רופא בטרם ייגש למלאכתו נעול על משימה אחת: הצלת החולה, אפילו יהיה מחבל. סנגור בטרם יתחיל במלאכתו גם הוא נעול על משימה אחת: לחלץ את מרשו מאימת הדין, אפילו יהיה רוצח קשישות נאלח. נחום ברנע, כמו רבים מחבריו, בטרם יקליד את מסריו, נעול על משימה אחת: חסימת דרכו של נתניהו. יעלה כמה שיעלה...
והשנאה הזאת אחים יקרים - שחז"ל הגדירו אותה משום מה כ"שנאת חינם" - אין יקרה ממנה. עיתונאי בכיר שנעול על חסימת מנהיג ציבור, חייב להסביר את הסיבות לקוראיו. יש רק סיבה מוצדקת אחת לפסילת ראש הרשות המבצעת: המנהיג המדובר נעדר יכולת ביצוע. ברור שלא זאת הבעיה של ברנע וחבריו לעדר עם ביבי. ואם בכל זאת זה מה שיכתוב, תהיה לו מחלוקת קשה עם עיתונאי שמאלני אחר, מתי גולן.
"נתניהו הוא אדם מוכשר מאוד", כתב גולן, "הוא יודע לעבוד, להזיז דברים. הוא אסף קבלות למכביר בעת כהונתו כשר אוצר. אבל התכונה הכי חשובה שהוכיח נתניהו באוצר היא הנכונות לנקוט בצעדים הנחוצים, גם כאשר הם לא פופולריים, אפילו בציבור האלקטוראלי שלו" (גלובס, 23.9.08).
ברשותכם, אני חוזר לציטוט של ברנע (ממאמרי הקודם: "נחום ברנע, תפסתי אותך") שבו הוא מאבחן את הבעיות הכבדות של המדינה. לדעתו מדובר ב-"סדרה של בעיות קיומיות, החל במשבר הכלכלי העולמי, עבור לגרעין האירני, ומשאים ומתנים עם סוריה ועם אבו-מאזן, וגמור בהערכה שהחל מינואר יחולל החמאס מהומת אלוהים בשטחים הפלשתינים" (ידיעות-אחרונות, 21.9.08). אין ספק אופק מעונן. נו, לנוכח חבילת הבעיות הזאת ציפורה עדיפה?
אם הוא חושב שכן, אדרבא שיכתוב את זה, וייקח עליו את האחריות השמורה לממליץ- ניראה אותו. אם לא, אז שיסביר את התגייסותו לעזור לה להקים קואליציה במהירות דווקא בעיתוי שהוא מגדיר ככניסה ל-"סדרה של בעיות קיומיות".
כך או כך, רצונו בחסימת נתניהו, איננו מצדיק התעלמות מהפריימריז המלוכלכים של המפלגה שמכרה לנו "פוליטיקה אחרת". ועוד משהו קטן: האזרחים. על-פי כל הסקרים, אלה רוצים בחירות, ומר ברנע חייב לייצג אותם בעיתונו. אם קדימה תנצח בבחירות חדשות, בעיני רבים, הסמכות המוסרית של לבני לשלוח את הבנים לאש- תהיה מלאה. כרגע, עם כל הכבוד, ואין כבוד!- תמיכת העדר לא מספיקה.
גש לארכיונים
אילו אני שותה קפה עם נחום ברנע, הייתי זורק לו אתגר: לך לארכיונים, ותנסה לדלות כתבות או מאמרים שמדברים בשבחה של ציפורה בכל אחת מהתחנות שעברה. אח"כ תנסה לעשות את אותו הדבר עם ביבי, והמסקנה תכה בך: נתניהו עדיף עשרת מונים.
זאת לא דעה אלא מסקנה מגובשת ממה שיש בארכיון של העיתון ידיעות-אחרונות, כמו בכל הארכיונים של ערוצי התקשורת. שימו לב: שרת קליטה "פרווה", שרת משפטים "פרווה". שרת חוץ, כישלון מוכח.
אני בטוח שמר ברנע זוכר כמוני את הניסיון הנחוש של לבני להכניס לביהמ"ש העליון את פרופ' רות גביזון. כישלונה הוכיח, מה באמת חושבים עליה אלה מהוועדה לבחירת שופטים, שהייתה זקוקה להסכמתם. כשרת חוץ בתקופת המלחמה, היא שותפה מלאה לכישלון. מהבחינה הזאת נאמנים עליי דברי פרופ' יחזקאל דרור שאמר: בכל מדינה מתוקנת, אחרי כישלון מהדהד כמו שראינו במלחמת לבנון, כל הממשלה, אני חוזר: כל הממשלה, הייתה הולכת הביתה.
ונתניהו? אם נחבר את הבעיות כפי שמנה אותן ברנע, למחמאות שהרעיף עליו מתי גולן, המסקנה תבצבץ מעצמה: נתניהו הכי טוב!
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
