הגדלת אחוזי ההצבעה בבחירות הכלליות

נימוקים בעד חובת ההצבעה בבחירות

א. מאחר ואי הצבעה מהווה סכנה לדמוקרטיה, יש לחייב בחוק את ההצבעה.

ב. יתאפשר לקבל תוצאות אמיתיות של רוב בעלי זכות הבחירה.

ג. ממחקרים השוואתיים בעולם, עולה כי חובת הצבעה מגבירה את שיעור ההשתתפות בשיעור הנע בין 16-7 אחוזים.

ד. תתאפשר הגדלת השתתפות האזרחים בקביעת איוש הגופים שיקבלו החלטות הנוגעות להם.

ה. עלייה בשיעור ההצבעה עשויה לעורר השתתפות ועניין גדולים יותר בפעילויות פוליטיות נוספות.

ו. עלייה בשיעור ההצבעה עשויה להשפיע על הקטנת ההוצאות הכספיות הכרוכות בתעמולה שתכליתה לשכנע בוחרים להצביע.

נימוקים נגד חובת ההצבעה בבחירות

א. פגיעה בעיקרון הליברלי שהשתתפות פוליטית היא בסך-הכל וולונטרית.

ב. אי אפשר לשלול את יום החופש, משום שמקומות עבודה רבים מושבתים, וגם מי שרוצה אינו יכול לעבוד בהם.

ג. אלה שיחויבו לבוא להצביע עשויים לנקוט הצבעת מחאה נגד המערכת כולה, פתקים לבנים ופסילת קולות מכוונת. מחאה כזו עלולה לאיים על יציבות המערכת הפוליטית יותר מאשר אי-השתתפות.

ד. היא מעלה את שיעור ההשתתפות באופן שווה, ללא הטיה מעמדית וכך למעשה מחזקת אידיאלים דמוקרטיים של השתתפות פוליטית ושל שוויון.

ה. הצבעת החובה כופה את עצמה על אנשים שאין להם עניין פוליטי והם חסרי ידע פוליטי, ושסביר שלא יקבלו הכרעה שקולה באשר להצבעה, וזה, שוב, עשוי לעוות את תוצאות הבחירה.

ו. היא עלולה להגדיל את שיעור הקולות הפסולים בשל ידע לא מספק על הליך ההצבעה או אי-ידיעה של השפה בעיקר בקרב עולים חדשים.

ז. הקושי במימוש אמצעי אכיפה והעלויות הכרוכות בכך.

כאמור, בקביעת חובת הצבעה נמצא שיש בה משום פגיעה בעיקרון הליברלי שהשתתפות פוליטית היא וולונטרית. וכמו-כן, אין ערך רב להטלת חובת הצבעה בלי הפעלת מערך אכיפה. לפיכך, מן הראוי לשקול אמצעים אחרים לעידוד הצבעה, תוך נקיטת סנקציות נגד מי שבוחר שלא להצביע. היו גם רעיונות של הטלת קנס למי שלא מממש את זכותו להצביע.

כמצויין לעיל בסעיף ז', נמצא כי קיים קושי באמצעי אכיפה - כלומר, עלויות האכיפה הן גבוהות לאין-ערוך מעלויות הגבייה, שלא לדבר על הקמת מערכות אכיפה נדרשות של איתור הלא מצביעים על-פי החוק, וגביית הקנס שיוטל.

אין מחלוקת על כך, שאילו היה מוטמע החינוך, והחדרת התודעה לחשיבות הנושא כבר בגיל צעיר, המצב היה טוב בהרבה, אך זה כבר עניין לשנים.

מאחר וקיימת חשיבות רבה להגדלת אחוזי ההצבעה, מן הראוי לשקול גם אמצעים אחרים לעידוד ההצבעה, לדעתי, יש לאחוז בפתרון של "המקל והגזר".

בצד פתרון "הגזר"

הצעה פשוטה בתכלית - כל מי שבא להצביע יקבל בתום ההצבעה עם החזרת תעודת הזהות לידיו מיושב-ראש הקלפי 50 שקל בשובר למצביע המזכה אותו בסכום זה עבור מימוש הזכות. אומנם זה לא סכום גבוה, אך מספיק שזוג מצביעים שמקבל את התמריץ, הדבר יאפשר לו ללכת בתום ההצבעה וליהנות בבית קפה סמוך, או רכישת מתנה לילד, או לנכד, או למטרה אחרת.

