... הנבדק הוא גבר גבוה, אתלטי, זקוף, רזה, מטופח בהופעתו. נכנס לחדר כרוח-סערה. מלא אנרגיה. צעדיו מהירים, תנועותיו גמישות וזריזות עם מעט תיאטרליות ונשיוּת בהליכתו. לעיתים פורצות תנועות לא-רצוניות של עווית בפניו, בכתפיו ובצווארו...

... במהלך השיחה קיימים מעברים משלווה חיצונית עם מתח פנימי לאי-שקט קל עם חוסר סבלנות... לעיתים, תוך שיחה, נוטה הנבדק לחבק לפתע ביד אחת את בני שיחו תוך קירוב פניו לפניהם, במחווה של חברתיות-יתר הפולשת למרחבם...

... צלול, מודע, ערני וסורק סביבתו כל העת בהיפרוויג'ילנטיות ואף חשדנות, תוך עמידה על המשמר ובחינה מתמדת של הבודקים...
מעת מתוח וקופצני... מדבר ספונטנית, בשטף וקצב מהיר, בטון דקלרטיבי, עם מעברים מקול שקט ורך עם חיוכים ומתק שפתיים, להצהרות בקול רם ותקיף, לעניין, תוך הרחבה ופירוט, נטייה לווכחנות ולתימרון בנתונים ותוך ניסיון להשתלט על השיחה... בעל יכולת ריכוז, התמצאות בזמן, במקום ובזהות וזיכרון מיידי, בינוני וארוך-טווח טובות מאוד... מגלה יכולות מיקוד, הקשבה והתמדה גבוהות...

חשיבתו מאורגנת, עניינית, קוהרנטית, מופנית למטרה עם נטייה לאינטלקטואליזיה. מנת המישכל מוערכת קלינית בתחום הנורמה הגבוהה, עם יכולות הבנה, הפשטה, המשגה והסקת מסקנות גבוהות. הידע הכללי רחב. השליטה בשפה והביטוי הוורבלי – טובים מאוד. שיפוטו בענייני יומיום ובנושאים תיאורטיים – תקין... לא הייתה עדות בשיחה לקיומן של מחשבות-שווא ולא לקיומן של מחשבות התאבדות. כמו-כן, לא הייתה עדות לקיומם של אינדיוסינקרטיות או פערים בביצועים השונים במהלך השיחה...

קיימת בהתנהגותו של הנבדק הצגת ביטחון עצמי מופגן עד נטייה להתנשאות ולניכור, גאוותנות ואף מחשבות גדלות... לא הייתה כל עדות להפרעות בתפישה החושית... מצב רוחו של הנבדק טוב ואף מרומם מעט, תואם לתוכן ולסיטואציה, אך איריטאבילי עם מתח מתחת לפני השטח, העלול לעבור במהירות הבזק, כהכשת נחש, בתגובה לפרובוקציה - לתוקפנות מילולית בוטה וכעוסה, עם שינוי דרמטי מידידותיות בהבעת הפנים, בדיבור ובתנוחת הגוף, לעויינות על-סף התפרצות פיזית הנבלמת על-ידי הנבדק בקושי, תוך נטייה מילולית למגר כל איום בעיניו ולגמד ולמזער את היריב שמולו תוך זילזול ציני בו...

הנבדק גורם לבודקים לחוש אי-נוחות, מתח וזהירות בניסוחיהם, ואף נותן רושם עקב מעבריו המהירים בין חברותיות יתר וסדוקטיביות לבין איריטאביליות ותוקפנות מילולית בוטה שמתמרן כל הזמן...

... התבססות הגאווה האישית וההערכה העצמית של הנבדק היא על היכולות הקוגניטיביות הגבוהות – הריכוז, הזיכרון, השפה, הדיבור, האינטליגנציה, ההבנה, הלמידה, האינטואיציה, השיפוט, התכנון, התפישה המהירה בנוסף לוולישן (רציה) וליכולות הביצוע הגבוהות – מול הבעייתיות שביכולות הגופניות מוטוריות, ביכולת לדחות סיפוקים ולעמוד בתסכולים ואכזבות, ביכולת להשתלט על כעס וברגולציה של דחפים...

... קיימת בעייתיות בחוסר המעצורים שבהתנהלות הנבדק. וכשהמטרה מקדשת את האמצעים לדעתו – הוא דומה למשאית כבדה ללא כל מערכת בלמים...

... מנגנוני ההגנה העיקריים הם אינטלקטואליזציה, רציונאליזציה, ספליטינג, פרוג'קשן ופרוג'קטיב איידנטיפיקיישן (תימרון לא מודע של היריב להתנהגות מסוימת שתצדיק אז את ההתייחסות אליו...)

... קיימת אצל הנבדק נטייה לפצל גם בין קבוצות אנשים. לא רק ספליט תוך-אישי לשחור לגמרי ולבן לגמרי, אלא גם תוך שליטה ותימרון על-ידי הסתרת נתונים (ראיית הפאזל בשלמותו רק על-ידו)... מסוגל להקריב הקרובים לו ביותר - ברגע שהגדירם כ"שחורים" מבלי להניד עפעף, תוך גילוי קור-רוח ואכזריות כי הוא ה"לבן" והצודק לדעתו...

