השחקן חנן גולדבלט הורשע לפני ימים אחדים באונס ובביצוע מעשים מגונים. מקריאת הכרעת הדין של הרכב השופטים בראשות רות לבהר-שרון, התקשיתי שלא להשתחרר מהרושם כי במקום והתביעה תידרש להוכיח את כתב האישום, נדרש גולדבלט להוכיח את חפותו.
קביעה חסרת ביסוס
בדיוני בית המשפט נתגלו סתירות מהותיות בעדויות גולדבלט והמתלוננות. השופטים קבעו ללא היסוס כי "המתלוננות התבלבלו בגלל מצבן הנפשי הקשה", ואילו גולדבלט שיקר.
הנחרצות שבה הגיעו שתי השופטות והשופט למסקנותיהם גרמה לי לאי-נוחות רבה: הנימוק המרכזי שגרם לשופטים להעדיף את גרסת המתלוננות היא הדמיון בתלונותיהן. בכך התעלמו השופטים מפרט מהותי: מרבית המתלוננות הגיעו למשטרה רק לאחר פרסום כתבה בעיתון ידיעות-אחרונות בה פורטו בהרחבה שתי תלונות נגד גולדבלט. לפיכך, הדמיון בתלונות אינו יכול לשמש ככלי לקביעת מהימנות.
שתי השופטות בהרכב דחו את טענות גולדבלט כי מדובר היה ביחסי מין בהסכמה. הנימוק תמוה: "אין סיכוי שבחורה צעירה ויפה תרצה לקיים יחסי מין עם אדם המבוגר ממנה בשלושים שנה". על סמך קביעה חסרת ביסוס כזו מרשיעים אדם?
אכזריות לשמה
השופטים התייחסו ברגישות מוצדקת לטענות לגבי מצבה הנפשי של אחת המתלוננות ולכן התעלמו מהסתירות בעדותה. אולם מה לגבי מצבו הנפשי של חנן גולדבלט?
השחקן מוחזק כבר שלוש שנים במעצר בית בבית אחותו. נאסר עליו לצאת לעבוד ולכן הוא נאלץ להסתמך על סיוע כספי מחבריו ומבני משפחה.
אפילו כשהוצע לגולדבלט לעבוד בירושלים כדי להפיק סרט למגזר החרדי עם הרב מרדכי ארנון (פופיק), טענה התביעה כי יש לאסור זאת וגולדבלט אולץ להישאר במעצר בית. נאסר עליו להשתתף באירועים משפחתיים. ביום השלושים לפטירת אמו סירב בית המשפט לאפשר לו להגיע לבית הקברות.
חברים נפלאים
לולא הסיוע שקיבל גולדבלט מבני משפחתו האוהבים ומחבריו הנפלאים, אושיק לוי, שייקה לוי ואילי גורליצקי, קשה להאמין שהיה מחזיק מעמד לנוכח כותרות העיתונים והכתבות המרושעות באתרי האינטרנט שהרשיעו אותו הרבה לפני שהחל המשפט.
חנן גולדבלט הורשע על סמך ראיות קלושות. הוא כבר נענש מספיק. אם בית המשפט יטיל עליו עונש מאסר בפועל, תהיה זאת בעיני שפיכת דם, לא פחות מכך.