ליברמן אינו דוברמן

מראהו וסגנונו של אביגדור ליברמן גורמים לרבים לשגות ולסווג את ישראל ביתנו בראשות ליברמן כמפלגה המצויה מימין לליכוד. יש הרואים את ליברמן ורואים דוברמן לנגד עיניהם. תעמולת הבחירות שלו משתמשת בתדמית זו וטוענת שרק ליברמן מדבר ערבית. ניתוח מעמיק יותר מוכיח שאין זה נכון, ומי שרוצה להצביע עבור מפלגה ימנית באמת חייב להיזהר ולא ליפול בפח של ליברמן, שאיננו דוברמן.

ליברמן שב ומציע חילופי שטחים, בארץ כולה, לרבות בירושלים. הצעתו מתייחסת להעברת שטחים מאוכלסים, על תושביהם ובתיהם. למי? מי שמציע חילופי שטחים חייב כמובן לדאוג קודם כל לכך שיהיה לו עם מי להחליף שטחים, ובמילים אחרות, להקים מדינה פלשתינית בלב ארץ ציון וירושלים, ולהחליף שטחים איתה אחרי הקמתה. אמור מעתה: ליברמן תומך בהקמתה של מדינה פלשתינית. מבחינה זו הוא נמצא שמאלה מן הליכוד, שאמנם אינו מצהיר על חתירתו למדינה כזאת, אבל למרבה הצער גם אינו שולל את הקמתה.

אנשי התקשורת "החוקרת" אינם משקיעים מאמץ כלשהו כדי להתעמק ולבדוק את הנושא, וקובעים שתוכניתו של ליברמן פירושה טרנספר, בשעה שאינה כזו. ליברמן הרי אינו מציע לגרש ערבים מבתיהם אלא להעבירם עם בתיהם. מבחינה זו הצעתו הומאנית יותר מהטרנספר הכוחני שביצע אריאל שרון בתושבים היהודיים של רצועת עזה וצפון השומרון, לקול מצהלותיה של אותה תקשורת המתעלמת מזכויות האדם כאשר מדובר ביהודים. למען הגילוי הנאות: הח"מ הביע לא פעם את דעתו שטרנספר הוא טרנספר הוא טרנספר והוא פסול, בין אם מדובר ביהודים ובין אם מדובר בערבים.

ליברמן מצוי שמאלה מן הליכוד גם במובן אחר. במשך למעלה משנה הוא שימש בתפקיד שר (מיותר) בממשלתו של אהוד אולמרט, ובכך איפשר לראש הממשלה המושחת והכושל - אחרי מלחמת לבנון 2006 - לאחוז בקרנות המזבח והכיסא ולא ליפול. הישרדותו של אולמרט למרות דוח וינוגרד על שני חלקיו הצליחה רק הודות להשתתפותו של ליברמן בממשלת אולמרט הכושלת. ראש מפלגת אופוזיציה תיחזק במו ידיו ממשלה שכשלה במבחן העליון - מלחמה. אמור מעתה: ליברמן אינו דוברמן.

ליברמן אינו דוברמן, אבל גם אינו טיפש. לקראת בחירות 2009, וכאשר הבין כי מסכת הדוברמן עלולה לנשור ואיתה גם תדמיתו הימנית, הוא כרת ברית עם אדם יקר, איש ארץ ישראל אמיתי, ד"ר עוזי לנדאו. מקומו האמיתי של אדם כמו עוזי לנדאו הוא במפלגת התקווה וברשימת האיחוד הלאומי. למרבה הצער הוא התפתה לשמש עלה תאנה, כדי לבלבל את הציבור ולשוות לישראל ביתנו של ליברמן חזות ימנית (יחסית לליכוד) בשעה שכאמור, מפלגה זו מצויה שמאלה מן הליכוד.

מר "טרנספריסט"

ליברמן כבר שימש בעבר גלגל הצלה לממשלה של קדימה (אולמרט), והוא עלול לעשות זאת שוב. השתייכותו לגוש הימין אינה מובטחת, ובנסיבות מסוימות אנו עלולים לראותו בממשלה של קדימה (לבני). מפלגות השמאל תזדעזענה מן הרעיון של ישיבה בממשלה אחת עם "טרנספריסט" כליברמן, אבל יתרצו אם הדבר יסייע להן לבצע טרנספר של יהודים. המטרה מקדשת את האמצעים.

שלמה צזנה, פרשן פוליטי ותיק, הבחין אף הוא בהתפתחות אפשרית מסוג זה, וכך כתב ב"ישראל היום" (19.1.09): "קיים חשש שליברמן, שמצטייר כימין מובהק, יבחר להצטרף לציפי לבני (גם אם הליכוד ינצח) ויקדם ממשלת שמאל עם גוש עבודה-מרצ. בכירים בישראל ביתנו טוענים כי מפלגתם לא מתחייבת ללכת עם הליכוד אחרי הבחירות".

לפיכך, המסקנה היא שמי שנותן את קולו לליברמן עלול לגלות כי סייע - בניגוד לרצונו - להקים ממשלה בראשות לבני, או במילים אחרות: במקום דוברמן נקבל פודל, הפודל של לבני.

מוחו של ציבור הבוחרים בישראל נשטף במשך שנים בטענה השקרית כאילו שלום מחייב הקמתה של מדינה פלשתינית ממערב לירדן. למעשה, מדינה פלשתינית ושלום הם דבר והיפוכו, ולא ניתן לרצות את שניהם בו-זמנית. הציבור המפוכח והמבין מציאות זו חייב להחליט על אופן הצבעתו לא לפי תדמיות (דוברמן), אלא לפי המהות: איזו רשימה שוללת באמת הקמתה של מדינה פלשתינית בלב ארץ ישראל המערבית.