סעיף 28 לחוק יסוד הממשלה קובע:
(א) הכנסת רשאית להביע אי אמון בממשלה.
(ב) הבעת אי אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, לבקש מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת פלוני, שהסכים לכך בכתב.
(ג) החליטה הכנסת כאמור, רואים את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה; הנשיא יטיל, בתוך יומיים מקבלת ההחלטה, את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר הכנסת שצויין בהחלטה.
(ד) לחבר הכנסת שנשיא המדינה הטיל עליו את התפקיד להרכיב ממשלה לפי סעיף זה נתונה למילוי תפקידו תקופה של 28 ימים; הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים.
(ה) עברה התקופה לפי סעיף קטן (ד) וחבר הכנסת לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, יודיע נשיא המדינה על כך ליושב-ראש הכנסת.
(ו) הודיע נשיא המדינה כאמור בסעיף קטן (ה) או שהציג חבר הכנסת ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון לפי סעיף 13(ד), רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום כהונתה, והבחירות לכנסת יתקיימו ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מיום הודעת הנשיא, או מיום דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה, לפי העניין.
כל מה שנדרש לנו הוא כנסת עם קצת ביצים, ומועמד עם ביצים (או עם ביציות) אשר יסירו מעלינו את האיום והכתם המנהיגותי הנורא ביותר בהיסטוריה שלנו.
כנסת שלא פועלת כך היא כנסת המשתפת פעולה, וידועים טיוליה של דליה איציק יחד עם שמעון פרס במימון הברון - ואולי זוהי הסיבה העיקרית לשיתוקה של הכנסת בימים שחורים אלה.
אבל בכנסת יש 120 חברים וכל אשר נדרש הוא 61 צדיקים ואיש אחד אמיץ לב או אישה אחת אמיצת לב על-מנת שנוכל להיפרד מהסיוט הזה.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
