בועז יונה "מתראיין" במטוס

לחדשות ערוץ 2 וחדשות ערוץ 10 היה אייטם מצוין לרכז בו את השידורים בשעות אחה"צ וחדשות המהדורה המרכזית ביום שני [16.6.08]. בועז יונה, המנכ"ל הנמלט של חברת "חפציבה" שסיבך את החברה בהתנהלות עסקית כושלת ופושעת - רואיין בשני הערוצים בשבתו כעציר במטוס שהחזירו לישראל.

המנכ"ל הנמלט נתפס כזכור באיטליה ולאחר שהות ארוכה בבית הסוהר בוורונה הוסגר לידי משטרת ישראל. חוקרי המשטרה התייצבו, על-פי סיכום מוקדם עם השלטונות האיטלקיים בוורונה ולאחר מכן בשדה התעופה במילאנו. המשטרה האיטלקית הביאה את האסיר לכבש מטוס אל–על שם הוסגר לידי חוקרי המשטרה שעצרו אותו, העלו אותו למטוס, שהסיע את העבריין הנמלט ואותם לישראל ישר לחדרי החקירות.

אבל חוקרי המשטרה לא הגיעו לבד לאיטליה כדי לאסוף את בועז יונה. הייתה להם פמליה, שלוותה אותם גם במטוס בדרך חזרה לישראל.

למי שלא ניחש עד כה – מדובר בפמליה של עיתונאים בעיקר צוותי טלוויזיה בראשות כתבי המשטרה והמשפט של ערוץ 2 וערוץ 10. מטרתם הייתה ברורה ולגיטימית. הם רצו לצלם ולראיין את בועז יונה עוד לפני שיגיע לישראל. עוד לפני שיוכנס לחדרי החקירות של המשטרה, עוד לפני שעורכי דינו יתחילו לטעון את שסנגורים טוענים. האמת שלא היה להם הרבה מה לחדש לציבור נפגעי חפציבה. הדברים בכללותם ידועים. גם המגעים בדבר עסקת טיעון בין יונה לפרקליטות פורסמו. אז מה בכל זאת עניין את כתבי הטלוויזיה?

לא צריך להיות מומחה גדול בתקשורת כדי להבין שעניינה אותם התמונה. התמונה של בועז יונה המנכ"ל הנמלט כשהוא מובל בידי החוקרים באזיקים למטוס. תמונה הרי שווה אלף מילים נכון? אבל לא רק התמונה. חשוב היה גם להוציא מהעבריין המוסגר כמה משפטים. רצוי משפטים בוטים בנוסח "שופכים את דמי", "התקשורת אשמה", "אני לא גנב", וכיוב'. משפטים כאלה מפי העבריין בצרוף מראה ניידות משטרה לפני ואחרי ובצמוד צילומים של שלטי הפגנת הנפגעים, אלה חדשות שעושות רייטינג. ורייטינג גבוה שווה הרבה כסף לבעלי המניות.

שלא תהייה טעות. אין באמור כדי לחלוק על כך שהנושא מעניין. [גם לא כדי להביע סימפטיה כלשהי לבועז יונה שגרם לאסון למאות משפחות של משתכנים]. אבל משהו בכל זאת מטריד בכל ההתנהלות התקשורתית סביב החזרתו של יונה לישראל.

די ברור שצוותי הטלוויזיה לא היו יכולים להתקרב למנכ"ל חפציבה ללא שיתוף הפעולה של חוקרי המשטרה. הרי הוא היה במעמד של עציר במטוס. נאסר עליו לקום ממקומו ללא קבלת רשות חוקרי המשטרה שישבו צמודים אליו. אז יושב העציר בפקודה במקומו, חוקרי המשטרה לידו וצוותי הטלוויזיה מורשים למקם מולו את המצלמות ופנסי התאורה והכתבים יכולים להתחיל לזרוק נגדו שאלות פרובוקטיביות כמו "מה אתה יכול לומר למשפחות שהרסת"? "איפה המיליונים שלקחת"? וכו' וכו'. מה עושים חוקרי המשטרה? כלום. רק כשהצעקות מתגברות נשמע איזה קול המנסה להרגיע את יונה: די כבר. אבל זה היה רק לאחר שהכתבים השיגו את מה שרצו.

אז "סקופ" לא היה כאן. כי לא הייתה בלעדיות, לא על התמונה, לא על הנאמר. אבל האם הייתה עסקה בין ערוץ 2 וערוץ 10 לבין המשטרה שבעקבותיה התאפשר להם להגיע לעציר במקום מעצרו במטוס לצלם ולתחוב מיקרופונים? שאלה נוספת – מה קיבלה או מה מצפה המשטרה לקבל בתמורה? החוקרים שקיבלו לידיהם את העציר קיבלו זמן מסך חיובי ממושך בימים האחרונים. כתב המשטרה של ערוץ 2 הוסיף בשידור תודה מיוחדת למשטרת ישראל על "הפתיחות ושיתוף הפעולה". לא סביר ששיתוף הפעולה הזה הוענק רק על-ידי החוקרים שנשלחו לאיטליה. ההיגיון אומר שעל כך סוכם עם דרגים בכירים יותר ערב הנסיעה. לכן גם שוגרו צוותי הסיקור.

התקשורת אינה צריכה לעשות הסכמי שיתוף פעולה כאלה עם המשטרה, גם אם תוצאתם היא עתירת רייטינג עבורה. טיבו של הסכם הוא שיש בו תן וקח. תקשורת המחויבת בתמורה לגורם המסוקר על ידה [ולעניינו כאן – המשטרה] כפי שמסתמן, לכאורה, במקרה הזה - מסתכנת באבדן האמינות הציבורית עליה היא אמורה להישען בדיווחיה. כלל זה יפה בכל הזמנים הוא מקבל חשיבות משנה בימים אלה.