בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פעם אמרו סוף העולם - ימינה. אחרי זה אמרו - סוף העולם - שמאלה, ועכשיו, הגענו לקצה - אין ימינה ואין שמאלה - הגענו לסוף העולם
הרווחנו שעה, אז פתחנו עיתון על הבוקר, די מהר הצטערנו על המעשה המטופש הזה. נשיאת בית המשפט העליון קיבלה מכתב תלונה מנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, על שינויים העומדים לחול בהליכי המינוי של סגני נשיאים של בתי המשפט המחוזיים, ונשיאת בית המשפט העליון, בפגישה עם נשיאי המחוזיים דרשה מהם להפסיק לפנות אליה בכתב, אלא רק בעל פה, כי הפניות בכתב מגיעות לעיתונים. סוף העולם ממש סוף העולם. הייתי מציע לנשיאה ביניש שיטות טובות יותר. 1) לסגור את העיתונים ואז המכתבים יחזרו עם "מען בלתי ידוע". 2) ואם בכל זאת צריך את העיתונים בשביל לעטוף את הדגים המלוחים, אז יש לשלוח למאסר עולם כל עיתונאי או עורך שיפרסם חומר פנימי מבית המשפט העליון. 3) ומאחר שאת השיחות אפשר להקליט, ואז ההקלטה אולי תגיע לעיתונות - לחייב את השופטים להתלונן אצל הנשיאה בשפת הסימנים. 4) ובגלל שאת שפת הסימנים אפשר לצלם בוידיאו, הייתי מחייב את השופטים לתקשר באמצעות העפעפיים, כמו סטיבן הוקינג. 5) אבל בגלל המכונה המיוחדת שמתרגמת את תנועות העפעפיים לקול - גם זה מסוכן, ולכן על נשיאי בתי המשפט המחוזיים לסתום ת'פי ש'ילהם וז'יהו. 6) ובכלל מדוע שיתלוננו, אם זו ההתייחסות לתלונותיהם, לא חראם על הזמן?, טוב יותר באמת לו היו שותקים. ככה זה בדיקטטורה, תשתוק ותמשיך לעבוד, תשתוק ותמשיך לעבוד. ונניח, נניח שלא היו פונים בכתב לנשיאה בעניין שהוא כה חשוב להם, ונגיד, נגיד שהיו מדברים בשפת הסימנים, ונגיד, נגיד, שהנשיאה הייתה עושה מה היה בראש שלה IN THE FIRST PLACE, ואז הם היו פונים עם יונת דואר ושואלים, מדוע פעלת בניגוד לדעתנו? ומה לדעתכם, קוראים נכבדים הייתה התשובה? "אנננני פעלתי נגד דעתכם? אנננני?!, מה אתתתתם התלוננננתם? אצל ממממי התלוננננתם? אפששששר לראות את ננננוסח התלוננננה?". כן, כפי שאמרנו, סוף העולם, ממש ממש סוף העולם.
|
תאריך:
|
05/10/2008
|
|
|
עודכן:
|
05/10/2008
|
|
אפרי הלפרין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
תורה&עבודה
|
5/10/08 15:08
|
|
2
|
|
מרק טווין
|
5/10/08 17:36
|
|
3
|
|
גדעון אמיר
|
5/10/08 22:58
|
|
בצידו השמאלי של נהר הריין, בדיוק במקום שבו שכן לפני אלפיים שנה מחנה הלגיון הרומי, ניצבת קלן, אחת הערים העתיקות של גרמניה. ה"טבעת", שהיא שורה של רחובות המקיפים את העיר העתיקה בחצי עיגול שמסביב לנהר, חופפת את מקום החומה שהקימו בשעתם הרומאים להגנת העיר.
|
|
|
הפניה שלי לבעלי העסקים כאן בחדשות מחלקה ראשונה, שיש להם לב רחום, חמלה אנושית ויכולת לתמוך בילדים ובני-נוער, שחרב עליהם עולמם בארצות מוצאם.
|
|
|
שרת החוץ ציפי לבני מתעטפת בכל סממני השלטון. היא כבר מקבלת עידכונים שוטפים מראשי מערכת הביטחון, כולל מראשי השירותים החשאיים. היא מאובטחת כראש ממשלה לכל דבר ועניין. חלק ניכר מראשי הסיעות בכנסת מתייחסים אליה כאל ראש הממשלה הבא. כך גם חברי סיעת קדימה, ובהם אפילו אלה שנמנו עד לא מכבר בחוגיו הקרובים של ראש הממשלה, אהוד אולמרט.
|
|
|
החל משלהי 1989 החלו גלי עלייה מרוסיה ומארצות חבר העמים להתדפק על שערי הארץ, וחייבו את הממשלה להציע בדחיפות פתרונות מגורים ותעסוקה. לפתע הוברר כי לממשלה אין מדיניות קליטה ברורה, תוכניות המגירה שהכינה מיושנות, ונוצר חשש שתקבענה עובדות פיזיות (תשתית, שיכון ועוד) בניגוד למסורת התכנון הארצית והמחוזית המקובלת. כתוצאה מכך, נוצר צורך דחוף להכין תוכנית מתאר ארצית לקליטת העלייה ולתפרושת האוכלוסיה, לגבותה בקווי מדיניות תכנון ממשלתית ולהפקידה בידי צוות בין-תחומי. ואכן, בינואר 1993 אושרה תוכנית מתאר ארצית לקליטת עלייה, תפרושת אוכלוסיה ותעסוקה שנקראה תמ"א 31.
|
|
|
בארה"ב מתחוללת עכשיו מהפכה, לא פחות. הנשיא בוש, כשמאחוריו אדריכלי הכלכלה האמריקנית, נושא את דבריו לאומה ומסביר כי הוא עדיין נותר איש השוק החופשי, אך מבהיר כי האירועים הפיננסיים הפוקדים את המעצמה אינם מאפשרים לו ולעמיתיו שלא לתהות מחדש על כמה מהנחות היסוד של אמונתם; מה שמוביל אותו מיידית, לדאבון ליבה של אותה 'יד נעלמה', לפעולות הלאמה, מעורבות במשק, הגבלת צעדי הספקולנטים והחדרת תיקונים מתבקשים, וכל זאת כדי לשמור על ביטחונו הפנסיוני והביטוחי של הציבור. הדבר התרחש מיד. לא נדרשו לכך כמה עשורים או שנים של הרהור מחודש בפרדיגמה הכלכלית, זו שעימה מזוהים ממשל בוש, המפלגה הרפובליקנית ורוב רובה של הפילוסופיה החברתית האמריקנית. גם לא נדרשו אינסוף כנסים, מאמרים פובליציסטיים וחשיפה תקשורתית של עוד ועוד משפחות, פירמות, קהילות ופרטים שנותרו חסרי כל. מיידית. ממש מעורר השתאות - איזו נכונות מהירה להודות במוגבלותן של תפיסות; איזו נטייה לבצע תיקונים מיידיים למזעור נזקים ולהבטחת העתיד. וכאמור, אין אלה תיקונים שמסמנים זווית ראייה שולית שהוכחה כמזיקה. אלה הם תיקונים המשקפים הודאה בכך שפרדיגמות בסיסיות שהפכו במשך השנים לחלק מן הזהות האמריקנית - בעייתיות.
|
|
|
|