News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 556,830  סלולר - 1,379,050
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
כ-350 חנויות שוכנות לאורכו של רחוב בן-יהודה. 54 מהן כבר עומדות ריקות, מתוכן 42 שהעסקים שפעלו בהן לא עברו לכתובת אחרת    פחות מחודש לאחר שהחלו הסגר והמגבלות, לפחות 12% מן העסקים ברחו...
אושרת גני גונן
אושרת גני גונן
היה ראוי לו ראשי הרשויות היו שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות באופן בו יוכלו לתווך אותן ואת ההנחיות לציבור    בינתיים מונע משרד המשפטים מרשויות מקומיות לספק מידע הכרחי לתושבים על תחלואה ...
רונן פלוט
רונן פלוט
ימי הקורונה, ערב טקסי יום השואה והעצמאות, דווקא מחדדים את חוזקה ואת עוצמתה של מדינת ישראל וצבא ההגנה לישראל    בלי טקסים, בלי קהל, בלי הדלקת משואות ואפילו ביקור במוזאון השואה אנו נז...
לס מחכה ל-170,000 מתים [צילום: AP]
פרופ' דוד נבון
פרופ' יורם לס טען בעקשנות, כי "ממשלה לא יכולה לעצור מגיפה" וכי יש להמתין שהגוף יחסן את עצמו. אלא שהמספרים מוכיחים בצורה ברורה עד כמה גישתו שגויה ומסוכנת. מעניין מהו מספר המתים שיגר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
הזכות להתראות עם הנכדים
נוסעים לנכדים?

   רשימות קודמות
  פעם מוגן - תמיד מוגן?

במסגרת מאמר זה נבחן את עמדת המשפט הישראלי, בשאלה האם יש לסבים ולסבתות זכות להתראות עם נכדיהם

>
>
>
>
>
>
▪  ▪  ▪
במציאות החיים הרגילה, ההורים תומכים נפשית, חברתית וחומרית בילדיהם. יחד עם זאת, גם הורי-הורים (להלן: "סבים", כשהכוונה לשני המינים) נחשבים למקור חשוב לתמיכה נפשית, חברתית וחומרית לנכדיהם.

מחקרים שונים העוסקים ביחסי הסבים והנכדים מעלים על נס את חשיבות הקשר המשפחתי ביניהם. פעמים רבות הסבים הם חלק מחיי הילד כבר ברגעי חייו הראשונים, ולפיכך מהווים לו מקור התקשרות (attachment) שני לאחר ההורים הביולוגיים[1].

זאת ועוד, במציאות החיים היומיומית בה ההורים חוזרים הביתה מאוחר, לאחר שעות עבודה רבות, נוטלים הסבים חלק ניכר - לעיתים אף הרבה מעבר לחלק של ההורים - בגידולו של הילד, חינוכו, ולעיתים אף בדאגה לרווחתו וצרכיו הכלכליים.

במסגרת מאמר זה נבחן את עמדת המשפט הישראלי, בשאלה האם יש לסבים ולסבתות זכות להתראות עם נכדיהם[2].

הזכויות המוענקות לסבים מכוח סעיף 28א לחוק

עתה, לאחר שאנו יודעים מהו הרקע לחקיקת התיקון, ננסה לברר מה הן הזכויות שמבקש המחוקק להעניק להורים השכולים בסעיף זה, שנאמר בו שבית המשפט רשאי "לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין". וכאן נשאלת השאלה: מה כוונת "מגע"? האם קשר טלפוני או שמא זכויות ביקור? גם בסעיף 24 לחוק נזכרת מילת "מגע":

"היו הורי הקטין חיים בנפרד... רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע...".

יישומה של ההוראה המופיעה בסעיף 24 הוא מעשה יומיום בבתי המשפט לענייני משפחה, והוא כולל בעיקר את הזכות לראות את הקטין, בין במקום מגוריו של אחד ההורים או במקום אחר ואת הזכות לארחו ולקחתו לזמן שנקבע מראש.

