כיבושים אלה פתחו תהליך ארוך והדרגתי של התאסלמות והסתערבות העמים במזרח-התיכון, במרכז אסיה ובצפון אפריקה. מסע הכיבושים הזה יצר אימפריה מוסלמית רבת תהילה ועוצמה שהתקיימה מאות שנים ואף הביסה, בסופו של דבר, את צבאות הצלבנים שביקשו "לשחרר את ירושלים".

"גדולת ימי העבר ותהילתם ליוו את המוסלמים במשך מאות שנים, גם כאשר האימפריה האיסלאמית לא הייתה קיימת עוד. משאלת הלב הכמוסה של מאמיני "אלל'ה הכביר" הייתה שהגדולה הזו עוד תחזור. ולרבים מהם נראה כי עכשיו, בראשית המילניום השלישי בתחילת המאה ה-21 הגיעה השעה. שעת הנקם והשילם. האיסלאם, בעיני מאמיניו הפנאטיים, הוא הדת האמיתית שאין בילתה, שבמשך מאות שנים לא זכתה לקבל את הכבוד המגיע לה מצד העולם הנוצרי, שביזה אותה, השפיל אותה וניצל את אוצרות הטבע האדירים, בעיקר הנפט, הנתונים לשליטת מאמיניה. מיליוני מאמיני האיסלאם הפנאטיים היום אינם עוד אוסף של שבטים מפוצלים. הם מתחילים להתאחד תחת כנפי הטרור ושכרון הכוח, רואים את עצמם כ"לוחמי הסהר", שליחי אללה ומוחמד נביאו, העתידים להיות כוח-העל הניצב ל"מלחמת אמונה" בלתי נמנעת עם "כוחות האופל השטניים" של המערב. כוח-על ששלטון רודני איסלאמי – דוגמת אירן, או לוב - יעמיד לרשותו, בבוא היום, את "נשק יום הדין", הלא הוא פצצת האטום, שהשימוש בה נגד העולם הנוצרי ומוקדי כוחו יזקוף את קומתם מאות מיליוני עבדי-אללה, יחזיר את כבודם הפגוע וישליט ברחבי תבל את אמונתם.

"האפשרות שהטרוריסטים המוסלמים ישתמשו בנתיב הגרעיני להשגת מטרותיהם אינה תיאורטית" הבהיר הפרופסור המומחה באורח חד-משמעי. "היא מהווה כיום סכנה ברורה ומיידית, מעין "פצצה מתקתקת", המאיימת על קיומו הדמוקרטי של העולם המערבי. אין צורך להיעזר בספקולציות ובתרחישי אימה הגיוניים או בלתי הגיוניים. די לנו לשמוע את איומיו של הנשיא האירני אחמדינג'אד.

"אינני מומחה לייצור או להפעלה של נשק גרעיני," הודה פרופסור סמית בחיוך אירוני "אך אני משוכנע שהדרך הנכונה להסיר מעל סדר יומו של העולם המערבי את הסכנות הגלומות בכוחה הרצחני וההרסני של האמונה האיסלאמית הפנאטית, היא פיתוח מדיניות הרתעה חדשה. מדיניות של מאזן-אימה מן הסוג שכבר נוסה, ובהצלחה, בימים הכמעט-נשכחים של המלחמה הקרה בין מזרח למערב.

"אני לא מדבר על הפעלת נשק גרעיני והשמדת מיליונים. בשום אופן לא. המוות הוא אירוע חד פעמי שאחריו כבר לא קיים כל מכאוב. לעולם הדמוקרטי עדיף לנקוט בשיטה של "האיום בסבל האולטימטיבי". אם – ישמור אותנו אלוהים מפני יום זוועות שכזה - יגיעו הטרוריסטים לכלל פיגועי טרור גרעיניים או אפילו רדיואקטיביים באמצעות¹⁹ Back pack nuke, לא יהיה מנוס אלא להחזיר את המוסלמים במדינות יצרניות הטרור לימי מצוקת חיי העוני במדבר, ברעב, במחלות, בתחבורה על גבי גמלים וחמורים, ללא כל הנאות העולם הזה שאליהן כה התרגלו מאז אמצע המאה העשרים".

