הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   דת ומסורת  מדיני/פוליטי  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
האופניים כובשים את בייג'ינג
14/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
מס הדירות אינו חוקתי
14/08/2017   |   עו"ד ענת כהן
 
 
 
לוקח אוויר
14/08/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
תור ארוך ככלי פרסומי
14/08/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
נשיא ברזיל הוקלט - ושרד
14/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
ד"ר יעל ויילר ישראל אמנית והיסטוריונית  |  תגובות הצטרפות ל- VIP
בן-גוריון, האומה והתנ"ך
איש הספר. בן-גוריון [צילום: לע"מ]

בן-גוריון: 'אינני מזלזל בכתובים הגנוזים, במשנה, במדרשים ובתלמוד ובפוסקים ובפילוסופיה היהודית מימי הביניים. בייחוד אני מעריך מאוד המדרשים שצפונים בהם אוצרות רוח, שירה ומוסר. אבל כל אלה לא ישוו לספרי התנ"ך'

▪  ▪  ▪
אגרתו הגנוזה עד כה של דוד בן-גוריון, שהתפרסמה לאחרונה בגליון 172 של כתב-העת 'האומה' בעריכתו של יוסי אחימאיר, מעוררת געגועים לתופעה שהייתה ואיננה עוד: מדינאי ישראלי בכיר שהוא גם איש רעיון וספר. הדמות הזו נראית עכשיו כמו חלום: איש פוליטי קובע, נושא בעול עמו, קשה כצור ובר פלוגתא, שידע הצלחות מרקיעות כמו שגיאות גסות; וגם, מעורב ומעורה עד לשד עצמותיו בשאלות המהות, מצוי בהן בכל לבו, ובעיקר מסור ובמוצהר לתובנה שעליה מושתת כל קיומנו כאומה בכברת ארץ זו מאז ומעולם.

אבל, הזמנים השתנו; וגם הסדנה האנושית והעממית הייחודית של זמן, מקום וחינוך יהודי מסורתי ותודעה ציונית בוערת כאש, עוד בטרם מהפכות וחורבן ושואה; הסדנה שבה נוצרו מנהיגים כמו בן-גוריון או מנחם בגין - חלפה מן העולם; והשאלה: כיצד ואיך לאחד בכפיפה נכונה אחת את הספר ואת הסיף, וכתפיסת עולם מובילה ומחייבת בציבוריות הישראלית, נשארה בינתיים-ולנוכח החדשות לבקרים - ללא מענה.

יתר על כן, באגרתו זו של בן-גוריון, אשר נשלחה אל העיתונאי וחוקר תולדות ישראל בן-ציון כץ, ממשרד ראש הממשלה בקריה בתל אביב בתאריך י"ח ניסן תשי"א 24 באפריל 1951, מסומנת היטב (כמו בכתביו ובכתבי אבות ומייסדים האחרים) שאלת התשתית הרוחנית של החברה היהודית הישראלית, על מכאוביה ומשבריה, פולמוסיה וטלטלותיה. ועל כך, הובאה לפרסום בכתב-העת 'האומה', שמהווה במה ייחודית לעיון ומחשבה, היסטוריה וספרות יהודית וישראלית, ורואה אור כבר 45 שנים בהוצאת מסדר ז'בוטינסקי.

בן-גוריון משרטט בה בבהירות אופיינית את תפיסתו, בדומה לתפיסתם של רבים מבני דורו חילונים ודתיים, כי מהותה של החברה היהודית המתחדשת בארץ-ישראל תבנה ותכונן מן התנ"ך, שיסודו כידוע הנבואה, עלילותיו ודמויותיו, שהלכו בארץ הקדומה. לאחר שפסקה הנבואה בישראל, הצטמחה תרבות וספרות יהודית רחבה, רובה בפזורה ובגלות, על גבי המצע הנבואי המילולי כפי שהועבר במסורת, ועיקרה הדיון המושכל, החכמה. על כן, שאר היצירה היהודית במשך הדורות היא בעלת חשיבות משנית לתנ"ך. תחייתה של האומה בארצה מחייבת חזרה אל התנ"ך, ואל רוחו ותרבותו.

בן-גוריון איש הספר ומשפטן בהשכלתו, התדיין באגרת זו עם שני מלומדים חשובים: הרב יהודה ליב פישמן-מיימון אשר הקים את 'מוסד הרב קוק' בירושלים ועמד בראשו, והפרופסור יוסף גדליהו קלוזנר אשר חקר ולמד ספרות עברית והיסטוריה של בית שני באוניברסיטה העברית בירושלים.

