בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אנו שומעים את השופט חשין שופך אש וגופרית על ההצעה לדרוש רוב של 61 חברי כנסת לשם אישורו של חוק שנפסל על-ידי בג"צ כסותר את חוקי היסוד וזועק שיש לדרוש רוב של 70 ח"כ לפחות. אכן המושגים הדמוקרטיים של השופט חשין הם גמישים למדי ומגמישות מפליאה זו ניתן וצריך ללמוד הרבה
כל דרישה לרוב מיוחס בקבלת חוקים היא דרישה בעייתית, שכן במשטר דמוקרטי חוקים מתקבלים בהכרעת רוב. כאשר קיימת דרישה לרוב מיוחס אנו מעניקים למיעוט הנבחרים את הכוח לכפות את דעתו על הרוב. כך הדין כאשר נשמעת הדרישה לרוב של 70 חברי כנסת כתנאי לקבלת חוק, או אישור חוק, שנפסל על-ידי בית המשפט העליון, בהיותו נוגד את חוקי היסוד. בעייתיות מיוחדת קיימת כאשר בהצבעה של מיעוט של חברי הכנסת, כמו בהצבעה על חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו [בו תמכו בסך הכול 23 חברי כנסת], מוטלת על הכנסות הבאות דרישה כובלת לשינוי החוק ברוב מיוחס. לפני שכובלים המחוקקים את הכנסת בדרישה לרוב מיוחס, אולי יש לדאוג לכך שיכבלו את עצמם באותה דרישה. לכבילה כזו נדרשת חקיקה מיוחדת שתקבע, לדוגמא, כי אין תוקף לחוק יסוד אלא אם התקבל ברוב של 61 מחברי הבית. על בעייתיות מיוחדת זו עמד השופט חשין בהלכת "בנק המזרחי" [ע"א 6821/93 פ"ד מט (4 ) 221 ,542] המפורסמת בו ניתנה, בניגוד לדעתו, גושפנקא שיפוטית ל"מהפכה החוקתית". השופט חשין הצדיק דרישה לרוב של 61 חברי כנסת בראותו בה דרישה לקוורום ולנוכחות המצביעים המקיימת את העיקרון הדמוקרטי של רוב ומיעוט ואילו כל דרישה לרוב מיוחס יותר הוא פסל בהיותה אנטי דמוקרטית. וכך כתב השופט חשין [ע"מ 543 לפסק הדין]: "האם רוב של 61 חברי-כנסת מציב גבול עליון לשריונו של חוק בגדרי ההליך הדמוקרטי? למשל: המוסמכת היא הכנסת לקבוע כי חוק יסוד פלוני לא ניתן יהיה לבטלו, לשנותו או לפגוע בהיקף תחולתו אלא ברוב של 70 או 80 מחברי הכנסת? (ואם 70 או 80 חברי-כנסת - מדוע לא 90 או 100?). הרשאית היא הכנסת לכבול את סמכותה שלה ולשריין כך חוק יסוד? לדעת עמיתיי, הנשיא שמגר והנשיא ברק, רשאית היא הכנסת כך לחוקק. לפי השקפתי שלי, הכנסת לא קנתה סמכות כך לשריין חוק, ואם תעבור ותחקוק תחרוג מסמכותה. בפריסת טעמינו אין צורך שנאריך: נדרשים הם מתוך אותן הנמקות שהביאונו למסקנה כי רשאית היא הכנסת לקבוע רוב של חברי הכנסת לשינויו של חוק פלוני. קביעת מניין של 61 חבר-כנסת כתנאי לשינויו של חוק מותרת היא מעשה שיגרה, אך כאן מוצב הגבול העליון. ההליך הדמוקרטי הוא המכתיב ללא פשרות כלל זה, והוא כלל-בל-יעבור. דרישה כי תעמיד הכנסת לרוב בן 62 חברי-כנסת לשינויו של חוק, תחצה הדרישה את גבול המותר. מעבר לגבול ה-61 אין בכוחה של הכנסת לילך." היום אנו שומעים את השופט חשין שופך אש וגופרית על ההצעה לדרוש רוב של 61 חברי כנסת לשם אישורו של חוק שנפסל על-ידי בג"צ כסותר את חוקי היסוד וזועק שיש לדרוש רוב של 70 ח"כ לפחות. אכן המושגים הדמוקרטיים של השופט חשין הם גמישים למדי ומגמישות מפליאה זו ניתן וצריך ללמוד הרבה. אני דווקא סבור שצדק בעיקרון השופט חשין בדעת המיעוט שלו בהלכת בנק המזרחי, אך לדעתי גם הדרישה לרוב של 61 חברי כנסת אינה דמוקרטית. די בכך שיידרש קוורום של 61 מחברי הכנסת בהצבעה עצמה. מכל מקום הדרישה לרוב של 70 ח"כ כפי שמעלה אותה היום השופט חשין ששינה דעתו מהקצה לקצה - אך לא את סגנונו המתלהם - הנה דרישה אנטי דמוקרטית בעליל ויש לדחותה. אין מקום לקוות שנשמע הסברים או חלילה התנצלות מאת השופט חשין - תקווה כזו תהיה בוודאי מופרזת מאוד.
|
תאריך:
|
10/09/2008
|
|
|
עודכן:
|
10/09/2008
|
|
עו"ד משה גולדבלט
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ישמעאל
|
10/09/08 14:02
|
|
בין הדיווחים המצמררים על מעשי הרצח האכזריים של ילדים הופיעה ידיעה קטנה: "איגוד הפסיכיאטרים הישראלי קיים פגישה מיוחדת בעקבות מקרי רצח הילדים והזהיר את כלי התקשורת: הדיווח עלול להוות מודל לחיקוי". ראשי האיגוד קוראים "לנקוט משנה זהירות בפרסום כתבות על אירועים אלה", כי "בדומה למקרי אובדנות, הוכח שפרסום פרטים רבים, ואף האדרה של המתאבד והמעשה האובדני, מביאים לעלייה משמעותית במקרי ההתאבדויות".
|
|
|
3%-2% מהילדים נולדים עם פגם ראייה ונזקקים למשקפיים כבר בגיל צעיר ואת ההורים מטרידות שאלות רבות: איך אפשר להבחין שהילד סובל מבעיות עיניים? מתי מומלץ לעשות את הבדיקה הראשונה? היכן לעשות את הבדיקה, אצל רופא עיניים או אופטימטריסט? איפה כדי להתאים לילד משקפיים? על מה יש להקפיד בקניית המשקפיים? ואיך גורמים לילד לרצות להרכיב את המשקפיים?
|
|
|
מה בין האמירה "הילד שלי הוא..." לאמירה "כל הכבוד...". במפגשים חברתיים מתקיימת תחרות סמויה וגלויה על מעמדנו כהורים על-ידי הערכת ילדנו: הוא מצטיין, הוא הטוב ביותר ובחרו בו מכולם.
|
|
|
סעיף 3 לחוק אמנת האג - חטיפת ילדים קובע, מהי הרחקה או אי-החזרה, שלא-כדין: "הרחקתו או אי החזרתו של ילד תיחשב לא כדין כאשר - (א) יש בהן הפרת זכויות המשמורת המוענקות לאדם, למוסד או לכל גוף אחר, בין במאוחד ובין בנפרד, על-פי דין המדינה שבה היה מקום מגוריו הרגיל של הקטין סמוך לפני הרחקתו או אי החזרתו, וכן (ב) בעת ההרחקה או אי ההחזרה הופעלו אותן זכויות בפועל, בין במאוחד ובין בנפרד, או שהיו מופעלות כך אלמלא ההרחקה או אי ההחזרה. זכויות המשמורת הנזכרות בסעיף קטן (א) יכול שינבעו במיוחד מכוח דין, החלטה שיפוטית או מנהלית או הסכם בעל תוקף משפטי על-פי דין אותה מדינה. האמנה אינה קובעת את משמעות המונח "מקום מגורים רגיל" והוא אינו מוגדר בחוק, ככל הנראה במכוון, בכדי לאפשר לבתי-המשפט ליצוק תוכן למונח, באופן המתאים עצמו לנסיבותיו של כל מקרה לגופו.
|
|
|
מוטב לשים את הדגש על ריפוי המחלה ולא על הסימפטום. אמרו חכמים כי מי שאינו לומד היסטוריה נדון לחזור עליה. רוב השאלות בפרשת העל "אולמרט" עודן פתוחות - אין לבלבל בין חשיבותן העצומה, לריקוד על הדם. חבל גם לבזבז קשב ציבורי שעוד נותר, ליסורי מסמר המסיבה לשעבר; כדאי לחקור עד תום את המחלה החברתית.
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
מירב ארד
מגוון הצעות מומלצות מעובדי קרן קימת לישראל לטיולים מהנים ברחבי הארץ - במרחב צפון, מרכז ודרום. מוזמנים להגיע וליהנות בתקופה הקרובה ובמהלך חופשת "בין הזמנים" ממקומות טיול יפים במיוחד...
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|