מאחר וישנם למעלה מ-4.5 מיליון בעלי זכות בחירה, הרי שמדובר במקרה וכל בעלי זכות הבחירה יגיעו לקלפי, בכ-225.000,000 שקל, והרי לא כולם יגיעו ב-100%, אז יהיה פחות מכך.

אפשרות אחרת, כל מי שיממש את זכותו להצביע, יינתן לו תמורת אישור ההצבעה, זיכוי ממס ההכנסה בסכום של 100 שקל.

ולשאלה מאין יבוא הכסף? נכון, אפשר לוותר על יום השבתון ביום הבחירות שעלותו כ-700,000 שקל, כאשר העודף ישמש למימון פתרון "המקל". או לחילופין לקבוע מתוך הבנה שזה מחיר ההחלטה ושזה אכן שווה את הדמוקרטיה במיטבה.

בצד פתרון "המקל"

לחייב בחוק שקיימת חובת הצבעה בבחירות לכל בעלי זכות הבחירה הכשרים. כל רשימות הלא מצביעים הכשרים יועברו לאחר סיום הבחירות באופן מרוכז למשרד הפנים ולמוסד לביטוח לאומי לצורך הגבייה, כיום בעידן הקידמה והמחשוב, אין כל בעיה בנושא. והרי כל אחד מקבל כסף מהמדינה במיוחד מהמוסד לביטוח לאומי: קצבאות ילדים לילדים, ביטוח נכות, קצבת זקנה, קצבת סיעוד, דמי אבטלה ועוד. לדעתי, יש לנכות מהתשלום עצמו של המדינה אם תוך 90 יום לאחר הבחירות לא הציג אישור רפואי וכדומה.

אופציה נוספת: במשרד הפנים יהיה נתון בצבע אדום, לכל אדם "הלא מצביע" בבחירות, וכאשר יבוא לקבל שירות בעניין תעודת הזהות או דרכון, ייגבו ממנו כ-500 שקל עלות הקנס כולל עלות הגבייה על הפרת חובת ההצבעה, אחרת הוא לא יטופל ולא יקבל שירותים.

בנוסף לכך, במערכת המוסד לביטוח לאומי גם יהיה נתון בצבע אדום על אדם "הלא מצביע" ותתקיים עימו התחשבנות כמו עם כל אזרח בצד הזכות או החובה עד שהקנס בסך 500 השקלים יקוזז.

מי שיבחר לא לממש את זכותו להצביע גם בבחירות לאחר מכן בהתאם לחוק, לגביו יוכפל הקנס והוא ייכנס למערך גבייה מתקדם.

עלויות לכיסוי האכיפה בשיטה זו, יכוסו מהעודף שיישאר מביטול יום השבתון, ועוד יישאר עודף.

לסיכום, בטוחני שיישום ההצעה יגדיל את אחוזי ההצבעה באחוזים ניכרים.

בארצנו הקטנה כאמור, אין חובת הצבעה ויותר מכך, נהוג בקביעת יום שבתון כללי במשק ביום הבחירות הכלליות, מתוך כוונה לעודד את הגעת המצביעים לקלפיות וכדי שלא יפסידו שעות או יום עבודה עבור מימוש זכותם להצביע. ולמרות הטבה זו, אחוזי ההצבעה הולכים ופוחתים. כשעלות יום שבתון בבחירות מוערך על-ידי כלכלנים שונים בכ-700,000 שקלים (לא כולל עלות מערכת הבחירות בכללותה).

לאור זאת החלו בכנסת להסיק מסקנות מאחוז ההצבעה הנמוך בבחירות האחרונות. והתגבשו כבר ארבע הצעות חוק הקובעות, שרק מי שיביא למקום העבודה אישור מוועדת הקלפי שהצביע, יקבל שכר על יום החופש בבחירות.

ההצעות עלו לדיון במליאה לפני זמן לא רב, אבל ללא הצבעה. זאת משום שוועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד להן - דבר שעלול היה לגרום לדחייתן שכן ההחלטה מחייבת את הקואליציה. כיום בתקופת הבחירות ודאי שלא עוסקים בכך.