הוא קובל על כך, שכל אחד מהם בחר לכאורה בדרכו העיונית, להעדיף בחשיבותה את תקופת היצירה היהודית המאוחרת, מאז ימי החשמונאים ועד העת החדשה; ואילו, 'אני רואה תקופת הבית הראשון, או יותר נכון, התקופה מימי משה (שהיה לדעתי אישיות היסטורית ולא אגדה בלבד) ועד עזרא – כתקופה הגדולה והמקורית בתולדות ישראל שבה נוצרו כל הערכים הנצחיים של היהדות. אין יצירה יהודית גדולה מהתנ"ך, ומלבד פרקים מועטים בתהילים, ואולי שנים שלושה ספרים – נוצר התנ"ך בתקופה שבין משה ובין עזרא; ולדעתי התנ"ך הוא העם העברי'. במילים אחרות, גולת הכותרת של יצירת עם ישראל הוא התנ"ך; עליונותו ברורה וקבועה על שלל הספרות היהודית העצומה שנוצרה במשך הדורות, שרובם פזורה וגלות;

וכך, בן-גוריון: 'אינני מזלזל בכתובים הגנוזים, במשנה, במדרשים ובתלמוד ובפוסקים ובפילוסופיה היהודית מימי הביניים. בייחוד אני מעריך מאוד המדרשים שצפונים בהם אוצרות רוח, שירה ומוסר. אבל כל אלה לא ישוו לספרי התנ"ך'.

אמנם, קובלנותו של ראש המשלה בן-גוריון מנהיג 'אחדות העבודה' ואחר מפא"י (מפלגת פועלי ארץ-ישראל) מאז הקמתה בתר"ץ 1930, וכידוע מפלגת השלטון במדינת ישראל בימים שנכתבה האגרת על שני המלומדים, ראוי לה שתבחן בביקורת זהירה.

הרב מיימון היה מראשי מפלגת 'המזרחי' הדתית-לאומית כהגדרתה, שהלכה שנים רבות יחדיו עם מפא"י, ושימש כשר הדתות מטעמה בממשלת ישראל. הוא הטיף ודרש וכתב בעד חידושה של הסנהדרין, אותו מוסד משפטי ומדיני עליון של יהודי ארץ-ישראל בתקופת השלטון הרומאי עד שנת 425, שסמכויותיו ההלכתיות והדתיות בעבור האומה והיחיד רבות ומכריעות;

בן-גוריון בהתאם להשקפת עולמו התרעם על עצם הרעיון, מלבד שלא היה 'סבור שהדבר הוא בגדר מעשי בתקופה הקרובה (או גם הרחוקה אולי)'. אך כמו בן-גוריון, גם הרב מיימון העלה על ראש שמחתו את הנבואה; כך למשל, בספרו המלבב: 'הציונות הדתית והתפתחותה' שיצא לאור בירושלים בשנת תרצ"ז 1937, התמוגג מן הנביא 'אשר רוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו', והתבטל אל פסוקי הנבואה בתנ"ך באשר הם, 'הפסוקים הנצחיים והתהומיים, שיחיו כל עוד ימי האדם על הארץ' (עמ' כג).

פרופ' קלוזנר השתייך אל העילית המנהיגה של התנועה הרוויזיוניסטית בארץ, והיה מועמדה לכהונת נשיא המדינה בבחירות הנשיאותיות בתש"ט 1949. בן-גוריון טען באגרת, כי במחקריו הרבים, בין השאר על ראשית הנצרות, הטה הוא את הכף להערכת יתר של היצירה היהודית בתקופה המאוחרת, הבתר-תנ"כית הלזו, בהשפעת זרים ונוכרים; כך, כתב: 'ואיני מקבל דעת התיאולוגים הנוצרים, אשר מתוך נטיות אנטישמיות או נוצריות, הם מנסים להוכיח שהיצירות העיקריות של התנ"ך נוצרו סמוך לתקופת ישו, וחבל שגם הפרופ. קלוזנר, שיש לו בלי ספק גישה יהודית עצמאית להיסטוריה שלנו, נגרר יותר מדי אחרי ההשקפות של התיאולוגיה הנוצרית'.

אך, פרופ' קלוזנר היה משוחריה הנלהבים של הנבואה; ובהקדמה לספרו המפורט: 'הנביאים' שראה אור בירושלים בשנת 1954, כתב בין השאר: 'ותפילתי היא, שירבו קוראיו ותגדל השפעתם של נביאינו הגדולים והקדושים על הדור. כי רק באישיותם המוסרית האדירה ובחזיונותיהם הלאומיים-האנושיים הנעלים תשועתנו הרוחנית בימי תעיה ותהיה קשים הללו' (עמ' 8).