... בולטים בנבדק מעברים קיצוניים מעמדה לעמדה: חברים יכולים להפוך כאמור לאויבים כהרף עין ואידיאולוגיות יכולות להשתנות לפי הצרכים האישיים...

... קיימת אימפולסיביות בהתנהגות הנבדק. הדבר מרמז על התנהלות של הליכה על הסף, גם בענייני הימורים ועד להתנהגות אנטיסוציאלית בוחנת גבוהות ויכולות תימרון... הנבדק נוטה להעריך בני אדם אחרים כנחותים ממנו ונותן אמון-מה רק במעטים שהעמידם בניסיונות קשים בהוותם מעין אקסטנציה שלו. נוטה לשחק בהם ועלול גם לשחק במוסדות שיינתנו בידיו כבצעצועים, מבלי לקחת בחשבון כל ההשלכות והתוצאות...

... עולם ערכיו של הנבדק הוא כזה בו המיליארדר האמריקני (אליו הוא שואף להידמות) נתפס על-ידו כשלב המתקדם ביותר באבולוציה האנושית... עולם של שחור ולבן, בו לטוב ולרע אין משמעות ערכית אלא בהקשר להשגת יתרונות, מעמד ורכוש לעצמו...

בעולם שבנוי לדעתו רק על איומים, הפעלת כוח ופיתויים (כסף, רכוש, מעמד, תדמית, תפקידים ומין). אין לנבדק כל בעיה להתחבר לקרמינלים מקצועיים (תוך שיקוף הבעייתיות שבפתרון הקונפליקט האדיפלי)... הנבדק מעריץ עולם דרוויניסטי שלא לומר מקיאבליסטי, בו הכוח הפיזי והכלכלי קובעים, ובו אין מקום לערכים – דאגה לחלש ולחולה, רכות ואלוהים, אלא להשגת מטרות אגוצנטריות כתכלית בפני עצמה...

בשלב ההתפתחות האורלי סנסורימוטורי, קיימת בעייתיות המביאה את הנבדק להתנהגות אגוצנטרית ודרשנית עם תוקפנות מילולית... גם בשלב האנלי הפראופריישנלי – קיימת בעייתיות המביאה להתנהגות עקשנית, נוקשה ורכושנית עם מרידה בסמכות (דמות אב), כולל במערכות החוק... בשלב הפאלי פראופריישנלי – בעייתיות בהטמעת ערכים ובהיווצרות הסופראגו...

... מוסרית, הנבדק תקוע בפאזת התפתחות אנושית מוקדמת ביותר של תפיסת מוסר קולברגיאנית במישור הראשון הפר-קונבנציונלי של גישת הגמול, בו פעולה נקבעת בלעדית לשם סיפוק צרכים על-פי עיקרון ההנאה המיידית ולא על-מנת לרצות אחרים, לא כדי למלא דרישות החוק והחובה, לא על-ידי הבנה שעקרונות וכיבוד חיוניים לסדר החברתי, ולא על-ידי התנהגות על-פי עקרונות אתיים ומוסריים שביסודם הגינות, שמירת חוק, צדק, כבוד לשונות, חירות ושיוויון...

קיימים בהתנהגות הנבדק אלמנטים של סיכון, פרט לסיכונים שבהסתמכות במעשים לא חוקיים:

בהיפגע עולמו, מעשית או סימבולית, בקריסת בריאותו, יכולת ביצועו, מעמדו החברתי והכלכלי ויחסיו עם האנשים החשובים לו, בעת סכנה לנפילת כוחו הפיזי, האינטלקטואלי והגברי, ברדת כושרו לתמרן ובהתרקם איום על מימוש שאיפותיו – עלול הנבדק, לאור כל המתואר לעיל, להגיב באימפולסים אגרסיביים עויינים, בפעילות-יתר, בהיצמדות רוטווילרית לתפקידו ולמעמדו מול כל העולם (רכושנות, עקשנות), בפרויקציות, בהתנתקויות ובפחדים מאובדן שליטה...

בגבור האיום הסטרסוגני הדיסאינטגרטיבי – עלול הנבדק להגיב בתחושת השפלה, בתופעות סומטיות, בצריכת תרופות ובהתקפי אי-שקט ובלבול...

בהתגבר האיום, וקשה לנבא מה יהיה "הקש שישבור את גב הגמל" – עלול להתרחש אצל הנבדק כשל אגו חמור עם צורות של סיכון חיים, שעקב המרכיבים הפרויקטיביים באישיותו, עלול להביאו לנסות ולגרור את חבריו ואת כל הסובבים אותו, לאבדון-דיכאוני המקפד חיי אהוביו כדי "להצילם" מגורל מר ממוות, לתפישתו, בנוסח: "תמות נפשי עם פלישתים".