לצאת ממעגל האבטחה

בתוך שנים מעטות ישראל הפכה למעצמת אבטחה: "בשנת 2003 הגיע מספר המאבטחים והשומרים ל-46.5 אלף בהשוואה ל-24.3 בשנת 1995, גידול של כמעט פי 2 במהלך 8 שנים."

"כ-50% מההתרחבות במספר המאבטחים והשומרים לעיל התרחשה בין השנים 2000 -2003."

מתוך סקירה שערך מנהל התכנון, חקר וכלכלה בתמ"ת בנושא מאבטחים ושומרים בישראל 1995-2003 (11.1).

ישראל יכולה להשתבח במאבטחים שהם מהמשכילים ביותר בעולם. בישראל מאבטחים סטודנטים מכל המקצועות אך לא רק. בישראל גם בעלי תואר ראשון ושני ואפילו שלישי שלא הצליחו למצוא עבודה אחרת שומרים (לפחות הם לא מחזרים) בנאמנות על הפתחים. ישראל מצטיינת במאבטחים בעלי השקפה פילוסופית, הבנה כלכלית, בקיאות במשפט העברי וידע מעמיק בתורת הקוואנטים ועוד ועוד.

איזה מזל שאנו שולחים את החומר האנושי המשובח ביותר שברשותנו לביצוע העבודה המורכבת והכל-כך חשובה להמשך הצמיחה של כלכלת ישראל.

קשה לצאת ממעגל האבטחה

אתה נכנס לזה בדרך כלל אחרי השחרור או בתחילת הלימודים באוניברסיטה. אתה אומר לעצמך - זה רק זמני. אבל מסתבר שזה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה לצאת ממעגל האבטחה.

אתה מתחיל עם זה בגלל שזה הרבה יותר נוח ממלצרות או טלמרקטינג או כל עבודה סטודנטיאלית אחרת. וממשיך בגלל שאפשר ללמוד תוך כדי (ולישון אבל אל התגלו אף אחד). מהר מאוד אתה מגלה שאתה לומד הרבה פחות ממה שתכננת (וישן או גולש באינטרנט ורואה סרטים הרבה יותר... ושוב אל תגלו לאף אחד). מסתבר שיש משהו מנוון בלא לעשות כלום. צריך הרבה כוח רצון בכדי להתגבר הכוחות האימתניים שהופכים אותך ליצור רקוב שכל עניינו הוא לעשות כמה שפחות.

ואני נכנסתי למעגל האבטחה מעט אחרי השחרור שלי ומאז לא הצלחתי לצאת ממנו. כי לצאת זה לא להפסיק לעבוד באבטחה (לתקופה). לצאת זה למצוא עבודה אחרת (שהיא לא סטודנטיאלית) - להיות מלצר או לעבוד בטלמרקטינג זה לעבוד הרבה יותר קשה מבאבטחה תמורת אותו השכר פחות או יותר (בתור מאבטח אתה יכול להשתכר יותר טוב בגלל שאתה יכול לתת יותר שעות ובעיקר בגלל שאתה יכול לתת זמן שבת).

בשנה הזו ניסיתי למצוא משהו בתחום הכתיבה אבל בינתיים שום דבר. ואני שואל? אין משהו יותר טוב שאני יכול לעשות עם תואר במדעי הרוח עד שאמצא לי עבודה קבועה. והתשובה לצערי היא - לא. רעיון בשביל ההנהגה של ישראל - למה לא לשלב את הסטודנטים המסיימים ובעלי תואר הבוגר במדעי הרוח באיזשהו אופן במערכת החינוך. חומר למחשבה.

כמובן שיש לי הצעות לעבודה באבטחה שממתינות לי מעבר לפינה. הצעה מחבר מהמקום האחרון שעבדתי בו. הצעה מאחד מהחבר'ה שלי.

נדמה כאילו כולם עובדים באבטחה. מתוך החבר'ה שלי, אחד סיים תואר בביוטכנולוגיה בבן-גוריון ועובד באבטחה. אחד מסיים תואר בהנדסת חומרים ומתחיל תואר שני במנהל עסקים ועובד באבטחה.

עכשו אני לא רוצה לחזור, אבל שעון החול של "צריך לשלם שכר דירה" דוחק בי. שעון החול "רק בינתיים עד שתמצא משהו אחר" מתחיל לנסות לשכנע. שעון החול של "זה מה שיש ותפסיק להתפנק" עושה לי נו-נו-נו. שעון החול של "אסור לך להפיל את כל הנטל על זוגתך" עושה לי נקיפות מצפון.

בלית ברירה. כנראה שהיום בערב אני הולך להתקשר לחבר שלי ולהגיד לו "נו אז מה עם עבודה ב... [אתר אבטחה כלשהו]? זה עדיין אקטואלי?".