|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יצר ההישרדות ואומץ הלב, התושייה והגבורה, ההתנדבות וההקרבה - כל אלה הם תוצאה של חינוך מסוים, שהוא לא בדיוק מהסוג שהתקשורת של מדינת ישראל, כפי שהיא כיום, מעוניינת לטפח
|
התקשורת לא נתנה ביטוי הולם למעשה הגבורה של החייל האלמוני אשר הרג את המחבל הטרקטוריסט, ויש לכך כמה סיבות: - מדובר בבחור דתי, בן למשפחה ברוכת ילדים - 12 ילדים במשפחה, גיסו של סרן דוד שפירא אשר ביחד עם הרב יצחק דדון הרג את המחבל בישיבת מרכז הרב זה מכבר. כל זאת אולי לא ממש סיבה להימנעות החשיפה התקשורתית, אך גם לא המודל שהתקשורת הישראלית הייתה רוצה לפאר ולגדל.
- אמנם החייל האלמוני עבר בצה"ל את חטיבת גולני ואת סיירת אגוז, אך זה די במקרה, כי מלכתחילה גיוסו לצה"ל נתקל בסירוב בגלל תיק פלילי שנפתח נגדו על-ידי משטרת ישראל - הוא התנגד להינתקות, ונמנה עם אלה שניסו להיאחז בגג בית הכנסת בכפר דרום. החייל האלמוני נעצר, לאחר שהוכה על-ידי גורמי הביטחון ואיבד את הכרתו.
- אם שואלים אותו על האירוע, הוא בראש ובראשונה מודה לקדוש-ברוך-הוא, שפה שהתקשורת לא כל כך מאוששת, שפה שקשה לה, לתקשורת, לעיכול. ואולי הוא גם יזכיר משהו מהמקורות, ועלולה להתעורר אסוציאציה עם דוד המלך אשר גבר על גוליית, שבא אליו בחרב ובחנית - בעזרת קלע וחלוקי נחל... להזכיר, גם החייל האלמוני הסתער על המחבל ללא נשק - הוא היה צריך לקחת את האקדח מאיש ביטחון אחר שהיה שם...
לאמור, יצר ההישרדות ואומץ הלב, התושייה והגבורה, ההתנדבות וההקרבה - כל אלה הם תוצאה של חינוך מסוים, שהוא לא בדיוק מהסוג שהתקשורת של מדינת ישראל, כפי שהיא כיום, מעוניינת לטפח. וצה"ל, כפי שהוא בהווה, לא כל כך שש לצרף בחורים מהסוג המובחר הזה לשורותיו - עליהם להיאבק על זכותם-חובתם לשרת בצה"ל, אף-על-פי שברור לכול כי לאחר שיצליחו במאבק זה, הם יהיו מהמצטיינים ומהמובילים. הפארדוכס הזה הוא פרי באושים של החברה הישראלית, בעידוד התקשורת. |
| תאריך:
|
06/07/2008
|
|
|
עודכן:
|
06/07/2008
|
|
ד"ר אברהם בן עזרא
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חכם בלילה
|
6/07/08 11:41
|
|
|
|
|
|
אב"ע
|
6/07/08 13:54
|
|
|
|
|
|
חכם בלילה
|
6/07/08 15:45
|
|
בקרוב תמלאנה 75 שנים להופעת הרומן הנפלא של הנרי רות "ואולי שינה". רות תיאר תקופה שבה יהודים היגרו לאמריקה ארץ החלומות. זה סיפורו של עולם אבוד, עולם של יהודים מהגרים: שברון היהדות, שברון החלומות, שברון המשפחה.
|
|
|
|
|
נדמה שעוד לא הייתה כזאת, כפי שקרה בשבוע האחרון. המערכת הפוליטית בישראל הידרדרה לשפל חדש - שטרם היה כמותו, ב"תרגיל המסריח 2" - כפי שאני קורא לו, פרי בישולם של אהוד א' (אולמרט) ואהוד ב' (ברק).
|
|
|
|
|
וכאן יש להבדיל בין אירועים או אמירות פרטיים, בהם קהל המאזינים/צופים באים מרצונם לאירוע בעל צבע או אופי נתון לבין אירועים או מקומות ציבוריים אליהם מוזמן כל דכפין, ושם חובה על המשמיעים/אוצרים/מציגים לאזן את החופש המקצועי/אומנותי שלהם אל מול סף הסבל של הציבור.
|
|
|
|
|
אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, בעוד ימים אחדים תונף חרב הכורת על שידורי הלילה של רשת ב'. לא נעים, אבל גם לא נורא. ועדת הרדיו של רשות השידור תידרש ליישום ההחלטה ולהצבת אלטרנטיבה למאזינים האדוקים, אך ללא קו הגיוני לא ניתן יהיה לנצל את המהלך החסכוני להבראת רשות השידור.
|
|
|
|
|
ארגון בצלם, המכנה עצמו ארגון זכויות אדם, פרסם (2.7.08) הודעה רשמית המגנה "בחריפות" את "פיגוע הדחפור" בירושלים. נוסח ההודעה הינו למעשה העתקה של נוסח הודעה קבועה שמפרסם הארגון לאחר פיגועים בהם נהרגים ישראלים, ובהן נמנע בצלם בשיטתיות מלהטיל כל אחריות ישירה או אישית על ארגוני הטרור ו/או ממשלת חמאס, על אף שברוב הפעמים גורמים אלה מכריזים (ומתגאים) באחריותם לפיגועי הטרור.
|
|
|
|
|
