ממשלות ישראל - שקרנים לדורותיהם

לפני כשנה עבר ירון זליכה להתגורר בבניין בו אני מתגורר, ולהפתעתי, לאחר שציפיתי לטורף האוכל שרים לארוחת בוקר, גיליתי אדם חביב, הכיצד?

שיטה נלוזה פשתה בממשלות ישראל להאשים בכל כשלון את פקידי האוצר. פקיד ממשלתי, בכיר ככל שיהיה אינו מקבל החלטות ברמה לאומית, הוא מוציא לפועל את החלטות הממשלה. הוא מציג נתונים, מביע דעה, ומנסה לשכנע, אך מי שלבסוף מחליט זו ממשלת ישראל, והיא, רק היא, אחראית.

לדאבוני, התקשורת נותנת יד לשיטה זו, ונותנת הד להתבטאויות שרים שבבסיסן אינן נכונות. במקום להתעמת עם השרים, שזה אולי יזיק לצינור קבלת ההדלפות, מעדיפים עיתונאים רבים להצטרף למתקפת ההשמצות נגד פקידי האוצר.

דוגמה טרייה, שר התשתיות בן-אליעזר: "הפקידים מחבלים בתוכנית החירום - ישראל תישאר בלי חשמל" (NRG, 28/9/2008).

כבוד שר התשתיות: אם קיימת החלטת ממשלה שהפקידים אינם מבצעים אותה, על הממשלה לפטרם לאלתר. אך לעומת זאת, אם אינך מצליח להביא להחלטת ממשלה, אין לך להלין אלא על עצמך וחבריך לממשלה, ושקול שנית את חברותך בממשלה כזו, כי רק אתה, כחבר ממשלה נושא באחריות. אם אינך יכול לשאת באחריות, אנא שים את המפתחות על השולחן, והתפטר.

והמשכה של הדוגמה: "במכתב ששלח בן-אליעזר לשר האוצר, מזהיר שר התשתיות...".

מתוך חוק-יסוד: הממשלה - "סעיף 4. הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת; שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם ממונה השר".

כבוד השר, אתה אחראי. מכתב ששלחת לשר האוצר חסר כל משמעות שהרי אחריות שניכם משותפת.

גם אם ניתנה איזו שהיא סמכות לפקיד זה או אחר, בהגדרתו כרשות סטטוטורית, הרי הסמכות ניתנה על-ידי הכנסת, שהנך חבר בה מזה שנים רבות.

ולמחדלי התקשורת בנושא זה, זו דוגמה טובה כיצד השתלחות שר בפקידי האוצר מקבלת הד בעיתונות במקום ביקורת. זו דוגמה לתקשורת הפועלת כתוכי החוזר על דברים ללא הבנה, במקום להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה.

והתנצלות בפני שר התשתיות בן-אליעזר, זו רק דוגמה ולא נושא אישי הקשור רק בך, אלא בהרבה משרי ממשלות ישראל, לצערנו.