"אני יודע" הוסיף האורח המלומד, "שאתם נוהגים לבחון הרבה תרחישים אפשריים לכל צרה שלא תבוא. מתוך שאני מכיר את יכולותיכם האינטלקטואליות והמבצעיות, אני מאמין שבמקרים רבים את מצליחים לקלוע בול למציאות עתידית ולמצוא לה פתרון מבצעי. אבל אני מבקש להזהיר אתכם מפני שגיאה יסודית של כל מי שמבקש לחזות את הצפוי להתרחש בעתיד כדי לקדם את פניה של כל רעה-חולה. והשגיאה היא - הניסיון להסיק מסקנות ולהכין תוכניות-מנע רק על-פי תבנית אירועי העבר. היקש לוגי שגוי מן הסוג הזה, יכול להניח כי אם מלחמת העולם הראשונה פרצה כתוצאה מרצח של יורש עצר אחד, הרי סביר להניח שגם מלחמת העולם השלישית תפרוץ כתוצאה מאירוע אלים, חד פעמי ומוגדר. למרבה הצער אני נאלץ לומר לכם כי, לדעתי ולדעת רבים מעמיתי החוקרים את העולם המוסלמי, אין שגיאה חמורה מזו. האמת המרה היא שכל מי שאינו מנסה לטמון את ראשו בחול חייב להכיר בעובדה הנוראה, המבהילה אפילו, כי מלחמת העולם השלישית כבר התחילה. המלחמה הזאת איננה מתנהלת בין צבאות סדירים, אלא בין שתי אמונות מונותיאיסטיות - הנצרות והאיסלאם – וכלי המלחמה שלה אינן צוללות, טילים בין-יבשתיים או כלי משחית אחרים – אלא טרור מתאבדים בלתי אנושי, חסר רחמים, שהעולם הדמוקרטי המערבי עדיין לא הצליח להילחם בו בהצלחה, ובוודאי שלא לחסל אותו.

"את רעמי הפתיחה של "מלחמת העולם הטרוריסטית" כולנו שומעים בקולות הפיצוץ של מכוניות תופת נהוגות בידי מתאבדים-מתנדבים – בישראל כמו בעירק - המוכנים להקריב את היקר מכל, את חייהם, למען המטרה הקולקטיבית. ביום הניצחון האיסלאמי המיוחל, כך הם מאמינים, יזקפו את קומתם מאות מיליוני עבדי-אללה, אשר אחרי החזרת כבודם ייצאו למערכה האמיתית: השלטת אמונתם בכל רחבי העולם הנוצרי וסילוק מלא ומוחלט של הכופרים הציוניים מכל רחבי ארץ הקודש פלשתין אותה כבשו ב-1948. סילוק והכחדה – ללא הסדר, ללא פשרה, ללא סליחה.

"כדי לדעת באילו אמצעים ודרכים ראוי לנקוט כדי לרכז מאמץ ולנצח במלחמת העולמות הרצחנית החדשה, יש להכיר, בראש וראשונה, את המנטאליות הערבית. המרכיב הדומיננטי ביותר במנטאליות הזו הוא משמעות הפגיעה בכבוד. פגיעה מן הסוג הזה לעולם לא תימחה אלא בחיסול פיסי של מי שפגע בכבוד. כל מי שחי במחיצת ערבים או בסביבתם, מכיר היטב את מסלול ההרג, בעיקר של נשים, הקרוי 'רצח בגלל כבוד המשפחה'.