על אף הניסוח הדומה בסעיף 28א ובסעיף 24 בדבר הזכות לבוא עם הקטין במגע, השופט אֵלון סבור שאין להקיש לגמרי מהוראת סעיף אחד על משנהו כי "אינם דומים יחסי הורים וילדים ליחסי הורים ונכדים, וכאמור גדולה הרגישות - ומתוך כך חובת הזהירות - במקרה מות בן-הזוג ונישואי בן-הזוג האחר מחדש, שלא לבוא לכלל התערבות יתרה בסדרי החיים החדשים"[5]. לפי גישה זו, הוא סבור שייתכן מאוד שלא רצוי שיורה בית המשפט, על אף סמכותו, בניגוד להסכמת ההורים על ביקור של מספר ימים הכרוך בהוצאת הקטין מבית הוריו לבית הורי-הוריו, דבר מקובל יומיום בהוראות בית המשפט בדבר ביקור ילדים אצל הוריהם[6].

נמצאנו למדים שהוראת סעיף 28א בדבר "המגע בין הורי המת לבין הקטין" מעגנת לא רק את זכות הסבים לקשר טלפוני עם נכדיהם, אלא גם, ובעיקר, את הזכות לראות את נכדיהם ולבקרם בכפוף לעקרון טובת הילד ולרצון להימנע מפגיעה באלמנה, המנסה להשתקם מן האסון שפקד אותה.

החלטת כב' השופטת בן-שחר

בתמש (משפחה ב"ש) 4460/08 ח.ז. ואח' נ' ח.ז. ואח'[10]

לאחרונה נדרשה לסוגיה נשוא מאמרנו כב' השופטת בן שחר, שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה בבאר-שבע, בתמש 4460/08 ח.ז. ואח' נ' ח.ז. ואח'. באותו מקרה ביקשו התובעים, הסבים, כי ביהמ"ש יורה על קביעת הסדרי ראיה בינם לבין ביתו של בנם, הנתבע, שניתק עמם את הקשר לפני כשהיה בן 17 שנה, ומשום כך אף הוכר בצה"ל כחייל בודד. הנתבע ואשתו, הורי הילדה, התנגדו לקיום קשר כלשהו בין בתם לסבים הביולוגיים שלה. כב' השופטת בן שחר דחתה את התביעה, תוך שהיא מנתחת, בהרחבה, את סעיף 28א לחוק, וקובעת כי לאור הרקע שעמד ביסוד חקיקת סעיף 28א לחוק, יש מקום להחילו רק בנסיבות המיוחדות שנקבעו בסעיף, כלומר:

"כאשר מת אחד ההורים או נעדר ובית המשפט סבור שטובת הילד מצדיקה חיוב המשך הקשר בין הנכדים להורי הנפטר".

דא עקא ומעיון בדברי כב' השופטת בן שחר שהובאו לעיל, עולה שחרף טענתה לפיה יש מקום להחיל את סעיף 28א רק בנסיבות המיוחדות שנקבעו בסעיף, בחרה היא להרחיב את הסעיף גם למקרה בו אחד מההורים של הקטין נעדר, ולא אך כאשר מת אחד מהוריו של הקטין, כפי לשונו המפורשת של הסעיף.

