מזל טוב לאהוד ברק, סגן בכיר לראש הממשלה. לא סתם סגן, לא אחד מארבעה סגנים, אלא סגן בכיר. זה בטח אומר שהוא יקבל שברולט במקום וולבו, עוד כמה עוזרים ומאבטחים, אולי לשכה קצת יותר גדולה, ומי יודע - אולי אפילו יתנו לו עוד עציץ או שניים.
מה תעשה עכשיו ציפי לבני עם הנעלב שלה, שאול מופז? האם הוא יסכים להיות רק סגן ראש הממשלה? ומה עם מנהיג שס, אלי ישי? גם הוא יהיה רק סגן אחד מבין שלושה? ומי יהיה ממלא-מקום ראש הממשלה? וכאשר ראש הממשלה תיעדר מן הארץ - מי יחליף אותה: המשנה, ממלא המקום או הסגן הבכיר?
בתארי כבוד ובניפוח של הממשלה - אין כמונו. הנה כמה נתונים מאלפים. בארה"ב, על 304 מיליון תושביה, יש נשיא אחד, סגן נשיא אחד ו-15 שרים. זה כל העסק. המפתח הוא בערך 20 מיליון תושבים לשר ו-304 מיליון לסגן ראש הממשלה (כי הנשיא הוא גם ראש הממשלה).
בגרמניה יש 16 שרים, שאחד מהם הוא סגן ראש הממשלה. וזה על 82 מיליון תושבים, כלומר: 5 מיליון תושבים לשר ו-82 מיליון לסגן ראש ממשלה.
בבריטניה אומנם יש 24 שרים על 61 מיליון תושבים - 2.5 מיליון תושבים לשר. אבל אין שום חובה למנות סגן לראש הממשלה, וגם כאשר ממנים כזה - אין לו שום סמכויות מעבר למשרד עליו הוא מופקד. גורדון בראון בכלל לא מינה לעצמו סגן.
נעבור את התעלה, לצרפת. לנשיא אין סגן, וכך גם לראש הממשלה. 16 שרים יושבים בממשלת צרפת על 64 מיליון תושביה - בדיוק 4 מיליון תושבים לשר.
בשווייץ, הדומה לנו מאוד במספר תושביה (7.5 מיליון) יש תמיד שבעה שרים, שאחד מהם הוא גם הנשיא ואחר הוא גם סגן הנשיא. כלומר: מיליון תושבים לשר ומיליון תושבים לסגן ראש הממשלה.
רק בישראל
ואצלנו? על 7.2 מיליון תושבים יש 27 שרים - שר לכל 266 אלף תושבים. מספר השרים אצלנו כמעט כפול מארה"ב, שאוכלוסייתה גדולה פי 42 משל ישראל. אילו גודלו של הקבינט האמריקני היה דומה באופן יחסי לשלנו, היו בו 630 שרים. ואצלנו גם יש, נכון להיום, ממלא-מקום לראש הממשלה, משנה לראש הממשלה ושלושה סגנים לראש הממשלה - יחס של 1.4 מיליון תושבים לכל סגן (על מגוון שמותיו). המקבילה האמריקנית היא 211 סגני נשיא.
פעם נקבע בחוק יסוד הממשלה, שמספר חבריה לא יעלה על 18 - שגם זה מספר גבוה מאוד (שר לכל 400 אלף תושבים). אז נקבע. הפוליטיקאים שלנו ממש לא מתרגשים מהחוק, ואפילו לא מחוקי יסוד, וכך כל ראשי הממשלה האחרונים העבירו כלאחר יד תיקון לחוק והרחיבו את הממשלה עוד ועוד ועוד.
זה כבר אפילו לא מצחיק. זה אומר שורה ארוכה של שרים מיותרים, עם לשכות מיותרות ועוזרים מיותרים ונהגים מיותרים ודוברים מיותרים וניירת מיותרת (ולא אמרנו כלום על ערימת סגני השרים שהשד יודע מה הם עושים). זה אומר ישיבות ממשלה ארוכות ומייגעות, בלי שום אפשרות לנהל דיון ענייני ומעמיק. זה אומר שכל מה שמעניין את החבורה הזו הוא האגו. זה אומר שהאינטרסים האישיים שלהם נמצאים בעיניהם בעדיפות ראשונה.
כעת ציפי לבני, "Miss Clean" כביכול, ממשיכה את אותה מגמה ואף מעצימה אותה. במקום שתנצל את ההזדמנות ותקטין את הממשלה בחצי, תשלח הביתה שרים שאינם נחוצים וסגני שרים שאינם עושים דבר, היא מוכנה להעניק עוד תארים. במקום להחזיר את שלטון החוק שהפך למרמס בידי אהוד אולמרט, היא מוכנה לתת לשר אחד (אהוד ברק) זכות וטו על הצעות של שר אחר (דניאל פרידמן). אם כך היא מתחילה את הקדנציה שלה, מי יודע כיצד היא תיגמר.