"על-מנת להצליח להביס את כוחה של אמונה עיוורת פנאטית כזו, חייב המערב להבין בהקדם האפשרי כי טיפול יעיל נגד האיום הקיומי הטמון ב"לוחמי הסהר", אינו יכול להסתייע בשיטות דמוקרטיות. מי שרוצה לנצח במלחמה המוכתבת על-פי כללים רצחניים, היטלראיים ממש, חייב לפעול בדרכים דרקוניות, לא תמיד דמוקרטיות במיוחד. ככל שנקדים כולנו להטמיע בליבנו ובמוחנו, את ההכרה כי כל האמצעים כשרים כדי לנצח ולמגר את איום הטרור שנכפה עלינו – כך ייטב לכל העולם החופשי. אך גם אם תאחר ההכרה להגיע – היא בוא תבוא, אף אם בדרך אל ההכרה הזו ישפך עוד דם רב של מאות אלפי חפים מפשע שימצאו את מותם האלים, על לא עוול בכפם, מידי בני עוולה אשר בשם האמונה הפנאטית הופכים את שם נביאם למלה נרדפת לרצחנות בלתי אנושית.

"אני יודע כי הזמנתם אותי לכאן, כדי להשמיע בפניכם את הערכותיי המקצועיות" חייך הפרופסור, "אך אני מקווה שלא תכעסו אם אסיים בנימה אישית, לא בדיוק מדעית, כיוון שגם לאנשי מחקר אקדמי כמוני יש דעות אישיות. במלים הכי פשוטות אומר לכם כך: אסור לכם, כאן בישראל, לשכוח עובדה מעציבה אחת. אתם והפלשתינים מייצגים שתי תנועות שחרור לאומיות הנלחמות מזה שנים רבות, רבות מאד, על אותה כברת ארץ עתיקה – "נחלת אבותינו" בפיכם ו"פלשתין הכבושה" בפי הפלשתינים. על-פי הנחישות והאלימות של המאבק, אין זה סביר בעיני שקיימת אפשרות ריאלית של פשרה בין הניצים.

"במלחמה הזו, המונעת באש הלוהטת משנאה של אמוציות והקשרים היסטוריים המשולבים באמונה דתית עמוקה, בהבטחות אלוהיות ובקשר נפשי עז אל קרקע המולדת המובטחת, במלחמה שבה כל צד טוען "כולה שלי", רק צד אחד יכול לצאת מנצח. רק צד אחד יכול להיוותר עומד על רגליו ושולט בארץ ששוב אינה זבת חלב ודבש אלא זבת דם נרצחים על לא עוול בכפם. במאבק הזה, הפתרון היחיד שיכול להתקבל על הדעת הוא רק זה שבמסגרתו צד אחד יגבר על האחר וישלוט בארץ חלומותיו, במולדת כיסופיו, כאשר העם השני נמחק מעל פני האדמה הזו, גולה ממנה, או נותר לחיות בה כמיעוט בעל זכויות מינימליות. מנקודת הראות הקיומית של תנועת השחרור הציונית-יהודית, המעדיפה שלא להיות משוספת גרון בסיף המוסלמי, חשוב ביותר שהמנצחת תהיה ישראל והיא תהיה זו שתוכל להכתיב את תנאי הדו-קיום ואופיים".

"והשלום הנאור, הצודק והדמוקרטי עם הפלשתינים ועם כל עמי ערב הסובבים את ישראל, מה יהיה גורלו? הוא כנראה יישאר לנצח משאת נפש, משאלת לב שלא תתממש, נבואת אחרית הימים שלא תתגשם לעולם. בוודאי שלא בימינו".

דממה נוגה השתררה בחדר.



המשך יבוא...

1. "מהלומה שנייה" - מונח בז'רגון הגרעיני בינלאומי שמשמעותו הנחתת תגמול על מדינת אויב שביצעה התקפה גרעינית, בעזרת כוחות גרעיניים המצויים במיתקנים חסויים – קרקעיים, ימיים או אוויריים - שנותרו ללא פגיעה לאחר ההתקפה הגרעינית הראשונה של האויב.