המקרים בהם תחול הוראת סעיף 28א לחוק

לפי לשונו הפשוטה של סעיף 28א, יש לסבים זכות לבקר את נכדיהם הקטינים רק אם נפטר בנם או נפטרה בתם. לכאורה, ניתן להסיק שבמקרים אחרים, כגון שנפטרו שני הורי הקטין[7] או שהתגרשו ההורים, וההורה המשמורן אינו רוצה שבנו ייצור קשר עם הורי-ההורה האחר, וכן כששני ההורים נשואים אלא שבגלל מריבה עם הוריהם, הם אינם מעוניינים שבנם ייצור קשר עמהם - אין לסבים זכות לראות את נכדיהם. האמנם כך הוא הדבר? האם יש בסעיף 28א לקונה? או שמא מדובר בהסדר שלילי? לכאורה, יש מקום לומר, לאור דברי ההסבר להצעת-החוק ולאור לשונו המפורשת של סעיף 28א, שאין מדובר בלקונה אלא בהסדר שלילי. לפיכך הסעיף יחול רק אם נפטר אחד מהורי הקטין. על אף זאת, מעיון בפסקי הדין שעסקו בשאלה זו, נוכחנו לדעת שיש מחלוקת בין בתי המשפט ביחס לשאלה אם יש לפרש את הסעיף פרשנות מצמצמת[8] , כך שיחול רק אם נפטר אחד מהורי הקטין או שמא יש לפרשו פרשנות מרחיבה תוך הסתייעות בסעיף 68(א) לחוק (סעיף שמקנה סמכות לביהמ"ש לנהוג, במקרים מסוימים, כאפוטרופוס של קטינים, גם כאשר סמכות זו מתנגשת עם אפוטרופסות ההורים) כך שיחול כמעט כל אימת שהסבים מבקשים לראות את נכדם הקטין[9].

הערות

1. V. Ashton, "A Study of mutual support between black and white grandmothers and their adult grandchildren", Journal of Gerontological Social Work, 26(1/2), (1996), pp. 87-99.
2. לעמדת המשפט העברי בעניין זה ראה מאמרי: "ויהיו בני יעקב שנים עשר" – על סבאות ונכדים, דף פרשת השבוע מס' 305 (פרשת וישלח), תשס"ח, משרד המשפטים (בעריכת א' הכהן ומ' ויגודה).
3. הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 4), התשל"ה-1975, ה"ח 1202, בעמ' 434.
4. ע"א 121/79 פלוני ואלמונית נ' פלונית, פ"ד לד (2) 253, בעמ' 260.
5. שם, בעמ' 259.
6. שם.
7. דוגמה נוספת היא כשאחד מהוריו של הקטין חי ולא ידוע מה עלה בגורלו של ההורה השני, כגון בנעדרי מלחמה, וההורה החי מסרב לתת להורי-ההורה השני להיפגש עם נכדם.
8. ראה תמ"ש (י-ם) 14051/00 ג.ש. ואח' נ' ח.ש. ואח', תק-מש 2002(1) 253. פסק הדין ניתן על-ידי השופט פיליפ מרכוס. למסקנה דומה הגיע גם השופט גלובינסקי, ראה תמ"ש (חי') 9981/97 ר.א. נ' א.א., תק-מש 99(3) 275.
9.ראה: בר"ע (חי) 759/00 פלונית ואח' נ' פלוני ואח', תק-מח 2000(4) 112; ע"מ (י-ם) 464/03 פלמוני, פלוני ופלונית נ' אלמוני ואלמונית (לא פורסם).
10.ההחלטה ניתנה ביום 25.6.08, ופורסמה במאגר המשפטי "נבו".
11.ראה: פרוטוקול מס' 75 של ישיבת הוועדה לזכויות הילד (הכנסת השש-עשרה) מיום 20.7.04; פרוטוקול מס' 16 של ישיבת הוועדה לזכויות הילד (הכנסת השש-עשרה) מיום 23.7.03; חוברת מסכמת של "הוועדה לקידום מעמד הילד" (הכנסת החמש-עשרה, אוקטובר 2001- יולי 2002).

