בשיחה עם כתבים גילה שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, כי היועץ המשפטי לממשלה החל לפעול לשינוי הנחייתו לפיה המדינה אינה מתדיינת במסגרת של בוררות אלא רק בפני בתי המשפט.
בכל הליך אזרחי שהמדינה היא צד לו, היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, הוא שמייצג את המדינה. על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה "ככלל, על סכסוך שהמדינה צד לו להתברר בפני ערכאה שיפוטית והמדינה לא תפנה ליישוב סכסוך בדרך של בוררות". הנימוק לגישה זו, כך על-פי הנחיית היועץ, הינו שהליך שיפוטי בפני בית המשפט - הליך בו הצדדים כפופים לסדרי הדין ודיני הראיות, יאפשר למדינה למצות טוב יותר את זכויותיה הדיוניות. נימוק נוסף העומד בבסיס הנחיית היועץ, הינו שפסקי הדין של בתי המשפט ניתנים לערעור, בעוד שפסקי בוררות אינם ניתנים לערעור אלא רק לביטול בעילות מאד מצומצמות.
יש לברך על שינוי הכיוון המסתמן מצד היועץ ביחסה של המדינה למוסד הבוררות. במיוחד כך, לנוכח זאת שזרוע אחרת של המדינה - בתי המשפט - מעודדת ואף דוחקת במתדיינים להפנות את הסכסוך ביניהם לבוררות.
להליך בבוררות ישנם יתרונות רבים. כך, בעוד שהליך בפני בית המשפט עלול להימשך שנים רבות בשל העומס המוטל על מערכת בתי המשפט, הליך בוררות, ככל שהדבר תלוי בצדדים, יסתיים מהר יותר; בעוד שהליך בפני בית המשפט הינו פומבי (למעט חריגים) הליך בוררות מבטיח לצדדים חשאיות; בעוד שבהליך בפני בית המשפט אין לצדדים שליטה על בחירת המותב שידון בתיק, בבוררות הצדדים הם שבוחרים את הבורר או לכל הפחות מסכימים על אופן בחירתו; בעוד שהליך בפני בית המשפט מחייב תשלום אגרה הנגזרת מסכום התביעה, בבוררות אין תשלום אגרה; בעוד שבהליך בבית המשפט מגבילים השופטים את זכות הטיעון של הצדדים בשל קוצר הזמן והעומס הרב, הליך בוררות הינו נינוח יותר ומאפשר לצדדים להציג את עמדתם בצורה טובה יותר.
אין משמעות הדבר שהליך הבוררות בישראל חף מחסרונות. כך למשל, החיסרון הבולט ביותר שמרתיע מתדיינים רבים הוא העדר האפשרות לערער על פסק הבוררות. כמו כן, הבורר אינו כפוף לדין המהותי, לסדרי הדין ולדיני הראיות - עניין שעשוי להשפיע על התוצאה הסופית של הפסק. בנוסף, להליך הבוררות יש עלות כספית בדמות של תשלום שכר טירחה לבורר - שכר שעשוי להגיע בתיקים מורכבים לעשרות אלפי דולרים.
על חלק ניכר מהחסרונות בהליך הבוררות ניתן להתגבר בדרך של הסכמה בין הצדדים. הצדדים יכולים להסכים שהבורר יהיה כפוף לדין המהותי, לסדרי הדין ולדיני הראיות. הצדדים יכולים להסכים על יצירת מעין ערכאת בוררות-על שתאפשר ערעור על פסק הבוררות. כמו כן, נכון להיום מונחות הצעות חוק פרטיות שעניינם פתרון לבעיה לפיה לא ניתן לערער על פסק הבוררות.
אין להמתין לשינויי החקיקה. הגיע העת שהיועץ ישנה את הנחייתו ויפתח פתח רחב יותר להתדיינויות של המדינה בבוררות, תוך התניית הסכמת המדינה להליך בוררות בהסרת אותם כשלים שעומדים כיום בבסיס הנחיית היועץ שלא לאפשר את השתתפות המדינה בבוררות.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