2. איפכא מסתברא (בארמית: מסתבר ההיפך). אחד מכלי הבקרה במודיעין: הצגה מכוונת ושיטתית, של תפיסה או פרשנות מודיעינית הנוגדת את התפיסה המובילה והמרכזית בהערכת המודיעין.

3. לוחמה פסיכולוגית – העברה מבוקרת ליריב של מידע מגמתי (הכולל פרטים כוזבים ו/או אמיתיים), שנועד לשרת את מטרות מוסר המידע.

4. ויז-אינט (ר"ת: VISUAL INTELLIGENCE ). מודיעין חזותי (ויזואלי) – המתקבל מאמצעי איסוף אופטיים: תצפיות (בעין או במכשירים) או צילום (ממצלמה, ממערכת תצפית אלקטרונית, ממטוס, מלוויין וכיו"ב).

5. אלינט (ר"ת: ELECTRONIC INTELLIGENCE – מודיעין אלקטרוני). מודיעין המתקבל מיירוט תעבורה של אותות אלקטרומגנטיים הנפלטים מעצמים קורנים (משדרים, מכ"מים, כלי טיס, כלי שיט וכד').

6. דוממים – מידע קיים במאגרי מידע קיימים (פיזיים או אלקטרוניים), ללא פנייה אל "מקורות אנוש" לצורך השגת המידע או אימותו.

7. הצלבה - אישוש ידיעה על-ידי השוואתה לידיעות ממקורות אחרים הנגישים לאותו מידע, על-מנת לעמוד על אמיתות המידע בכללו.

8. Modus operandi - - דרך הפעולה

9. מאנטרה - חזרה על מילה או משפט שאותו מדקלמים פעם אחר פעם. המאנטרה לא חייבת להיות בעלת משמעות או הגיונית מבחינה דקדוקית, היות ומטרתה איננה דו-שיח אלא השפעה על התודעה.

10. ניוטורון – חלקיק חשמלי, אחד ממרכיבי גרעין האטום.

11. אימות מידע. הליך מחקרי שנועד לבדוק נכונות של מידע כדי שאפשר יהיה לאשר אותו או להזימו, בעיקר באמצעות הצלבתו עם מידע שנאסף ממקורות נוספים.

12. פרסומים רבים בעולם יודעים לספר כי מאז ימי השאח מוחמד ריזה פאחלאווי יצרה ישראל מערכת קשרים וסיוע מאסיבי עם ראשי העם הכורדי, בראש וראשונה עם מנהיגם מולה מוסטפה ברזאני. כאשר הלך לעולמו בארה"ב ב-1979 מיליוני כורדים בכל רחבי העולם התאבלו עליו. עד היום אין העם הכורדי שוכח את המנהיג הנערץ הזה ונושא את שמו בהערצה. על-פי הפרסומים האלה ידוע עד כמה היה מכריע הסיוע שישראל העניקה לעם הכורדי בכל מלחמותיהם לחופש ולעצמאות. מתוך כך סביר להניח כי גם היום, יהיו הכורדים מוכנים לעזור למי שעזר להם. האופי הלאומי של הכורדים מנחה אותם בדרך שבה לעולם אין הם שוכחים את בעלי בריתם, את מי שעזר להם בעת צרה. בתמצית אפשר לומר כך: העם הכורדי איתנו עד היום, וגם אנחנו איתם.

