הסיפור המגוחך על "העמלות שהוזלו"

ראשית, בתור אזרח ותיק, אחד ממאות אלפים בישראל, הייתי זכאי לחבילת עמלות בכ-10 שקלים לחודש. הנחה זו בוטלה. למה? ככה. רשות השידור, הרכבת, אגד, דן, תיאטרונים ושורת גופים אחרים נותנים הנחה של 50% לקשישים. הבנקים – כבר לא. הלקוחות הוותיקים תרמו לבנק עמלות במיליוני שקלים במשך עשרות שנים, עכשיו הם יכולים ללכת.

בנוסף, הייתי זכאי, שוב בתור אזרח ותיק, להנחה של 50% בשורת עמלות בסיסיות. גם הנחה זו בוטלה. כך לדוגמה: פעולה בחשבון עלתה לי עד 1 ביולי כ-60 אגורות, ומחירה זינק לכ-1.65 שקלים, התייקרות של כ-160%. ההתייקרות בפועל, כפי שנראה מיד, יקרה בהרבה. התייקרות חדה זו חלה על כל פעולה, כולל תשלום בהוראת קבע, משיכת כספים במכשירים אוטומטיים, וזיכויי חשבון מכל סוג שהוא.

באחרונה, ביום רביעי, 13 באוגוסט, ב-5 אחר-הצהריים, נתקלתי בתופעה זו בסניף גן העיר בת"א. לידי ומאחורי עמדו ארבעה לקוחות זועפים, שסיפרו כי הניסיון שלהם דומה. הם אמרו כי מאז ה-1 ביולי לא הצליחו להפקיד צ'קים באמצעות המכשיר. הם, וגם אני, נאלצים להפקיד באמצעות הטופס הרגיל. זה עולה לנו, כזכור, 5.50 שקל לפעולה, התייקרות של 360%(!) לעומת התעריף הרגיל, מבלי לדבר על ההנחה לאזרחים ותיקים.

הפניתי את זעמי להנהלת הסניף שלי. עובדיו, שכמובן אינם אשמים במדיניות הנהלת הבנק ("אני לא קובעת דבר", אמרה לי בצער סגנית מנהל הסניף) היו חסרי אונים, ואמרו כי ינסו "לבוא לקראתי" לאחר החיובים שיבואו. עוד אמרו כי הנהלת הבנק מספרת להם על "תקלות" בהפעלת השירות. מעניין, שעד 1 ביולי עבדו המכשירים בסדר, והתקלות החלו מייד לאחר תאריך זה. מישהו יכול לנחש מדוע?

בסוף השבוע הודיעה לי הנהלת הסניף, כי קיבלה מכתב מהנהלת הבנק, לפיו כל לקוח שהתלונן על שהמכשיר לא פעל, יקבל חזרה בסוף החודש את הפרשי העמלות. שימו לב: מדובר בהנחיה פנימית, שפקידים טובי-לב מספרים עליה ללקוח זה או אחר. הבנק – ואולי גם בנקים אחרים שאצלם התופעה דומה – אינם מעלים על-דעתם לפרסם מודעות גדולות על-חשבונם (אין דבר, שיכאב להם קצת בכיס) בעיתונות, לציבור הלקוחות, ולספר להם על ה"תקלה" ועל החזרת העמלות. הם יחזירו, אבל בחשאי, רק למי שהתלונן, רק למי ששמע על ההנחיה.

סיפור זה ודומיו אינם ידועים, מן הסתם, לראשי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הם קוראים מסמכים על עמלות ועורכים על-פיהם חישובים. אני מציע להם לרדת לשטח, לנסות להפקיד צ'קים או לעשות פעולות אחרות באמצעות המכשירים האוטומטיים המהוללים, ואז יגלו את האמת.

מה החשבון האמיתי? פשוט מאוד: נניח לדוגמה, שמדי יום מפקידים בבנק לאומי 100 אלף צ'קים. הבנק מרוויח 3.85 שקל לכל צ'ק, ההפרש בין הפקדה במכשיר להפקדה ידנית, כלומר 385,000 שקל ליום. היות שיש 260 ימי עסקים בשנה, ירוויח לאומי כ-100 מיליון שקל בשנה(!) כתוצאה מהתרגיל . זאת, אם המפקח על הבנקים רוני חזקיהו לא יתעורר, ולא ישים קץ לפרשה.

הבנקים חילקו את העמלות לשני סוגים – "עמלת פקיד" יקרה, ו"עמלת מכשיר" זולה. הפעולה השכיחה ביותר היא הפקדת צ'ק. פעולה זו עלתה בעבר 1.20 שקל, ולאזרח ותיק או גימלאי כ-60 אגורות בלבד. היום היא עולה 1.65 שקל אם מפקידים במכשיר אוטומטי, ו-5.5 שקלים אם מפקידים באמצעות פקיד או על-ידי מילוי טופס ידני.

בששת השבועות האחרונים ניסיתי 10 פעמים לפחות להפקיד צ'קים במכשיר אוטומטי. בכל הפעמים, ללא יוצא מן הכלל, קיבלתי על המסך את ההודעה המרגיזה והמקוממת "השירות אינו זמין". לא חשוב באיזו שעה – 10 בבוקר, 5 אחר-הצהריים, מוקדם בבוקר או בשעת ערב מאוחרת. תמיד "השירות אינו זמין". גם לא חשוב באיזה מכשיר מנסים להפקיד את הצ'ק. רשימת הכשלונות כוללת את המכשירים בסניף גן העיר בתל אביב, ברחוב בן-גוריון בבני ברק (ליד ההנהלה הראשית של לאומי-קארד) ואת הסניף הראשי ברחוב הרצל בתל אביב.