חלילה לנו "לעצור עכשיו!"

יואב יצחק במאמרו "לעצור עכשיו", מציע: "לנצל עכשיו את המצב שנוצר ולהסכים להפסקת אש. זאת כמובן בתנאים סבירים, ובתנאי שתהיה לצה"ל יד חופשית לעצור - גם בהפצצת נתיבי הברחה על ציר פילדלפי - זרימת נשק לרצועה, הן מצד שטח מצרים והן מהים".

כותרת המאמר "לעצור עכשיו", סותרת את "התנאים הסבירים", אותם דורש יואב יצחק לקיום הפסקת האש. תנאים שהחמאס לעולם לא יסכים להם, כפי שנהג לאחר הנסיגה החד-צדדית והחרבת ישובי גוש קטיף, וכפי שהמשיך בשילוח טילים ובירי פצ"מרים בהפרו את הסכם התהדייה.

כדי שיסכים החמאס ל"תנאים הסבירים", צה"ל חייב להכותו שוק על ירך, להביסו ולהכניעו קבל העולם כולו, ולהוכיח את הניצחון הברור בעיקר בביירות, בדמשק ובטהרן.

אם רוצים אנחנו באמת ובתמים לשנות את המצב הביטחוני הבלתי נסבל ביישובי עוטף עזה, בהם נכללים כבר גם אשקלון, קריית מלאכי, אופקים ובאר שבע: אבוי לנו אם נסכים "לעצור עכשיו", וחלילה לנו אפילו מלרמוז בשלב זה שרצוננו בהפסקת אש. רק לאחר שהחמאס ישמיע קולות מצוקה, ויתחנן להפסקת אש - רק אז עלינו לרמוז שיש בכלל על מה לדבר.

את הפסקת האש מציע בכלל המתווך הצרפתי ולא האויב בו אנו לוחמים. הקפיצה שלנו על העגלה המקרטעת הזאת, רק תגביר את הכרסום בכוח ההרתעה של צה"ל. ללא שיקום חד-משמעי של כושר ההרתעה שלנו - קיומנו אינו מובטח במזרח התיכון הישן והעקוב בדם.

עלינו להמשיך ולהכות בחמאס בעיקר מהאוויר, להימנע מפעולה קרקעית גדולה כדי לחסוך ככל האפשר בדם חיילינו. במקביל יש למנוע העברת משאיות עמוסות מזון, ודלק לרצועה. עלינו ללמוד מבריטניה במלחמת העולם השנייה שמטוסיה הפציצו את ברלין, מינכן ודרזדן ובמקביל לא הזרימו לגרמניה שיירות עמוסות מזון ותרופות. כמובן גם הגרמנים בזמן הבליץ על לונדון לא העבירו מזון לבריטניה.

במלחמה כבמלחמה - יש להביס את האויב. המרחם על אכזרים מתאכזר לרחמנים.