13. "אופק 5", הלוויין כחול-לבן, ששוגר לחלל לפני יותר משנה באמצעות הטיל "שביט" שמנועיו יוצרו במפעלי התעשיה הצבאית, שייך למה שנהוג לכנות "הקטגוריה של הלוויינים הקלים הקטנים". משקלו בעת השיגור היה 300 ק"ג, גובהו 2.3 מ' וקוטרו 1.2 מ'. בלב המערכת הלוויינית של "אופק 5" ממוקמת מצלמה טלסקופית, מתוצרת "אל-אופ", המסוגלת לאתר כל מטרה ולצלם אותה, בחדות גבוהה ביותר ובצבע. תוצאת הצילום נראית כאילו התמונה צולמה בידי אדם שניצב במרחק 30 מ' מן העדשה. משמעות הדבר: כל פרט קטן מן המטרה המצולמת נקלט בבירור בתמונה ומשוגר בו-זמנית למרכז הבקרה של תחנת המעקב הקרקעית הממוקמת בתוך מפעל מב"ת של התעשיה האווירית במרכז ישראל, המפעל שייצר את הלוויין ושיגר אותו אל המסלול המבצעי סביב כדור הארץ.

14. חתמ"צ (ר"ת: חיתוך מצב). סיכום תמונת מצב נכונה לזמן נתון, תוך התייחסות להמשך, שינוי או עצירת הפעילות בהתאם לתמונת המצב שהוצגה על בסיס המידע שהושג "נכון לעכשיו".

15. תהליך חשיבה שמטרתו לגבש ולנתח את תמונת המציאות. הערכת מצב משקללת הן את תמונת האויב (על בסיס הערכה המסתמכת על מודיעין מאומת שנאסף ממקורות שונים) והן את תמונת כוחותינו (כוונות, יכולות, צפי, אילוצים וכיו"ב).

16. אורך הדולפין – 57 מ' רוחבה – 6.8 מ'; מהירות שיוט בצלילה – 20 קשר (36 קמ"ש); טווח שיוט - כ-15,000 ק"מ; עומק צלילה מירבי – 350 מ'; צוות – 35; יכולת קרבית: 16 צינורות שיגור אשר לפי פרסומים זרים אפשר לשגר מהם טילי שיוט מתוצרת ישראל, המסוגלים לשאת ראשי חץ גרעיניים); יכולת נשיאה של כ-12 לוחמים מיומנים לפעילות תת-ימית דוגמת לוחמי שייטת 13; 10 טורפדו.

17. סימולציה – מודל של פעולה על בסיס הדמיה, המבוסס על התנאים האמיתיים שצפוי שיתקיימו בפעילות עתידית.

18. הלוח המוסלמי הוא לוח שנה שמבוסס על מחזור ירח, כלומר על התקופה שבה משלים הירח הקפה שלמה סביב כדור הארץ. בלוח זה נספרות השנים מהיום הראשון של השנה שבה התרחשה הספירה המוסלמית, ההג'רה, כלומר מה-1 במוחרם, ה-16 ביולי 622. ההג'רה עצמה אירעה במהלך חודש רביע אל-אוול, או ספטמבר 622. כיוון שלוח השנה אינו "מתוקן על-ידי השמש" (כפי שנעשה בלוח העברי) נגרמת "תזוזה" של הימים לאורך השנה. בשנים מסוימות חג זה או אחר יכול להתקיים בקיץ, ובשנים אחרות החג יתקיים בחורף. כמו החגים כך גם צום הרמדאן זז אף הוא עם לוח השנה. 33 שנות שמש שוות באורכן ל-34 שנים בלוח המוסלמי.

19. "מזוודה קטנה ובה פצצת אטום הניתנת לנשיאה על גבו של אדם". הפצצה הראשונה מן הסוג הזה יוצרה בארה"ב כנשק גרעיני טקטי וכונתה על שמו של אחד מגיבורי המערב הפרוע "דייווי קרוקט". משקלה של הפצצה היה 23 ק"ג בלבד ועוצמתה הייתה שווה לפצצת ט.נ.ט במשקל שבין 10 ל-20 טונות. אחד הפחדים הגדולים של ארה "ב בדור הזה הוןא שטרוריסטים מוסלמים יצליחו להבריח לארה"ב מספר פצצות אטום זעירות מן הסוג הזה ויפעילו אותן במרכזי הערים הגדולות.