המושג "חובת הצבעה" מתייחס לחובה שהמדינה מטילה על בעלי זכות ההצבעה, להצביע ביום הבחירות. אי-ציות לחובה האמורה עלול לגרור הטלת סנקציה (אם כי לא בהכרח), שכן ישנן מדינות בהן מדובר ב'הצהרה' בלבד ולא יותר מכך.

במדינות שונות ישנם דפוסי הצבעה שונים. בארצות הברית למשל, מצביעים חצי מן הקולות הכשירים בלבד, אך באוסטרליה ובמלטה, שבהן ישנה חובת הצבעה, מצביעים תשעים וחמישה אחוזים מכלל בעלי הזכות להצביע.

המדינות שיש בהן חובת הצבעה בבחירות לפי המחקר מ-2001 הן: אוסטרליה, אורוגוואי, איטליה, אקוודור, ארגנטינה, בוליביה, בלגיה, ברזיל, גבון, גואטמלה, הונדורס, טורקיה, יוון, לוקסמבורג, ליכטנשטיין, מצרים (רק גברים), מקסיקו, נאורו, פיג'י, הפיליפינים, פרגוואי, פרו, צ'ילה, קוסטה-ריקה, קפריסין, הרפובליקה הדומיניקנית ותאילנד.

מה בכלל מניע בני אדם להצביע בארצם?

ההנחה הרווחת אצל מדענים ולאור מחקרים שנעשו ברבות הימים הסיבות להנעת בני אדם להצביע הן:

• עמידה בציווי החברתי להצביע.

• אישור הנאמנות של היחיד למערכת הפוליטית ולמפלגה.

• ביטוי להעדפה המפלגתית (מרכיב זה ידוע גם כ"הצבעה מבטאת", שעיקרה הצבעה על-מנת להביע תמיכה, ולא ציפייה לתוצאה כלשהי).

• קבלת אישור לחשיבות עצמית של היחיד למערכת הפוליטית.

• פעילות המעניקה סיפוק לאלו המתעניינים במערכת הפוליטית והמפלגתית.

קיימות מספר סנקציות אפשריות המוטלות על מפרי החובה להצביע והן:

א. חובת מתן הסבר- בעל זכות הצבעה שלא הצביע בבחירות חייב להציג הסבר סביר לאי השתתפותו בבחירות על-מנת להימנע מנקיטת סנקציות נוספות כנגדו (ככל שאלה קיימות).

ב. קנס כספי.

ג. מאסר (יש לשים לב שגם במקרים בהם מוטל קנס - אי תשלום הקנס עלול לגרור מאסר, אך במקרים אלו המאסר הינו בגין אי התשלום ולא בגין אי ההצבעה).

ד. פגיעה בזכויות הניתנות לאזרחי המדינה- בין השאר, תיתכן שלילת זכות הצבעה או פגיעה בזכויות סוציאליות, לדוגמא בבוליביה: אי הצבעה עשויה לגרור ביטול זכאות למשיכת שכר בתקופת שלושת החודשים לאחר מועד הבחירות; בסינגפור: בעל זכות ההצבעה שנמנע מלהצביע נגרע שמו ממרשם המצביעים עד אשר יספק הסבר לאי הצבעתו.

ה. שונות– לדוגמא, בבלגיה, ייתכן קושי בקבלה לעבודה בסקטור הציבורי. ביוון: ייתכנו קשיים בקבלת דרכון או רישיון נהיגה חדשים.

1. "עידוד ההצבעה לבחירות ברשויות המקומיות" - המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאת: גידי רהט - 1998.
2. חובת הצבעה בבחירות והסנקציות בגין הפרתן, מאת: מרכז המחקר והמדע בכנסת -31.12.07.
3. ויקפידיה האנציקלופדיה החופשית - אחוזי הצבעה בבחירות.
4. "רוצה שכר? רוץ להצביע", מאת: שחר אילן, הארץ - 16.7.07.
5. "להצביע זכות או חובה" - המכון הישראלי לדמוקרטיה - 1998.
6. "חובת הצבעה בבחירות מוניציפליות", מאת: חיים בן חיים, אומדיה - 11.1.08.
7. יו"ר ועדת החוקה בכנסת "לבטל את יום השבתון בבחירות", מאת: ענת וולפסון, Ynet 24.11.08.