Nfc מדווח היום על מכירת 7 מגרשים ביקנעם לשבעה יזמים שונים. מאחורי התוצאות מסתתרת עובדה לא שגרתית: 5 מהמגרשים נמכרו לא למרבה במחיר, כמקובל, אלא למי שהציע מחיר נמוך יחסית, לעתים לממעיט במחיר. איך זה יתכן?
מדינות המינהל במכרזים אלו, כמו במכרזים אחרים, היא למכור לכל יזם רק מתחם אחד, גם אם הציע את המחיר הגבוה ביותר בכמה מגרשים. המטרה היא להגדיל את מספר היזמים הבונים, ליצור ביניהם תחרות וכך לבלום את יקור הדירות.
מדיניות זו הביאה לתוצאה אבסורדית. דוגמא בולטת היא המכרז למתחם הגדול ביותר, ל-75 דירות: חברת מגידו-אמיתי הגישה את ההצעה הרביעית בגודלה. היא זכתה, כיוון ששלוש החברות שהציעו מחירים גבוהים יותר - מי-טל, אחים בוסקילה ויזם נוסף - זכו כל אחת במגרש אחר.
חברת בנגד זכתה במכרז ל-44 דירות, למרות שהייתה במקום השלישי. גם כאן הציעו מי-טל ובוסקילה מחירים גבוהים יותר. גם במכרזים אחרים ביקנעם חזרה תמונה זו. למעשה, לו היה המינהל מוכר את כל המגרשים למרבה במחיר, היו חברות מי-טל ובוסקילה משתלטות על רוב השכונה.
ברור, שמדיניות זו מביאה לכך, שהמינהל מוכר חלק מהמגרשים במחירים נמוכים יחסית. במקרה של בנגד, הביאה זכיתה לכך שהכנסות המינהל קטנו ב-1.5 מיליון שקל לעומת המחיר שהיה יכול להשיג על-ידי המכירה לבוסקילה, שהגיעו למקום הראשון.
המינהל מצדיק את מדיניותו, כאמור, בכך שהיא מביאה לכך ששבעה יזמים יתחרו זה בזה בשכונה החדשה ביקנעם, והתחרות אמורה להביא להוזלת הדירות לקונים. לדעת ראשי המינהל, עליו להביא בחשבון, בביהתו גוף ממשלתי-ציבורי, גם את טובת הציבור, ולא רק אינטרסים של רווח למינהל עצמו, כפי שמקובל בחברה עסקית רגילה.
אבל יש גם צד שני למטבע: היזם שקנה את המגרש בזול נהנה בעצם מן ההפקר. הוא חסך סכומי כסף גדולים. האם יש ביטחון, שהוא יעביר לקונים את ההוזלה? לא בטוח. תלוי במצב השוק ובביקוש לדירות. היזם בדרך כלל איננו צדיק תמים, ואם רק יוכל להעלות מחירים - ייקר את הדירות, ויגדיל את הרווחים שהוא משלשל לכיסו.
