למה ברק לא נכנס בעזה

מר ביטחון אהוד ברק מהסס להיכנס ברצועת עזה. מחד, עזה מתעללת בישראל מכל הכיוונים. יורים בישראל, מפגיזים את ישראל, מעלילים על ישראל, ועושים צחוק מישראל. מאידך, שר הביטחון מר אהוד ברק מבליג. נושך שפתיים, פוכר ידיים. ומה בכל זאת עושה מר ביטחון? אוטם את הבית היהודי בחברון, נלחם מילולית ביהודים. כולם עושים פוליטיקה חוץ ממנו. כולם עושים שיקולים לא ענייניים, חוץ ממנו. כולם לא מבינים את דקויות האמנות במלחמה, חוץ ממנו. רק הוא יחליט, ינווט, יוביל, ינהיג. הוא הרי לא סחבק, לא טרנדי, לא חבר, הוא מנהיג.

כמאמר המקור, מחראות שוורים. שר הביטחון אהוד ברק לא נכנס בעזה משלושה טעמים, אחד חשוב ושניים משניים. הכניסה עלולה להסתיים בהרוגים ובמרחץ דמים. ייתכן, אבל לא חשוב במיוחד, הרי מי שלא עושה לא טועה, וברק מומחה בלעשות טעויות ולהתנער מהן באלגנטיות. עוד טעם שחשיבותו פחותה הוא שכל עוד קובעת הדם לא התמלאה, כל עוד קסאם הזהב לא פיצח אוטובוס עם שלושים וחמישה ילדים, אין להיחפז. הציבור הישראלי בשפלה הוכיח עמידות נפלאה לסבלו של אחיו שבערבות הנגב וירכתי צפון.

אבל הטעם האמיתי, החשוב, הקובע, הוא שברק יודע שאם ייכנס בעזה, הוא לא ייבחר מחדש ליושב-ראש מפלגת האבודה. מחוז ההצבעה הגדול ביותר של מפלגת האבודה הוא המחוז הערבי. המחוז הערבי יכה בברק אם יעז ברק לפגוע באחיו הג'יהאדים אשר בעזה. המכה אשר יוכה בבואו להתמודד במגזר, במחוז, נגד רודף שלום כדוגמת פינס או בורג או הרצוג תהיה מכת ברק אמיתית.

לכן ברק לא ייכנס בעזה, ולא ישחרר את גלעד, ויחרוק שיניים וידבר גבוהה גבוהה, ונמוכה נמוכה. עתידו הפוליטי חשוב לו יותר מכל שיקול אחר, וזה לעניות דעתי, שר הביטחון שלכם רבותי וגבירותי.

רוצים משהו אחר? בחרו במפלגה שמתפקדיה אינם אחי הג'יהאד.