כך או כך, העולה מדבריהם של שלושת המנהיגים ואנשי הרוח הללו: באגרתו של בן-גוריון, כמו במילותיו של מיימון, או בתפילתו של קלוזנר, הוא הערצה עצומה לתנ"ך ולרוח הנבואה, כבסיס לקיום היהודי בארץ-ישראל; ולא רק בעניין הימצאותנו בה וזכותנו ההיסטורית עליה, אלא בעניין מהותה וזהותה של הרוח הישראלית. לתפיסתם, שורשיה הם שירה נבואית, והחוק ומשפט הם רק ענפיה; עליה לשוות לנגד עיניה את הכלל, הפרטים הם רק פועל יוצא של הכלל; היא צריכה לשאת על גבה את עולו של העיקר, ולהניח את הטפל להסתרח מובל ומכתת רגליו מאחור...

האם נשכיל לחבור אל הדברים הללו?


האומה, רבעון בהוצאת מסדר ז'בוטינסקי, עורך: יוסי אחימאיר, 172, תל אביב קיץ תשס"ח, 144 עמ'
תאריך:  03/09/2008   |   עודכן:  03/09/2008
ד"ר יעל ישראל

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בן-גוריון, האומה והתנ"ך
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
על:מנהיגות חלולה
4/09/08 01:55

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
בתולה
03/09/2008  |  צילה שיר-אל  |  מאמרים
"ישראל עדיין חזקה מאוד בטכנולוגיה", אומר פרופ' קנת ארו "אך יש בעיה עם מספר המשרות החדשות המוצעות כאן מדי שנה, ולכן אקדמאים רבים שוהים בארצות הברית. מספר לא מבוטל של דוקטורנטים מעולים שיסיימו את לימודיהם בישראל יבקשו להשתלב באוניברסיטאות הגדולות והטובות בעולם. לדעתי, הבעייה נובעת מכך שישראל מתקדמת מבחינה טכנולוגית ואינטלקטואלית הרבה מעבר לגודלה. הסטנדרטים שישראל הגיעה אליהם גבוהים מאוד בהשוואה לסטנדרטים העולמיים. לא היית מעלה על דעתך שמדינה בגודלה של מדינת ישראל תכשיר אנשים כה רבים העוסקים בתחומים אינטלקטואליים. לכן הבעיה של מקומות עבודה לכולם, כאן בישראל, היא בלתי נמנעת".
03/09/2008  |  גור סלומון  |  מאמרים
ניצב אורי בר-לב הוא איש רב זכויות וכישורים שנעשה לו עוול מחפיר. אבל אורי הוא לא הסיפור. הסיפור זה אנחנו. הסיפור הוא על משפחה שרוצה לבלות בחוף הים ומוצאת את עצמה בלוויה משפחתית. הסיפור הוא על אזרחים שומרי חוק שחוששים לשלוח את ילדיהם לבית הספר, שמא לא ישובו הביתה בשלום. הסיפור הוא על עברייני תנועה שמצפצפים על החוק ומשפחות פשע שמצאו גן עדן בארץ הקודש.
03/09/2008  |  אופיר פלק  |  מאמרים
חוק הגנת הדייר, שהוחק לראשונה בתקופת המנדט, נחקק מתוך רצון להוות חוק סוציאלי, על-רקע מצוקת הדיור שהחלה בתקופת מלחמת העולם השנייה. החוק על סעיפיו הרבים, בא להעניק הגנה מפינוי לשוכר דירה חסר קורת גג אחרת וחסר אמצעים להשיג כזו, נגד בעל הנכס שהשכירו לו.
במזל טוב הפכתם להורים לאחר שנים רבות של טיפולי פוריות מתישים. המתח הרב שליווה את הטיפולים ואת חודשי ההיריון מתחלף בדאגה לתינוק החדש.
03/09/2008  |  עפרה ליאור  |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
האם אפשר כבר לקבוע שהבורסות במצב של בועה?
14/08/2017  |  19:46  |  איתן אבריאל   |   איתן אבריאל
ישראל 2040: הרוב החילוני יתכווץ והחרדים יתפזרו ברחבי הארץ
14/08/2017  |  19:12  |  חגי עמית   |   חגי עמית
וידאו מצחיק: ג'ון אוליבר על….
14/08/2017  |  19:00  |  אפי טריגר

איתמר לוין
ציפי לידר
רפי לאופרט
פורומים
דת ומסורת
מדיני/פוליטי
תרבות
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט