הבג"צ והשכפ"ץ

כותרת צד: התחושה שאנו נוטעים בקצינינו היא שכל מעשיהם נבחנים תחת מיקרוסקופ, ושטעות יכולה להביאם למשפט ציבורי שעלול להרוס את הקריירה הצבאית שלהם

לפני כ-20 שנה אמר לי פיט אסטס המנוח, שהיה בזמנו נשיאה ה-15 של ג'נרל מוטורס: "אם יש לי פרויקט חשוב במיוחד, אני מחפש בשבילו מנהל שיהיה אדם טוב שנכשל פעם אחת. אדם טוב שנכשל לא ייפול שוב. מי שלא עבר חווית כישלון עלול להיכשל". גישה דומה נוקטים משקיעים בחברות הזנק טכנולוגיות: מדובר באדם טוב שמועד, לא באדם שפועל בהיעדר מקצועיות מתמשך או כטועה סדרתי.

מזה כמה עשורים קיימת אצלנו תופעה, שאם קצין ברמת מ"פ או מג"ד טועה, ולו פעם אחת, הוא נרדף לכל המשך שירותו בצבא על-ידי הורים, עיתונאים, עורכי דין וארגונים למיניהם.

ידוע בתורת הניהול שפעולה נקודתית יכולה להשפיע לטוב או לרע על מערכת שלמה. התחושה שאנו נוטעים בקצינינו היא שכל מעשיהם נבחנים תחת מיקרוסקופ, ושטעות יכולה להביאם למשפט ציבורי שעלול להרוס את הקריירה הצבאית שלהם. קצין כזה לא יפעיל יצירתיות, יוזמה ונועזות בהחלטותיו. הוא יפעל באפרוריות, בתוך קונסנזוס, ולא יפרוץ את תבניות החשיבה המקובלות על הסובבים אותו.

בזמן האחרון נפצע אדם באצבע כף הרגל באירוע אשר לא נשלט כראוי על-ידי מג"ד. הפצוע עתר לבג"צ וזה הורה לפרקליט הצבאי הראשי להוכיח בפניו ששיקולי הצבא כלפי המג"ד היו תקינים. ייתכן שלפי הגישה המשפטית הנהוגה בישראל לא היה מנוס לבג"צ אלא לנהוג כך, אבל אנחנו כחברה משלמים על כך בכרסום נוסף ביכולת ההעזה וביצירתיות של קציני הצבא. פנייה זו לבג"צ מצטרפת לשרשרת ארוכה של פנייות לבתי משפט בארץ ובחו"ל, ושל כתבות בתקשורת. איך משפיע הדיון הזה על הקצין המצוי בצבא? קצין במצב מבצעי פועל תחת לחץ, כאשר המידע העומד לרשותו הוא בהכרח דל. גם פעולה וגם היעדר פעולה יכולים לגרום לתוצאה שלילית. עצם הדיון גורם לכך שקצין יעדיף ביטחון נפשי ויפנה לקבל הנחיות במקום ליטול אחריות ולפעול. אנחנו כחברה גרמנו לכך שבצה"ל הקצונה הבכירה פועלת בהיעדר יוזמה ויצירתיות. ריפינו את ידי המעזים.

הקשר בין פעולה נקודתית ותכונה מערכתית אינו תמיד נהיר. במקרה זה, הקשר בין הפנייה הזאת לבג"צ ובין השפעתה ההרסנית על קציני הצבא, שמביאה לכרסום נוסף ביכולת ההעזה של צה"ל, הוא ברור וזועק לשמים.