בימים אלו של התלהטות הרוחות בגזרת הלאומנות הקיצונית - תהלוכה שטרם ירדה מהפרק של פעילי ימין קיצוני באום אל פאחם; אלימות כנגד תושבים פלשתינים בחברון והקצנה כללית בהתבטאויות - נדמה ששוב נחצים הקווים של הלגיטימי במרחב הציבורי.

התלהטות זו כוללת גם אירועים "קטנים", שלא זכו לחשיפה משמעותית לעין הציבור. למשל תלונה שנשלחה לאחרונה ליועץ המשפטי לממשלה נגד עלון פרשת השבוע הפופולרי, "שבת בשבתו", שם קראה בעלת טור קבוע לא להשאיר שום נשמה של התושבים הלא יהודים בישראל – "גם את הנקבות עלינו להשמיד". בהמשך השוותה אותם לתולעים בסלט.

באווירה כזאת יוצרים רבים משוואה שגויה כאילו דתיות, או לפחות השתייכות לציונות הדתית, היא גם שייכות למחנה שמעדיף פרשנות דתית מסוימת על-פני זכויות אדם ודמוקרטיה. כך התבטא בחור חרדי, במסגרת מסמך תיעודי בנושא דמוקרטיה ופונדמנטליזם שהפיקה "הקרן החדשה לישראל": דמוקרטיה היא בסך-הכל קונספט יווני. לנו, עם ישראל, אמר, חשובה יותר התורה. המסמך שהופק לפני כחצי שנה, נולד מתוך הבנה כי תהליכי עומק מסוכנים מבשילים בחברה הישראלית, והם קשורים להקצנה שלא פעם מוצאת לעצמה צידוקים בדת.

כנגד גישה זו, כמו-גם נגד אידיאולוגיית השנאה הבוטה יותר של בריוני הגבעות, חשוב לחשוף לידיעת הציבור הרחב יוזמות אזרחיות רבות בחברה הדתית בישראל שיוצאות להגנה על הדמוקרטיה הישראלית ועל שלטון החוק, וביניהם יוזמות שבאות ממחוזות הציונות הדתית ואפילו מתוך החברה החרדית.

כך ניתן לעמת את התפישה של אותו בחור ישיבה, עם התפישה שמקדם מרכז 'יסודות – לליבון ענייני תורה ומדינה', הפועל לחיזוק הקשר בין הציבור הדתי לדמוקרטיה ומדגיש את הזיקה בין יסודות הדמוקרטיה לתפישה המקראית כי האדם נולד בצלם אלוהים.

תגובה מובהקת יותר לאירועים בחברון סיפק פורום י"ב בחשוון (על-שם התאריך העברי לרצח רבין), שמאגד קבוצות ואישים שונים בציונות הדתית. בי"ב בחשוון ארגנו לאחרונה כינוס חרום (ב-11.12) של עשרות אנשי ציבור ורבנים מהציונות הדתית לכל גווניה במטרה "למחות על מעשי הנבלה שנעשו על-ידי יהודים בערבים פלשתינים חפים מפשע". י"ב בחשוון היה גם זה שחשף את פרשיית הקריאה לרצח עם בעלון פרשת השבוע.

ארגונים רבים נוספים מנסים להביא קולות אחרים, בחברה הדתית והציונית-הדתית בפרט. ביניהם כאלו שמבטאים דילמות קשות ומנסים למתן את ההסתה של קיצוני הגבעות, וכאלו שיוצאים בעמדות נחרצות יותר, המדגישות את תפקידה של הדת בחיים המודרניים - לא בהנדסה של ענייני המדינה, אלא כנתיב רוחני של האדם והקהילה. גם במחויבות לזכויות אדם יש לגופים דתיים נוכחות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא ארגון 'שומרי משפט' – רבנים למען זכויות אדם, הפועל בשטח על-מנת למנוע פגיעה בפלשתינים.

בימים אלה חשוב במיוחד להשמיע את הקולות הללו; להבהיר כי המאבק הוא לא בין שבטים בחברה – לא בין חילוניים לדתיים – אלא בין תפישות עולם. הסתכלות נכוחה תראה כי למי שדוחה את הדמוקרטיה, כשיטת ממשל מלאה, מהווה הדת רק תירוץ. ומי שכדי להתנגד לשלטון החוק הדמוקרטי גם פוגע בבני עם אחר, נטולי הגנה וזכויות אזרחיות, מדרדר את יהדותו לתהומות מוסריים מסוכנים.