כותרות: שמור על עצמך!/ בעיות קיומיות/ שמירת הבית או הדמוקרטיה הטהורה?
שמור על עצמך!
מאז אוסלו ישראל לא דרשה ברצינות מהמצרים לחסום את הדרך להברחת נשק לרשות. דרך ארה"ב, הקונגרס והתומכים בנו, היינו יכולים להעמיד בפניהם בחירה; הפסקת ההברחות או צמצום תמיכה כספית אמריקנית ולא עשינו כך.
איש ממערכות המודיעין לשעבר הסביר את הענין החודש. בגלל סיבות מורכבות - צבאיות, פוליטיות - נמנענו ולמעשה הסכמנו להברחות. כנראה פעלנו ופועלים רק לסכל ההברחות לחמאס... העובדה ששנים ידענו שחלק מהנשק לרשות מגיע לפת"ח ואירגוני הטרור, לא הזיז דבר.
הדבר חמור ומשמעותו הוא שחיינו משניים; קודם המורכבות, הפוליטיקה..., ואז ביטחון האזרח. כמה מאיתנו כבר שילמו בחייהם בגלל מדיניות זאת?
ברוח זו מכינים אותנו לשחרור רוצחי אחינו. נשמע סיבות פוליטיות מורכבות כגון 'חיזוק 'המאזנים', השלום מחר, הפחתת הטרור וההסטה ומה עוד. המסר צריך להיות ברור לנו והוא שחיינו, ביטחוננו משניים בשיקוליהם של מנהיגינו. הם בחכמתם בשם השלום, ימשיכו לוותר על כבודנו, כלכלתנו, ביטחוננו האישי וזכויותינו לארץ הזאת.
כך בעולם המערבי היהודים חיים בביטחון אישי אבל בישראל חיי יהודים זולים, משניים. הפוך על הפוך!
בעיות קיומיות
1) קיום פיזי היום. הטיפול הוא פייסנות וכניעה לערבים בתקווה שתביעותיהם ישביעום בחלוקת ירושלים וחזרה לגבולות דומים ל-48 (גירוש כרבע מיליון יהודים וסכנה מתמדת לחצי מיליון ירושלמים...).
2) הרוב מחר. הילודה הערבית המרובה והמגמה היהודית לאפס גידול ואפס עליה, הסתננות ערביי יש"ע וירדן (כבר כ-370,000 מהם גרים בתוך הקו הירוק ללא סוף באופק) ואי יכולתנו/רצוננו לגרש העובדים הזרים, גורמים למצב שבתוך דור נהפוך למדינה דו-לאומית בדרך לרוב ערבי. הממשלה חולמת על עליה יהודית מסיבית שלא תהיה; יהודי ארה"ב לא יעלו ואין מאגר משמעותי בשאר העולם. העם המודע לבעיה שותק; החינוך הדמוקרטי השטחי הדוגל בפשטנות בזכויות שוות לכולם, משתק רובנו מלהגן על מדינת העם היהודי לעד. האבות הקימו מדינה יהודית-דמוקרטית אבל אנו מתנהגים כאילו היא מדינה דמוקרטית-יהודית; טוהר הדמוקרטיה מעל. כך צועדים להתאבדות לאומית.
3) תרבותנו - 'מי אנחנו'. האם אנו שרידי היהודים ההיסטוריים שנתנו לעולם התנ"ך או סתם בני אדם ללא יחודיות שרוצים להרוויח, לשבוע מטוב העולם וזהו! במקום למצוא שילוב יהודי-אותנטי בין עברנו וחיינו במאה ה-21, התדרדרנו לתרבות 'רומא-אמריקה' בשפה העברית (או חצי עברית). כך, ללא דיון סוער, ללא החלטות פורמליות, הצבענו להיות עם רגיל ולכן, בין היתר, אנו מעמידים עצמנו ככובשים של 'הנתינים' המעטים שהיו כאן בתחילת העליות הציוניות.
בסיכום, ללא מהפכה בהבנתנו של הדמוקרטיה, חזרה למקורות העם ורוח של 'נעשה ונשמע', העתיד שלנו יתקרב יותר לנבואותיו של שייח' יאסין מהבטחות הפייסנים כמו פרס ושרון.
שמירת הבית או הדמוקרטיה הטהורה?
האם יש זכות ליהודים להפלות למען שמירת עליונותם המספרית במדינה שהוקמה כביתם הלאומי? אם לא, סביר להניח שמדינת היהודים בדרך לסופה; היהודים במגמה לאפס גידול, אפס עליה, ולא כך אצל הערבים... ללא התחשבנות בעובדים הזרים.
קיימת זכות למנוע נכנסים למדינה אבל הוכחנו אי רצוננו או יכולתנו לעשות כך. כבר הסתננו מעל 370,000 ערבים מיש"ע וירדן ומאות אלפי עובדים זרים ואין באופק סוף למבול.
הימין צועק שהקיום הלאומי הוא עליון; אסור להתאבד בשם הדמוקרטיה הטהורה. השמאל-מרכז שותק כאילו הבעיה לא קיימת, שמשמעותה השלמה עם הגורל, קבלת הדמוקרטיה הטהורה מעל הכל. רוב היהודים שקטים. כך בשקט, עם או בלי מפת הדרכים, כובשים אותנו.
הנושא דורש דיון בפומבי, משאל עם יהודי, ואם ההחלטה תהיה לשמור הרוב היהודי, תכניות מעשיות להגשמתה.
