ידוע כי אחד מהמכשולים המונעים עשיית צדק הוא הפיקדון הכספי שהמערער חייב להפקיד בקופת בית המשפט כעירבון לנשיאת המערער בהוצאות; שכן פיקדון זה נועד להבטיח את תשלום שכר הטרחה שעלול לחול על המערער במקרה של דחיית הערעור, והדרישה להפקיד את הפיקדון מהווה תנאי הכרחי לשמיעת הערעור.
לעתים חש צד לדיון כי נעשה לו עוול ברור בפסק הדין והדרך היחידה העומדת לו ליישר הדורים, היא הגשת ערעור על פסק הדין.
אף כשהערעור נראה לכאורה הליך ראוי ובעל סיכוי רב, סכום הפיקדון במקרים מסוימים יוצר מכשול ורף גבוה שהמערער אינו מסוגל לעבור.
בתביעה בגין ליקויי בנייה, [ת"א 13167/2008 האס רבקה נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', בית משפט השלום בחיפה, פסק דין של השופט ד' פיש, פסק דין מיום כ"ב באייר תשס"ח 27.5.2008] שהתנהלה על-ידי דיירת נגד חברה קבלנית בבית משפט השלום בחיפה, נפסק כי הדיירת זכאית לתשלום פיצויים בסך כולל של כ-30000 ש"ח, ואולם הדיירת שקיבלה את הכסף -חשה כי לא הגיעה אל שלה בשל שלושה עיקרים כדלקמן:
1.בגין ליקויי רטיבות - בית המשפט זיכה את הדיירת בסכום כספי, מתוך הנחה כי ליקויי הרטיבות תוקנו, והסכום שנפסק אינו בגין עלויות תיקונים אלא רק עגמת נפש. זאת אף על-פי שמומחה בית המשפט אישר כי גם לאחר שסבר בחוות דעתו כי עבודות תיקוני הרטיבות בוצעו במקצועיות, הרטיבות חזרה ונשנתה בדירת התובעת. לפיכך, פסק הדין לא הגיע לכלל פתרון הסכסוך והוא אינו סופי.
2.בגין יתר הליקויים בנוסף לרטיבות, קבע בית המשפט בפסק דינו כי חלה התיישנות, וזאת אף על-פי שמועד גילוי הליקויים, לטענת התובעת, היה במועד המוקדם להגשת התביעה במרווח זמן קטן מ-7 שנים והיווצרות הליקוי הייתה לפני פחות מ-10 שנים ממועד הגשת התביעה, לפיכך לפי סעיפים 89 ב' ו- ג' לפקודת הנזיקין, לא חלה התיישנות.
3.גם בעניין שטח הדירה נטען בערעור כי בית המשפט טעה, בכך שלא הסתמך על ההלכה החדשה [ביתר דיוק: המחודשת] של בית המשפט העליון, לפיה שטח הדירה המובטח במסמך כשטח ברוטו - הוא שטח הדירה שאינו כולל חלקים ברכוש המשותף, [ע"א 7298.00 בסט דוד סמואל נ' חממי עזרא, תק-על 2007 (3) 3537].
תחילה נקבע ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה, אליו הגיע כתב הערעור, כי הדיירת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 10000 ש"ח, אך לאור קשייה הכספיים שהוכחו בבקשתה לפטור מההפקדה ולאור סיכוייה הגבוהים בערעור, על-פי הנאמר לעיל, פסק בית המשפט המחוזי בחיפה - השופט מנחם רניאל [ע"א 763-08 האס רבקה נ' שיכון ופיתוח] כדלקמן:
"המבקשת הוכיחה כראוי את חוסר יכולתה הכספית וסיכויי הערעור אינם מופרכים. לפיכך, אני פוטר את המבקשת מהפקדת עירבון".
יש להבין את חשיבות ההחלטה הקצרה הזו מבחינת המערערת, שאילו בקשתה לא נעתרה - יתכן כי הייתה נאלצת לוותר על הגשת הערעור, על אף הנימוקים החזקים דלעיל.
נכון הוא כי בדרך כלל צריך שהצד המערער יבטיח את הוצאות הצד השני, אך גמישות-מה בהתאם לנסיבות, כבמקרה זה, מהווה הסרת מכשול בדרך אל הצדק.
