1) לא בטוח שהיא החמורה ביותר מבחינה פלילית או ציבורית, אך לפחות לי נראה שמהבחינה הסמלית - פרשת ראשונטורס/אולמרטורס היא החמורה ביותר המיוחסת לראש הממשלה. על מה מדובר כאן? על אדם עתיר נכסים, כזה שקונה ומוכר דירות במיליוני דולרים, ואשר בצורה שיטתית פועל במשך שנים על-מנת לגנוב עוד כמה אלפי דולרים פה ועוד כמה אלפי דולרים שם. וממי - מארגונים וולונטריים, שמלאכתם מלאכת קודש ואשר נאבקים על כל אגורה שהם מגייסים מן הציבור. ולשם מה - כדי לממן למשפחתו נסיעות לחו"ל.
אם החשדות הללו יוכחו כנכונים, אהוד אולמרט יוצא מהפרשה הזו כאחרון הגנבים הקטנים והעלובים, אלו שלא בוחלים בשום סכום ובשום דרך פעולה ובשום קורבן על-מנת להעשיר את עצמם. או שהוא יוצא ממנה כאדם שמשהו לקוי בנפשו ובדרך חשיבתו, כאדם הבטוח שהכל מותר לו והכל מגיע לו ושלעולם לא ייתפס. ולחשוב שהאיש הזה הוא (עדיין) ראש ממשלת ישראל.
2) מהמארג של החקירות והפרשות מצטיירת תמונה ברורה של אדם, אשר בעודו עובר ממשרה בכירה אחת למשרה בכירה ממנה - חבר כנסת, שר, ראש עיריית בירת ישראל, ממלא-מקום ראש הממשלה וראש הממשלה - פועל בצורה בלתי פוסקת במשך שנים על-מנת לנצל את מעמדו ולהעשיר את עצמו. יש פה כל כך הרבה עשן, עד שכבר לא מדובר באש אלא בשריפת ענק.
זה הרבה יותר חמור ממה שיוחס לאריאל שרון, אהוד ברק ובנימין נתניהו. בחקירות נגדם, דובר על מקרים חד-פעמיים (העמותות של ברק ובראון-חברון של נתניהו) או על קשרים עם קבוצה מצומצמת של אילי הון (שרון). אצל אולמרט, לעומת זאת, מצטייר קו פעולה ברור ועקבי: כמה שיותר עשירים עם כמה שיותר כסף וכמה שיותר זמן. זה במעטפות וזה בדירת יוקרה. זה במרכז ההשקעות וזה במשרד נסיעות. זה בארץ וזה בחו"ל. זה במינויים פוליטיים וזה בהקלות בנייה.
ועוד מחשבה מטרידה: אם אהוד אולמרט היה משקיע במלחמת לבנון השנייה רק חלק מהתחכום, המחשבה והזמן שהשקיע לאורך השנים במעשי השחיתות המיוחסים לו - היינו יוצאים מהמלחמה הזו הרבה יותר טוב.
3) מן הסתם נשמע שוב בימים הקרובים את תיאוריית הקונספירציה האהובה על אולמרט ואנשיו, ולפיה כל העולם ואשתו התגייסו על-מנת להפילו. אבל כיצד יסביר את העובדה שידידו ושותפו אורי מסר פתח את הפה נגדו? וכיצד יסביר את זה שגם שולה זקן מתחילה להישבר, ועורך דינה כבר אומר שאולמרט הוא שנושא באחריות לכל הפעולות? וכיצד יסביר את העובדה שמקורבו משה טלנסקי הסכים להעיד נגדו?
4) ובכלל, כולם אשמים. אהוד ברק הפיל ראש ממשלה מכהן. המשטרה מפילה ראש ממשלה מכהן. משה טלנסקי מפיל ראש ממשלה מכהן. הפרקליטות מפילה ראש ממשלה מכהן. לוחמי צדק מטעם עצמם הפילו ראש ממשלה מכהן. רק אדם אחד זך וישר ואינו נושא באחריות לשום דבר: אהוד אולמרט.
לא הוא שצבר מיליוני דולרים שמקורם מעורפל. לא הוא שביקש ממגייס כספים אמריקני לדאוג למימון פעילותו הפוליטית. לא הוא שדחף פרויקטים של מקורביו במשרד התמ"ת. לא הוא שצבר עודפים בעשרות אלפי דולרים במשרד נסיעות. והנה לנו עוד קו אופי של ראש הממשלה היוצא: חוסר יכולת להודות בטעויות ולשאת באחריות. מה שראינו במישור הממלכתי אחרי מלחמת לבנון, מתגלה כעת במלוא כיעורו גם במישור האישי.
5) שימו לב למה שאומרים פרקליטיו של ראש ממשלת ישראל: "להמלצות המשטרה אין כל משמעות. ראוי היה, כי המשטרה תימנע לחלוטין מהבעת דעה בנושאים, שאינם בתחום מומחיותה ואינם בתחום סמכותה... נמתין בסבלנות להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר בניגוד למשטרה, אין ספק בלבנו, כי הוא מודע היטב לכובד האחריות המוטלת עליו". ומה אומר יועץ התקשורת שלו? "חבל שהמשטרה לא למדה שום לקח מפרשיות העבר, בהן יצאה בהצהרות גדולות שנסתיימו בקול ענות חלושה. מטרתה היחידה של המשטרה היא לעשות כותרות ויחסי ציבור לעצמה". לטענתו, למשטרה לא הייתה ברירה מלבד להמליץ על כתב אישום, שכן היא חייבת להצדיק את הדחתו של ראש ממשלה מכהן.
כך מן הסתם סבור גם הלקוח שלהם, אלא שהוא במקרה גם עומד בראש הרשות המבצעת - שהמשטרה היא אחת מזרועותיה החשובות. כלומר: כראש ממשלה, אהוד אולמרט מחויב להתייצב לצדה של המשטרה ולהעניק לה גיבוי. כאזרח פרטי, אהוד אולמרט תוקף אותה בכל הכוח. אם למישהו היה ספק מדוע ראש ממשלה תחת חקירה אינו יכול להמשיך בתפקידו, הוא קיבל הערב את התשובה.
הערה על היועץ המשפטי
כפילות התפקידים של היועץ המשפטי לממשלה, המשמש גם כראש התביעה הכללית, היא מצב בעייתי שיש לתקנו. ישנו ההיבט המעשי: זה הרבה יותר מדי עבודה לאדם אחד. וישנו ההיבט העקרוני החשוב בהרבה: מני מזוז הוא כעת גם יועצו של ראש הממשלה וגם מי שאמור להחליט האם להעמידו לדין. הוא יושב מול אהוד אולמרט בישיבות הממשלה, מקבל מאהוד אולמרט את רשות הדיבור, מחווה דעה על חוקיות צעדיהם של אולמרט עצמו ושל ממשלתו - ובלשכתו ממתין לו התיק הפלילי כבד המשקל נגד אותו אולמרט עצמו.
חוץ מזה, בכלל לא ברור למה היועץ המשפטי צריך לקבל החלטות מעל פרקליט המדינה, שבעצמו מקבל. מה זה, ערכאת בדיקה וערעור? הפתרון הנכון הוא להעביר את תפקיד ראש התביעה הכללית לפרקליט המדינה לענייני פלילים, כאשר לצדו יהיה פרקליט המדינה לעניינים אזרחיים - בדיוק כמו שקיים בפרקליטויות במחוזות. היועץ המשפטי יהיה יועץ משפטי, וראש התביעה יעסוק בתביעות.