הצעה לתיקון סעיף 28א

אנו רואים אפוא, כי היעדר אחידות בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים, והיעדר תקדים מחייב של בית המשפט העליון בסוגיה זו, יוצרים בוקה ומבולקה. סעיף 28א הפך ל"חומר ביד השופט", אשר "ברצותו מרחיב וברצותו מקצר". בעיה כאובה זו העסיקה את הוועדה לזכויות הילד בכנסת שלוש פעמים[11] , אך עדיין לא תוקן החוק ובתי המשפט נדרשים שוב ושוב להכריע בסוגיה זו. לאור הבעיות הנובעות מסעיף 28א לחוק, אנו מציעים לתקנו באופן שייאמר:

28א. זכות הורי-הורים לבקר את נכדיהם
בית המשפט רשאי, לבקשת הורי-הורים, לתת הוראות בדבר הקשר של הורי-ההורים עם נכדיהם ונכדותיהם, והכול בכפוף לעקרון טובת הילד.

התייחסות המחוקק הישראלי לקשר שבין הסבים לנכדים

על אף חשיבות הקשר בין הסבים לנכדים, הרי שלמעט חוק אחד, המחוקק הישראלי לא מצא לנכון לעגן קשר זה מבחינה משפטית-חוקתית. סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "החוק") קובע שההורים הם ה"אפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם" ומעניק להם עצמאות בהחלטות הנוגעות לילדיהם הקטינים. לפיכך, לפי החוק בישראל, כל זמן שלא נקבע לילד אפוטרופוס אחר, אין לאדם, זולת ההורים, מעמד כלשהו בכל שאלה הנוגעת לקטינים, אף לא בעניין קיום קשר בין הקטין לבין קרובי המשפחה המורחבת, לרבות הסבים והסבתות, להוציא סוגיות המוכרעות על-ידי בית המשפט.

חריג לעקרון זה מצוי בתיקון מס' 4 לחוק (תיקון תשל"ו) - סעיף 28א לחוק - הקובע:

"מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין".

תיקון זה, שהתקבל בשנת 1975, מעניק זכויות לסבים אם מת בנם או מתה בתם לקיים מגע עם נכדיהם. הרקע לתיקון זה הוא מלחמת יום הכיפורים, כשהורים שכולים רבים שבניהם נפלו במלחמה ביקשו ליצור קשר עם נכדיהם, אך כלותיהם סירבו להתיר להם את הדבר, חלקן אף נישאו מיד לאחר המלחמה, וטענו שברצונן להקים משפחה חדשה ולשכוח את הטרגדיה שעברו. כתוצאה מכך, נחשפו הסבים לסבל כפול: לא זו בלבד שאיבדו את בנם-יקירם במלחמה, אלא שעתה נמנע מהם לראות את נכדיהם, דור ההמשך של בנם שנפל.

בדברי ההסבר להצעת-החוק, שבעקבותיה התקבל התיקון לחוק, נאמר:

"מעמד הסב והסבתא, שלא נתמנו כאפוטרופוסים, אינו מוסדר בחוק, ולכן אין בית המשפט מוסמך להתערב במקרים שנפטר הבן או הבת המקשרים, ובן-הזוג של הנפטר אינו מעוניין בהמשך המגע בין הסב והסבתא לבין הנכדים. בעיה זו החריפה לאחרונה בקשר לחללי המלחמה אשר הותירו הורים וילדים, ובת-הזוג של החלל אינה מתירה להוריו להיפגש עם ילדיה. מוצע בזה שסמכות בית המשפט להורות בעניין המגע בין הורי הנפטר ובין נכדיהם תהיה מעוגנת בהוראה מפורשת, בדומה לסמכות בית המשפט לעניין מגע עם קטן לפי סעיפים 24 ו-25 לחוק"[3].

השופט מ' אֵלון סבור שמטרת התיקון אינה רק לעגן בחוק את זכותם האנושית של הורים שכולים לראות את הנכד שהשאיר אחריו בנם שנפל בקרב או מת בדרך אסון, אלא "כיבודה של זכות זו יש בו, בדרך כלל, משום טובתו של הקטין ומשום צורכו הוא לשמור על קשרים עם משפחת הורי המנוח, כפי שכך היא דעתם של חוקרי נפש וצפונותיה"[4].

