על מנהל תקין וטוהר מידות

חשש לעבירה פלילית - ביקורת פנים

מאת , ה

בשנים האחרונות, קיימת מגמה בדיני החברות להרחבת מעגל הגורמים האחראים בפעילותם עבור ובשם החברה שבה הם פועלים. הרחבת החובות החלים על מבקרי הפנים, הינה חלק ממגמה זו.

שתיים הן החובות העיקריות בהן חב מבקר הפנים:

חובת האמונים - שמשמעה החובה לנהוג בתום לב ולטובת האינטרסים של החברה. בכלל זאת כוללת חובה זו את החובה להימנע מפעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כנושא משרה לבין כל עניין אחר, פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה, ניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, וגילוי כל מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו בחברה.

חובת הזהירות - אשר על פיה על מבקר הפנים החובה לנהוג שלא ברשלנות. החובה הינה לנקיטת אמצעים סבירים לקבלת מידע בדבר הכדאיות העסקית של הפעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לעניין פעולות כאמור.

לאור הרחבת הנושאים באחריות במסגרת דיני החברות, על מבקרי הפנים להקדיש את שימת לבם למהות וגבולות תפקידם, לברר את שדורש בירורם ולשאול את כלל השאלות, בעזרתן ידעו את המבוקש והמצופה מהם, ולזכור כי, נושא משרה אשר פועל בתום לב ובזהירות, גם אם שיקול דעתו העסקי הוביל לכדי נזק, לא ישא ולא תוטל עליו אחריות אישית.

דוגמא מעשית להטלת חבויות אלו, הינה פרשת המעילה בבנק למסחר, שם הוגש על-ידי כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק הבנק למסחר, כתב תביעה בין היתר נגד מבקרי הפנים של הבנק למסחר בתקפה הרלוונטית.

בין טענות התביעה הבולטות, נגד מבקרי הפנים, ניתן היה למצוא טענות הנוגעות בעיקרן להיקף האחריות המוטל על מבקרי פנים, התעלמות ואי בדיקתם של חשדות שהתעוררו בעקבות פעולות חריגות בחשבונות לקוחות הבנק וכן הסתפקות בהתרעות מבלי לבדוק האם המלצותיהם של מבקרי הפנים אכן יושמו בפועל ומה תוצאותיהן.

יצוין, כי במסגרת ההנחיות והתקנים שהוציאה לשכת מבקרי הפנים בישראל נכללים תקנים והנחיות העוסקים באחריות לגילוי הונאות, מעילות ומניעתן.

כלים מחייבים

עמדת הח"מ היא, כי אף-על-פי שאין מדובר בדבר חקיקה, ואף-על-פי שלשכת המבקשים הפנימיים אינה גוף סטטוטורי, הרי יש בהנחיות האמורות משום כלים מחייבים או למצער, כלים באמצעותם תיבחן סבירות התנהלותם של מבקרי הפנים, ואפילו אינם חברים בלשכת המבקשים הפנימיים.

על אף האמור לעיל, יש לציין, כי ככל שמבקר הפנים נקט באמצעים סבירים, גם אם שיקול דעתו היה מוטעה, לא יחויב כלפי החברה בשל תוצאות החלטתו. מנגד יצוין, כי ניתן יהא לראות הפרה של חובת אמונים אצל מבקר פנים, גם אם בהתנהגותו לא נגרם נזק לחברה. במקביל, נראה את חובת הזהירות של מבקר הפנים כמופרת, גם אם נושא המשרה לא ניצל את כוחו לרעה.

מנגנוני ההגנה העומדים למבקרי הפנים, הם פטור, שיפוי וביטוח. עם זאת, על-מנת שמנגנוני ההגנה, הסדרי הביטוח הפטור והשיפוי, לא ירוקנו מתוכן את אחריות מבקרי הפנים, קבע חוק החברות סיטואציות, בהן לא ניתן יהיה להגן על נושאי המשרה במנגנונים אלו, ביניהן, הפרת חובת האמונים כלפי החברה, למעט מצב בו שמבקר הפנים פעל בתום לב והיה לו יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת החברה, הפרת חובת הזהירות שנעשתה בכוונה או בפזיזות, פעולה מתוך כוונה להפיק רווח אישי שלא כדין, וכן קנס או כופר שהוטל על נושא המשרה.