בעקבות החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע
בתמש 4460/08 ח.ז. ואח' נ' ח.ז. ואח'
עו"ד אלעד סטופל הינו עורך-דין במשרד הרטבי-בורנשטיין-בסון ושות', תל אביב, המתמחה בתחום המקרקעין על כל היבטיו.
תאריך:  30/07/2008   |   עודכן:  30/07/2008
עו"ד אלעד סטופל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הזכות להתראות עם הנכדים
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
ירון זכאי
30/07/08 15:04
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
בכנס שנערך באוניברסיטת בן-גוריון לרגל הוצאת הספר "מרוקו" בעריכת ח' סעדון הובעו דעות שונות על הישגיה של יהדות מרוקו בתחום התרבות והרוח, אך במסגרת זו נתייחס רק לנאומו של מנהל המכון ליהדות צפון אפריקה, שעמד בעיקר על מאפיינים אחדים של העדה המרוקאית.
30/07/2008  |  ד"ר דן מנור  |   מאמרים
האקורדיון הוא, כידוע לכל, כלי עממי פשוט, הפועל על בסיס עיקרון דואלי שאין בסיסי ופשוט ממנו: האוויר נשאב לתוכו כשהוא נפרש, וננשף החוצה כשהוא מתקפל. ובדרך משמיע האקורדיון צלילים.
30/07/2008  |  ד"ר בת-שבע שפירא  |   מאמרים
במדינת ישראל, המתקיימת כשהיא מוקפת אויבים בלב המזרח התיכון, נודעת חשיבות רבה ליצירת תחושת ביטחון בציבור כתנאי ליכולת החברה להתקיים ולהתפתח.
30/07/2008  |  יוסי דגן  |   מאמרים
תהליך תכנון תקציב המדינה הוא חלון תצפית טוב לבעיות בתרבות קבלת ההחלטות הלאומית בישראל. ממשלות ישראל נוטות לעסוק יותר בכיבוי שריפות ובאילתורים חפוזים ומפוקפקים ולא בחשיבה ועיצוב מדיניות לטווח ארוך.
30/07/2008  |  חיים רוזנברג  |   מאמרים
פלוני שמע שביום 21 ביולי 2008 התקבל בכנסת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח-2008. פלוני, הזכאי לקצבה חודשית מן הביטוח הלאומי, חשב שאולי התיקון רלוונטי אליו והלך לחפש את החוק החדש שהתקבל. הוא שמע פעם שחוקים מתפרסמים ב"ספר החוקים", חלק ממה שקרוי בישראל "רשומות", אבל לא ידע היכן ניתן למצוא את "רשומות" אלה. למזלו, ניתן למצוא די בקלות באתר האינטרנט של הכנסת את נוסחם של החוקים שהתקבלו בכנסת החל משנת 1999, ולנוחיות האזרחים – אף תקציר שלהם בשפה פשוטה. בנוסף, גם באתר משרד המשפטים ניתן למצוא חוקים שהתקבלו החל מיום 30 ביוני 2005. חיפש פלוני את התיקון ומצא אותו בקלות רבה באינטרנט. לא אצרף את כל התיקון כי אם סעיף אחד קטן ממנו:
30/07/2008  |  עו"ד יניב רוזנאי  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
פרופ' דוד נבון
התרגילים הרטוריים של יורם לס
איתמר לוין
סופית: שש שנות מאסר לגודובסקי
היום לפני
רחל בלובשטיין
משוררת על שפת כנרת [1931]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מי פה הגיבור? עמותת "להושיט יד" מפגישה מפורסמים עם ילדים שנלחמים על חייהם
כתיבת המומחים
ד"ר אליהו לביא מסביר על זיהוי וטיפול בבעיות במערכת העיכול
יום הולדת
בן-זימרה אליהו 21/4
סיון טובה (2014-1947) 21/4
הכהן מנחם 21/4
תאופיק חטיב 21/4
וינבאום וולצקי חדוה 21/4
איילנד גיורא 22/4
ברונפמן רומן 22/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il